כרמל משיקים את "כרמל mojo" : סדרת יינות חדשה שמיועדת לדור המילניאלס, מי שהגיעו לבגרות סביב שנת 2000. אבל משהו קרה בדרך מהיקב למדפי הסופר והיין הוא לאו דווקא העניין
ככל הנראה, אנשי כרמל ואנשי המיתוג שלהם קראו לא מעט מאמרים ב- Wine Spectator, לפני שהם השיקו את סדרת mojo החדשה שלהם: סדרת יינות שהם מייעדים לבני דור ה- Y, שנקראים גם millennials.
"Millennials are more open to new experiences, with 85 percent saying they frequently or occasionally purchase a label they've never seen before. …So it's no surprise that wine companies are launching a growing number of new labels … generally made in a fruit-forward style and priced around $10, the wines often have colorful, irreverent or even gimmicky labels."
במקום אחר בוויין ספקטטור – ובמאמר חדש יותר (הציטוט הוא מ- 2006) – נאמר גם כן שהמילניאלס רוצים ואוהבים יינות שהם fruit forward.
סדרת כרמל mojo – אילו יינות בסדרה?
כרמל הוציאו בינתיים שני מוצרים, כאשר הם מתכננים מוצרים נוספים:
"בעתיד אנו מתכננים להשיק יינות נוספים בסדרת MOJO. היינות יושקו בהתאם לאופי הסדרה עם טוויסט מעניין ומפגש לא צפוי שלל זנים וסגנונות המותאמים לדור המילניאלס."
כרגע יש:
- יין לבן, שמבוסס על סוביניון בלאן, מוסקט וגוורצטרמינר.
- מוצר שכרמל מכנים יין אדום חצי מתוק שמכיל קברנה סוביניון ו"ענבי קולומברד שנסחטו ולא תססו", כלומר מה שאני לא מכנה "תירוש" או מיץ ענבים, אלא "קליפות", שזה מה שנשאר מענבים שאותם סחטו.
שני המוצרים האלה אמורים להתאים לאנשים שהם היום בני כל גיל – בין 38 ל- 20 – 21, ובעוד שהחומרים הפרסומיים מלאי צבע, הרי שהתוויות מעוטרות בעיקר בלוגו הגדול של כרמל – כולו בזהב (מילניאלס לא אוהבים זהב, אם אנחנו כבר מדברים, ולמה כל כך גדול?) ובלוגו ענק של mojo, בצבעים קרים של ירוק וכחול פטרול.
אני לא בטוח בכלל שמה שבני 30 רוצים בחיים הם שני מוצרים מתוקים, עתירי סוכר וקלוריות, אבל ניחא. אפשר היה להכניס אותם לעולם היין גם בדרכים אחרות, אפילו לא דרך מוצרים חדשים בהכרח, אבל אם זה מה שכרמל ראו שהקהל הישראלי הצעיר רוצה בשביל 35 ש"ח לבקבוק, שיהיה. אבל איפה הדברים האחרים שחשובים לבני הדור הזה? קיימות? איפה הרפתקנות? איפה צבעוניות מתריסה? איפה פשטות במסרים? איפה נאמנות למסרים?
איפה הטעם?
בכל הטקסטים שאני קראתי, הכוונה ב"fruity" או 'מתקתק' הייתה בדרך כלל ליינות שהם מה שאנחנו מכנים fruit forward; יינות שמתאימים ברוב המקרים למי שמתחילים את דרכם בעולם היין, בלי קשר לגילם.
אז שוב, אפשר להתווכח אם בני ה- Y רוצים יינות מתוקים או חצי מתוקים או מתחילים עכשיו את דרכם בעולם היין וצריך להוביל אותם פנימה, אבל רבאק, זה מה שיש ליקב גדול בישראל להציע להם? שני מוצרים כאלה?
תעלומה: מה הוסיפו לקברנה סוביניון בסדרת כרמל mojo?
על המוצר של הקברנה סוביניון כתוב "יין חצי מתוק מקברנה סוביניון אליו נוספו ענבי קולומברד לבנים שנסחטו ולא תססו."
אם אני מבין עברית, מה שנשאר אחרי שסוחטים ענבים, לפני או אחר התסיסה, הן קליפות. קראתי, ולא הבנתי בשביל מה הוסיפו בכרמל את הקליפות של הקולומבאר.
כדי להמתיק את היין? כנראה שכן; בטח לא בשביל טאנינים. אפילו לא בשביל האלכוהול (כי הקליפות טריות והוספו ליין).
היין הוא בעל ריכוז אלכוהול של 13.5%. אני לא מניח שלקחו את ענבי הקברנה הכי טובים לעניין הזה, אלא ענבים בסיסיים, בבשלות בסיסית, כלומר כאלה שמיצו מהם את כל מה שאפשר היה כדי להגיע ל- 13.5% אלכוהול.
אז האם מוסיפים את הקליפות בשביל ההמתקה? בשביל דבר כזה יהיה צורך בכמויות גדולות מאוד של קליפות. למה לא להשתמש ברכז או אפילו בתירוש? בקליפות הלוא כבר אין כלום, או כמעט אין כלום.
שאלתי את 'כרמל', והם אומרים:
"הבלנד מורכב מ- 88% קברנה ו- 10-12.5% מיץ טרי של פרנץ קולומבאר."
מסתבר שכרמל לא הוסיפו כמו שהם אומרים "ענבים סחוטים" או מה שאני מכנה קליפות, אלא "מיץ טרי", לריכוז של 12% במשקה כולו: 88% יין קברנה סוביניון, ו- 12% של מיץ מקולומבאר. (די הרבה מיץ, אגב – זה לא יין, אלא מיץ).
זה לא מיוחד. עושים את זה כשרוצים לעשות יינות חצי מתוקים. אני לא בטוח שזה לגיטימי, לפי ניסוחי התקן, כמו שתכף נראה, אבל עושים את זה.
אז למה לא לכתוב את זה ככה, פשוט ולעניין? "תירוש" או "מיץ טרי"? בשביל מה לומר אחרת, מה גם שאחרת לא בטוח שבכלל מותר (להוסיף קליפות, ולא יין או תירוש או מיסטל).
אומר בפרוש: כצרכן, יש לי בעיה עם זה שכרמל מכנים את המשקה האדום "יין". היקב אומר שהוא עומד בכל התקנים, אבל לכאורה, לפי הפרשנות שלי לתקן היין הישראלי (שבתוקף מאז אוגוסט 2018), ה"יין האדום" הוא בכלל לא יין, אלא מוצר מבוסס פרי הגפן או מוצר מבוסס יין. ושוב: זה שעושים את זה – מוסיפים מיץ ליין – לא הופך את העשייה הזו למשהו לגיטימי.
בעיני, אם רוצים לעשות יין חצי יבש, צריך לעשות יין חצי יבש, ולא לעשות יין יבש ולהוסיף לו מיץ. למה? כי יין זה יין. ואם רוצים 'חצי יבש', צריך להתסיס בתסיסה חלקית. תקראו לי נאיבי.
ההגדרות הן אלה (ההדגשות שלי):
2.1 . יין
"משקה המיוצר באופן בלעדי על ידי תסיסה כוהלית (שלמה או חלקית) של ענבי יין (מרוסקים או שאינם מרוסקים) או של תירוש ענבים."
המוצר של כרמל מיוצר מיין, שהוסיפו לו מרכיב או רכיב ענבים טרי, אחרי שהוא כבר היה יין, הוסיפו לו סורבאט כדי שישמר את היין המתוק ובִקבקו.
במילים אחרות – המתיקו את המוצר, שהוא כבר לא משקה שמיוצר באופן בלעדי על ידי תסיסה כהלית אלא שהוא מוצר שיוצר על ידי תסיסה כהלית ואז הוסיפו לו משהו.
איך נקרא מוצר יין שהוסיפו לו משהו?
2.24 . משקאות המבוססים על תוצרת הגפן
מוצרים המכילים לפחות 50% בנפח יין או/וגם תירוש, או/וגם יין מיוחד, לפי הגדרתם במסמך ה- OIV ושמתקיימים בהם תנאים אלה:
– המוצר יכול לעבור את התהליכים האלה:
א. המתקה, כגון הוספת סוכרוז, תירוש ענבים, תירוש ענבים מרוכז, סירופ סוכר, יין מיסטל
2.25 . משקאות המבוססים על יין
מוצרים המכילים לפחות 50% בנפח יין או/וגם תירוש, או/וגם יין מיוחד, לפי הגדרתם במסמך ה- OIV
– המוצר יכול לעבור את התהליכים האלה:
א. המתקה, כגון הוספת סוכרוז, תירוש ענבים, תירוש ענבים מרוכז, סירופ סוכר, יין מיסטל המכיל כוהל ממקור ענבים בלבד;
== זאת אומרת, שיין שעבר המתקה על ידי תוספת תירוש הוא מוצר שמבוסס על יין או על תוצרת הגפן. (הוא לא מתאים להגדרה של יין ממותק, כי המתיקו אותו בתירוש או – אם להאמין על מה שכתוב על התווית – בקליפות). הצרה היא שלפי מה שכתוב על הבקבוק, לא הוסיפו ליין תירוש, אלא "ענבים טריים שנסחטו ולא תססו" – כלומר קליפות. וזה לא מופיע בתקן.
ומהי "המתקה"?
ומה משתמע מהתקן, לגבי המטרה שלשמה ממתיקים? (ושוב – הבדילו בין יין ליין ממותק או מוצר שמבוסס על יין ותירוש.)
המתקה של יין מותרת רק בַּמדינה שבה מתבצעת תסיסת היין, ובתנאים האלה:
(א) ההמתקה תיעשה בתירוש ענבים בעל חוזק כוהל פוטנציאלי גדול מ- 8.5% בנפח מזני הענבים המוזכרים בהגדרה 2.11 , בתירוש ענבים במצב תסיסה, בתירוש ענבים מרוכז, ביין מיסטל או ביין.
(ב) ההמתקה תיעשה בתירוש ענבים או בתירוש ענבים מרוכז מזוכך או בתירוש ענבים מרוכז, בתנאי שחוזק הכוהל הכולל של היין לאחר ההמתקה לא יגדל ביותר מ- 2% בנפח.
(ויש גם העשרה: אם היין עבר העשרה כמפורט בסעיף 4.3.2.1 , סך כל העלייה של חוזק הכוהל הכולל בשל ההעשרה וההמתקה לא יהיה גדול מ- 2.0% בנפח.)
כלומר מותר להמתיק יין בתירוש שהפוטנציאל אלכוהול שלו גבוה -ב 8.5% מזה של מה שיש ליין; ההיגיון שלי אומר שהמטרה של המתקה היא לתת ליין יותר פוטנציאל אלכוהול, והחיזוק לזה הוא בכך שאסור להכניס כל כך הרבה תירוש, שיעלה את האלכוהול – לאחר התסיסה שלו – ביותר מ- 2%.
מותר להמתיק בתירוש – מיץ – רכז או 'מיסטל', אבל כאן לקחו יין קברנה סוביניון והוסיפו לו ענבים שנסחטו ולא תססו כדי להמתיק ולא כחלק מתהליך ההתססה. אליבא דתווית כרמל – לא תירוש, אלא קליפות.
אבל זהו, שלא: הוסיפו לו תירוש, אבל כתבו על התווית שהוסיפו "ענבים שנסחטו אבל לא הותססו". אולי משתמע שהוסיפו מיץ, אבל אני מבין שהוסיפו – כאמור – קליפות.
ואני לא מבין את זה. באמת. אם שמתם תירוש או מיץ – תכתבו: שמנו מיץ טרי.
למה להתפתל ולכתוב "ענבים טריים שנסחטו", אם לא זה מה שעשיתם? ולמה לעשות משהו שקהל היעד שלכם, שלא אוהב טריקים ושטיקים, לא רוצה?
אבל כאן לא תם העניין:
הלוגו של כרמל mojo – כמה מקורי כבר (אי) אפשר להיות?
כשהסתכלתי על הלוגו של הסדרה הזו, לא יכולתי להתנתק מהמחשבה שכבר ראיתי אותו איפשהו. החיוך הזה מתחת – לאות "J"… הכתיב. עשיתי גוגל.
עשו בעצמכם את החיפוש, או הסתכלו בצילום המסך שלמעלה. זה לא מסובך לראות שישנם עשרות ואולי מאות לוגואים של מוצרים שנקראים mojo בעולם. כל אחד יותר או פחות שונה מרעהו, אבל רק שניים יש להם חיוך מתחת ל- J ושֵם בפונטים "כתב יד חופשי".
זה של כרמל, וזה של watchmojo.com. נחשו מי היה שם קודם. יותר מזה אני לא רוצה לומר. אני רק מניח את זה כאן.
תגובת יקבי כרמל:
שם הסדרה החדשה שהשקנו הינו "כרמל mojo".
MOJO הינו מונח גנרי (בדומה ל- FOMO ואחרים). אנו מודעים כי קיימים קווי דמיון לצד קווי שוני בין הלוגו שלנו לבין של אחרים וגאים בתווית המקומית והייחודית המלווה את סדרת היינות שלנו.
באשר לשאלתך בנוגע ל- mojo קברנה סוביניון עם טוויסט, אנו עומדים בכל התקנים.