כרמל, סינגל ויניארד, שרדונה תל מחפי 2021

פלייט יינות

אפשר לקרוא למאמר הזה "על אודות חשיבות סדר הטעימה"…

את היין הזה – כרמל סינגל ויניארד, שרדונה תל מחפי 2021 – בסדרת היינות 'סיגנצ'ר' של יקבי כרמל, טעמתי לפחות בשלושה מועדים או הזדמנויות שונות. בפעם האחרונה (השניה) שטעמתי אותו, הוא הרגיש שונה מאוד מהפעם שלפניה: התחושה הייתה של יין לא מאוזן, חומצי מדי אולי, וכזה שלא ממש שיקף את הפרי. הפעם, בפעם השלישית, הוא נטעם מצוין: מאוזן, מורכב ואפילו מרשים.כרמל תל מחפי שרדונה 2021 (צילום איל קרן)

אותם יינות בנפחים שונים או גם בקבוקי יין באותם נפחים, יכולים להיות שונים אחד מהשני, לעיתים מאוד. ביינות מאוד צעירים יש מן הסתם עקומת התייצבות, עד שהיין בבקבוק מקבל (לפחות) את אותו אופי כמו זה שהיינן קיווה לו לפני הבקבוק או המילוי, או כאשר עשה את הבלנד. גם אחר כך, אחת הטענות היא שיינות עוברים שינויים בעודם בבקבוק, עליות וירידות.

ביינות מתיישנים או מתבגרים, ובעיקר אחרי כמה שנים ותחת פקק שעם רגיל, אנחנו עלולים לראות הבדלים משמעותיים בין בקבוקים שונים: הפקק עושה את שלו, טעויות או הבדלים מינוריים בין בקבוק לבקבוק על קו המילוי מתחילים לקבל משמעות, ובקבוקים עלולים להיות טובים יותר או טובים פחות. כל זה, בלי להיכנס כמובן לשאלת תנאי האחסון של היין ומה עבר עליו מצאתו את שער היקב.

אבל מה קורה לו אם טועמים או שותים ממנו לצד בקבוקים אחרים או אחרי יין אחר?

הוא מקבל אופי שונה – וקשה מאוד להמנע מזה:

עכשיו יהיו מי שיגידו 'היי, ברור! כל יין טועם אחרת כשהוא בא עם אוכל.' וזה כמובן נכון. אי אפשר לטעום כל בקבוק או סוג יין עם אוכל כזה או אחר לצורך כתיבה עליו או ביקורת, אבל כן אפשר לתת לו מרווח מיין אחר ולנסות לבודד אותו בטעימה והחשוב ביותר הוא לסדר את הטעימה באופן נכון; את הטעימה וגם את השתייה.

בטעימה האחרונה שעשיתי של השרדונה תל מחפי של כרמל, בציר 2021, הוא הרגיש חומצי מאוד, וככל הנראה בגלל שבא אחרי יין שהיה שטוח יחסית, או מעט עייף. זה לא היה הפקק, אלא הסדר.

למה לא הפקק? כיון שכמו הרבה יקבים אחרים, גם כרמל מבקבקים את היינות שלהם כבר שנים תחת פקקים טכניים מאוד צפופים, שלא מאפשרים, הלכה למעשה, שונות בין בקבוקים, ולא מאוד מקדמים התיישנות, כפי ששעם טבעי עושה, לטוב ולרע: הנה היין הזה, בשבת האחרונה, היה חי ורענן כמו בטעימה הקודמת ממנו, אבל גם מלא פרי מעניין, טרופי, עם נגיעות מצוינות של מינרליות; יין שהפעם הרגיש ונטעם טוב יותר לא רק מהפעם הקודמת, אלא גם מהפעם הראשונה בה חוויתי אותו.

שרדונה תל מחפי 2021 מראה שוב ומחזק אצלי את התחושה שבסדרות הגבוהות של כרמל, היקב נותן תמורה מצוינת לכסף. ליאור לקסר החל את המהפכה הזו עוד בזמנו עם סדרות גבוהות טובות (לימיטד אדישן, קאיומי ויינות אחרים), ויפתח פרץ ממשיך את הכיוון הזה, תוך כדי התאמה מאוד מוצלחת לאקלים המשתנה ולסגנונות היין המשתנים, והיקב עושה את כל זה במחירים הוגנים מאוד בהשוואה להשתוללות בשוק ול'יציאות' מנותקות לחלוטין של יקבים אחרים.

כרמל שרדונה תל מחפי בציר 2021 – ציון 93. לשמור.

צילום: איל קרן