טעימה שניה, שנה וחצי אחרי ההשקה, של יין הדגל "השני" של יקבי כרמל
'כרמל' חוגגים 139 בצירים (למניינם, מה שנקרא, כי שאלת ה'מתי נוסד' היא נושא לוויכוח קצר) וזו אולי הזדמנות לחזור לאחד היינות שמסמלים אולי את כיווני האיכות שהם לקחו לפני כמה שנים: שילוב של זני ענבים לאו דווקא 'אצילים', אלא כאלה שמתאימים לאקלים הישראלי ולקרקעות המקומיות. השנה, אומרים ב'כרמל' הם יבצרו ענבים מ- 32 זנים שונים:
(בין השאר) "זיפנדל, שיראז, פטיט סירה, פינו גרי ועוד. כמו כן, יבצרו כמויות גדולות מהרגיל של גרנאש בלאן מאזור זכרון, מרסלן מאזור לטרון וזכרון יעקב וגרנאש נואר מאזור כפר דניאל; זנים המותאמים לאקלים ולטעם הישראלי, (שביקב) משמשים להכנת יינות רוזה."
ה'מדיטרניאן' הוא בלנד של זנים ים תיכוניים (קריניאן, גרנאש, סירה וכו') שהיקב הוציא לראשונה בשנת ה 120 שלו; אם אני זוכר נכון, הבציר הראשון היה 2007 והוא יצא לשוק ב- 2010. בציר 2016 זכה בזמנו בציון גבוה באחת מתחרויות היין, ודי הפתיע אותי, אחרי שפחות התלהבתי ממנו. מדיטרניאן מבציר 2017 היה לטעמי טוב יותר, ובמקרה או שלא במקרה ראיתי צורך לחזור אליו, לראות אם אכן הוא כבר בחלון השתיה שלו, או שלא.
טעמתי אותו אמש עם כמה חברים, חלקם ייננים, והדעה הרווחת הייתה שמדובר ביין טוב. חלק טעמו את היין בצורה עיוורת ונטו לחשוב שמדובר בפריוראט מודרני (פחות עמוס, בשל ומתוק), מה שבהחלט מהווה מחמאה ליין וליינן. סביב השולחן אני חושב שהדעה הרווחת הייתה שליין יש עדיין זמן, למרות חסר מסוים במיד פאלט.
לסיכום, אם ככה, שנה וחצי לאחר הטעימה הראשונה שלו, כרמל מדיטרניאן 2017 נראה טוב. לטעמי הוא בהחלט מתאים לשתיה עכשיו, אבל יכול לחכות קצת. אולי לא עד 2026 – השנה שחשבתי שעדיין תתאים – אבל לשנתיים הקרובות, בוודאי. כרגע טעמי הסירה שולטים ביין, שיש בו משהו מהמעושן, פירות סגולים וטאנינים טובים. (90)