וגם סירה עין זיתים וויניארדס קברנה סוביניון פטי ורדו
סקירה מהירה של כמה יינות כרמל מהסדרות הגבוהות יותר של היקב, שערכתי עם היינן הראשי של היקב, יפתח פרץ, במסגרת סקירת יינות הסדרה החדשה – כרמל אקספרימנט.
הפעם האחרונה שבה טעמתי חלק מהיינות האלה – יינות ה- Signature של היקב – הייתה בטעימת יין רוחבית די רחבה באפריל 2023. ההתרשמות שלי הייתה אז שמדובר בייננות של שוביה בקונספט של 'יין דגל צריך להיות בום-טראח לפנים', אלא דברים שהדגש שמושם עליו בהם היא ייננות אלגנטית, מורכבת, גם במחיר לכאורה של יין שהוא כבד או "גדול".
כחצי שנה חלפה, אם ככה, ויחד עם יפתח טעמתי את היינות הבאים. ההתרשמות שלי נותרה כשהייתה, ואולי אפילו התחזקה: מדובר ביינות מורכבים, ראויים לכל מחמאה.
כרמל סירה 'בטון' 2019
טעימה שנייה של היין הזה, שנעשה כולו ללא עץ בכלל. הוא מאוד פרש, עם נגיעות סגולות אופייניות טובות, תיבול וחומציות מצוינים בקטע מעניין: החריפות לכאורה באה עם מתיקות פרי סגול של סירה ושתי התכונות הללו משחקות יחד מצוין. הפה עגול במתקפה ויש לו גוף טוב. הוא מתחיל לקבל משהו קצת יותר מפותח והרבה מהדברים הירוקים שהיו בו בטעימה האחרונה נעלמו. (90) 2023 – 2026
כרמל ויניארדס קברנה סוביניון פטי ורדו 2020
(סדרה נמוכה יותר, אבל בציר 2020) הענבים מהרי ירושלים. כאן יוצא די הרבה ירוק של קברנה סוביניון, הפה עגול וטוב, כאשר גם היין הזה עשוי בבטון וללא חביות. מעט אחרי הפתיחה הוא מקבל בשרניות טובה, כאשר הפטי ורדו מתחיל לצאת ולבוא לכדי ביטוי ונותן יותר 'עובי' ליין. חומציות טובה ליין שהוא עגול וטוב. מחירו – כ- 75-80 ש"ח. לקרר מעט. (89) 2023-2024
כרמל מדיטרניאן 2020
יותר ממחצית של קריניאן, 30% של גראנש ואז זנים נוספים. היין מאוד שונה מזה של 2019. יש בו דברים סופר-מעניינים: שוקולד, כן ומעט, אבל מלבד זה מגוון גדול וטוב של טעמים ומרקמים פירותיים וסיומת בינונית-ארוכה על חומציות טובה מאוד. מלבד הנדיבות שלו בטעמים, מה שהיה בעיני החלק המעניין ביותר היו טעמי אומאמי ותחושת האומאמי שממש פתחו את היין הזה במעין 'גילוי'. לטעמי זהו אחד הבצירים הטובים ביותר של היין – אולי הטוב ביותר – שטעמתי. (94) 2023 – 2035
כרמל לימיטד אדישן 2020
בלנד 'מדוק' שבנוי מ- 55% קברנה סוביניון, 30% מרלו (גליל) והשארית פטי ורדו (מהרי ירושלים), שעובר התבגרות בת 16 חודשים בעץ צרפתי. מתקפה טובה מאוד, עגולה. ארומתית הוא עדיין סגור ברובו ומה שיוצא הם מאפיינים ירקרקים במקצת; קצת אצות. פרי אדום – דובדבנים בשלים, אך לא אלכוהוליים – ואולי קצת תה שחור, לסגור את הכול – במיוחד הטאנינים. החומציות מורגשת, אבל לא בועטת. גם את היין הזה טעמתי בטעימה לפני חצי שנה, והוא מעט יותר פתוח ו'נדיב', אולי בגלל שפתחתי את הבקבוק הרבה יותר לפני הטעימה עצמה. ההתרשמות הכללית שלי נותרה כשהייתה, מלבד זה שאולי מוטב לחכות איתו שנה בכל מקרה: הוא צעיר מדי כרגע. (93) 2024 – 2033