מזג האוויר האביבי שפוקד אותנו בימים האחרונים לא בדיוק מיטיב עם ענף היין. אתמול הצטרפתי לכמה שעות עיון בענייני חביות – רשמים בקרוב – שההי מיועד בעיקרו לייננים. מצב הרוח הכללי סביב השולחנות היה משופר למדי, עד שהתחיל לרדת הגשם, ואז התחילו הקיטורים: "ילכו הניצנים", "הפרחים יעופו" והנורא מכל "יהיה שמח עם הריסוסים".
מסתבר ש"גשם בעיתו" הוא בהחלט עניין לתפילה. במדינה המוזרה שלנו החורף זז השנה בחודש או חודש וחצי (הכל התחיל מאוחר), ועכשיו, אחרי שהטמפרטורות עלו, הוא מסרב לעזוב. הגשמים האלה, בשילוב הטמפרטורות הגבוהות יחסית – 19 – 22 מעלות – מעודדים התפתחות של כל מיני צרות צרורות בכרמים, בינהם מחלת הכשותית; מחלה שאין לה קשר לכישות של הבירה (hops) ונגרמת מפטריה שנטפלת לצמחים. הפתרון לעניין הזה בגידולי שדה הוא ריסוס מניעתי ואם המחלה מופיעה, צריך ממש להתיישב עליה עם ריסוסים שונים, אחרת היא עלולה לגמור את היבולים. היה מחקר בהדברה ביולוגית בעניין הזה, אבל אני לא יודע מה עלה בגורלו.
צרה נוספת, כמעט קבועה, היא כמובן הקימחון, פטריה נוספת שהרבה זני גפן יין רגישים לה, בין השאר קריניאן, סוביניון בלאן ומרלו. ההדבקה על ידי הפטריה מתרחשת כנראה מוקדם יחסית, והקימחון עצמו – התפטירים – מופיע לקראת הבציר דווקא. גם פה ייאלצו לרסס, ככל הנראה.
אז איזו מן שנה הולכת להיות לנו? האם היא תהיה כמו שנת 2005, שבה הקימחון הופיע בצורה משמעותית מאוד, או שהשנה תהיה רגועה יותר מבחינה זאת? האם עוד יגיע ברד אביבי כמו זה של 2007? שנת 2011 רק בתחילת הדרך, נשאר עוד זמן לגלות.