כל מי ששבר רגל של כוס יין, מכיר את ההרגשה: אתה לא ממש רוצה לזרוק את הכוס, ומצד שני היא הופכת כל כך לא שימושית, שממש אין סיבה להמשיך להחזיק בה. מצד שני, יש מי שמתכננים את הכוסות שלהם כך – בלי בסיס. השאלה היא אם לזה יש בסיס במציאות?
לפני כמה שנים יצאו עם כוסות שמפניה בלי בסיס, אלא רק רגל, ובסיס שאליו תוקעים את הכוסות בסיום השימוש. אוקיי: נחמד, סבבה לשתיית שמפניה, שבדרך כלל משמשת לכוסית אחת וזהו. אבל ליין אדום? שחוזרים ושותים ממנו? ליין שמסתובבים איתו במסיבה?
הרעיון הבא, של מעצב צ'כי בשם מרטין יקובסן, נראה לי מטופש על גבול הייתוּר: כוסות בלון, ללא בסיס, שמיועדות לאחיזה ב'רגל' בלבד. איך מניחים אותן על השולחן? על הצד, שיקובסן שיטח מעט, כדי שישמש בסיס. הוא גם הפנה את מפתח הכוס, כך שלא יהיה מול הרגל – אחרת הכל ישפך, מן הסתם.
הכוסות נקראות "rEvolution", ובאתר בו מציעים לכם לקנות מהן (175 קרונות דניות, שהן 24 יורו – לכוס), אומרים שלמרות המראה שלהן, הן נוחות מאוד למזיגה ולשתיה:
The rEvolution glass points out that we are daily surrounded by monotone habits. It shows a new way of how to drink from a glass. Despite the design it is very easy both to pour and drink of the glass.
It can also be used for cognac. The rEvolution wine glasses are hand made and produced in the Czech Republic.
אתם יכולים לקרוא לי שמרן, או סתם אנטיפט (התרגלתי), אבל זה נראה כל כך לא נח וכל כך לא פרקטי, שזה מזעזע:
- הרגל קצרה מדי, ומחייבה אחיזה לא נוחה – במיוחד לאורך ערב שלם
- אם אתם לא אוחזים רק ברגל – חייבים לאחוז כמו 'בלון', ולחמם את היין
- הרמת הכוס לא אינטואיטיבית
- כוס שתונח על שולחן תהיה פשוט מפגע: הרגל עלולה לבלוט לכיוון לא נכון
- שפת הכוס מעוגלת ולא חתוכה וישרה
- עובי?
- התאמה ליינות שונים? רידל אולי מוכר 'לוקשים' ואולי לא, אבל כוסות בלון כבר מזמן לא באופנה, והגשת היין לאף ולפה נראית מאוד לא 'לעניין'
חוץ מזה? הן נראות מאוד נוחות לניקוי, והן בטוח נושא לשיחה. והנה, שוחחנו.
תמונות: פייסבוק