כמו בכל שנה, גם השנה: ביקור וטעימה של יינות בהכנה ויינות שעל המדף, עם משהו משנים קודמות
את יקב יתיר אין צורך להכיר, בוודאי שלא לקוראי "המרקקה היומית". היקב הדרומי מייצר היום כ- 150,000 בקבוקים, כאשר כל הפרי מגיע מיער יתיר בלבד. זהו יקב 'טרוארי' מקומי הרבה יותר כזה מהרבה יקבים אחרים בארץ, אם גם יש שונות רבה בין החלקות השונות של הכרמים, ביער עצמו.
מה שבולט בשנים האחרונות ביקב, הוא מיעוט יחסי של חביות "באריק" (225 ליטר) בהשוואה למה שהיה בעבר או אפשר היה לצפות מיקב ישראלי בסדר גודל כזה. ערן גולדווסר, היינן, משתמש יותר במכלי עץ גדולים, במכלי בטון ובביצי בטון, מכל יקב אחר שאני מכיר, והדברים ניכרים ביין: יותר פרי, הרבה פחות עץ.
יש גם מעבר מיינות זניים לבלנדים, כאשר זה מאפשר ליקב לשלוט טוב יותר באיכות ואופי היין, בלי הבעיות המוכרות של שנות בציר פחות או יותר טובות; זה בהחלט פתרון שלא הומצא כאן (כל בורדו מבוססת עליו, לצורך העניין), אבל הוא מאוד 'עולם ישן' בהשוואה למה שנעשה וקצת מקשה אולי על הצרכן: לא עוד 'ויונייה' או אפילו "שק"מ" (שיראז-קברנה-מרלו, נניח), אלא שמות כומ נחל יתיר, יער יתיר וכו'.
בטעימת יינות מהמכלים והחביות מסתמנת 2018 כשנה מצוינת כאן. גרנאש מורבדר שנראה מעולה, סירה מאוד עסיסית, וגם נחל יתיר 2018, שעכשיו מתארגן לו, נראה כיין מלא פרי ומאוד, שוב, "עסיסי".
הר עמשא לבן 2017
בלנד מבוסס ויונייה, שנין בלאן ורוסאן. לא לשתות קר מדי. האף ארומתי מאוד, פה מעט פאזי במתקפה, אבל נרגע כמובן. מאוד 'תפוזים', מלא וחלק. הסיומת יבשה עם קצת מינרליות ושמץ מליחות אפילו. יין טוב מאוד – שאפשר להחזיק (2020-2021?) (90)
נחל יתיר 2015
סירה (77%) טנאט ומלבק. הבציר היה לפני סופות החול המפורסמות של השנה הזו, ונעשתה סלקציה של 50% ביין עצמו. הפה רענן, פירותי מאוד וטאני. החומצות טובות, סיומת לא ארוכה, אבל מהנה. לשתות. (90)
הר עמשא 2015
פטי ורדו, שיראז וזנים נוספים; הפטי ורדו מחליף את המרלו, וכמעט הכול עשוי בפודר (מכלי עץ גדולים). הפה עגול, אלגנטי ומלא פרי אדום. חומציות קצת ירקרקה בפה. בכלל יש ביין משהו פאנקי-אנימלי מעניין. יין לאוכל; לשתות או לשמור עד 2021 אם רוצים ליהנות יותר מהצדדים הלא שגרתיים, לדעתי. (91)
פטי ורדו 2015
מכיל גם 3% קברנה פרנק. האף מאוד אופייני, די שחור, כהה, מלא מתיקות פרי. הפה חלק, מאוד נעים ולא עמוס. סיומת קצת מינרלית, מעניינת וטאנית. להשכיב; 2020-2023 (90)
יער יתיר 2015
60% קברנה סוביניון, 30% פטי ורדו, 10% קברנה פרנק. פה טוב, עסיסי מאוד. מעט ירוק – מהקברנה פרנק, לא הטעם הירוק שמקבלים לפעמים בינות 2015, של חוסר בשלות. הפה טאני – לא מדי, מאוד חלק במתקפה והלאה. סיומת מאוד טובה וארוכה. לשמור – 2025. (92)
פטי ורדו 2008
אני שואל את עצמי לא מעט, איך מתבגרים ומתיישנים היינות הפירותיים-כבדים, במיוחד בשנים כמו 2008: בשלה למדי, פירותית. היין הזה מאוד יפה. הפה רענן, והוא בעל מבנה טוב מאוד, מאוזן ולא עמוס. נראה שאפשר היה עוד לשמור אותו. אם יש לכם – השאירו במרתף לשנתיים-שלוש נוספות אפילו. (92)