רק לפני זמן לא ארוך צרפו אנשי "הרי גליל" יין לבן ל'יראון' האדום שלהם, והפכו בכך את היראון לסדרה. עכשיו הם מוציאים יין נוסף – יראון רוזה.
יקב הרי גליל מוציא את "רוזה יראון' – רוזה בסדרה גבוהה של היקב – סדרת יראון. יש לציין שהכמויות קטנות ולי נראה שהיין יועד במקור בעיקר למסעדות, שעכשיו לא כל כך "עובדות".
היין ממוצב גבוה, נמכר באריזה קרטון די כבדה, והשאלה היא האם הוא מספק את הסחורה, או שפחות?
הרי גליל יראון רוזה 2019
בלנד של 67% גרנאש, 30% סירה ו- 3% ויונייה: בדרך כלל אני לא מציין את הבלנד ביינות רוזה, או לכל היותר מציין זן מוביל. למה? כי אלה לא יינות שהמאפיינים הזניים חשובים בהם. אנחנו רוצים יין קל, שתי מאוד ובעל רעננות, ופחות "זניות".
אז למה כאן? כי מישהו טרח ועשה. ה- 3% ויונייה האלה… זה בא ממקום כלשהו, של צורך, בעיני היינן. הבעיה שלי היא, שלא ברור למה טרחו. ליין יש אמנם אף מתקתק ונעים (ללא זהות זנית, וזה בסדר), אבל לדעתי הוא לא יין שהייתי שם בסדרה גבוהה. הפה מעט פאזי – ממש בנקודה – וזה מעניק לו רעננות קלה. אחר כך הוא יחסית מלא, ירקרק, ובעל סיומת חמה יחסית. החומציות בינונית-גבוהה, אבל יש דיסוננס בינה לבין השאר; לי זה נראה כמו יין רוזה ישראלי, שברגע האחרון רצו לתת לו את החומציות התל אביבית האופנתית. ובעוד שהרוזה הרגיל של הרי גליל הוא יין יותר מחביב, זה הוא הרבה פחות. (85) 100 ש"ח.
האריזה, אגב, מוזרה: בקבוק שמזכיר את הרוזה ברברה של תבור או הגרי דה מסרלאן של רקנאטי ומעטפת קרטון כבדה ומאוד לא 'קיימית'.
אוהבים יין? מעריכים כתיבה קצת שונה?
קנו את "המדריך הדעתני ליין: מהדוניזם ועד פוליטיקה."
עולם שלם של יין במחיר של בקבוק אחד…