טעימה של שלושה מהיינות של יקב סוסון ים, לאורך כמה שנים: ג'יימס, 'עוז' ו'לנון'
למעשה זאב דוניה הוא שחוגג 25 בצירים, כיון שהיקב הוקם קצת מעט מאוחר יותר, אבל למה לקלקל שמחות?
'סוסון ים' הוא אחד מיקבי הבוטיק הוותיקים בארץ, עם ותק של יותר מ- 20 שנה. דוניה החל את דרכו בשיתוף פעולה עם שוקי ישוב (עגור) כאשר המנטור שלו לאורך הרבה שנים היה רוני ג'יימס ז"ל, מייסד יקב צרעה.
מה שמעניין אצל דוניה הוא שהוא לא רק שוקט על שמריו (משחק מילים מכוון), אלא שהוא גם לא מפסיק לשנות ולחדש, ביקב שהגודל שלו מבחינה מסחרית (45,000 בקבוקים בערך) הוא לא מהגדולים בארץ. אפשר לאהוב או לא לאהוב את היינות – כולם או חלקם – אבל אי אפשר להישאר אדישים להישגים שלו: השימוש בתסיסות ספונטאניות, העלאת המודעות לשנין בלאן ולשימוש בו ביינות איכות, השמירה על זינפנדל בתור זן מוביל ביקב, שימוש בקונואז ועוד. אפילו השימוש שהוא עושה בפטיט סירה, זן יחסית מקובל ביקבים ישראלים, הוא פחות משגרתי.
בשנים האחרונות דוניה והצוות שלו (בין השאר כיום הדר בן-שלוש) מתרכזים בתסיסות ספונטאניות – או גם משולבות עם שמרי תרבות – יותר ויותר, כאשר הרבה מאוד מהענבים שלו מגיעים מאזור היקב, בבר גיורא. העשייה היא אורגנית או כמעט אורגנית (כיון שאינה 'מוכרזת רשמית' ככזאת) ואינה חנפנית*.
לכבוד 25 בצירים, ערכו אורלי וזאב דוניה ביקב טעימת אורך בת מספר דוגמאות של שלוש תוויות: ג'יימס – השנין בלאן, 'עוז' – סנסו, גרנאש, קברנה סוביניון ופטיט סירה, ו'לנון', שהוא בלנד מבוסס זינפנדל.
רשמי הטעימה קצרים. הסיכום שלי הוא שהיינות רובם ככולם טובים. איכות היינות מהבצירים הוותיקים מראה שהם מתאימים בהחלט להתיישנות.
סוסון ים ג'יימס
- ג'יימס 2008. ריחות אגוזיים מינרליים. חומציות גבוהה. מחומצן מדי לטעמי. היין נפל תוך זמן לא רב בכוס.
- ג'יימס 2012 הרבה יותר טוב. ארומתי מאוד. מושך. הרבה פרי, חומצות טובות. יין טוב.
- ג'יימס 2013 פה רך יחסית לשניים הקודמים. עגול. מעט שמנוני. מינרלי. סיומת טובה. הטוב ביינות הישנים יותר.
- ג'יימס 2016 טוב. דמיון טוב מבחינת חומציות, אבל סגנון עשייה שונה משני היינות הקודמים. גוף בינוני. מאופק יחסית אך נפתח אחרי כ- 10-15 דקות. (91)
- ג'יימס 2017 סגנון עשייה דומה,לקודמו. חומצות גבוהות שוב, אבל מאופק בפתיחה. היין מתפתח, כמו 16, בצורה יפה מאוד. (91)
- ג'יימס 2022 (טעימה מקדימה) מאוד צעיר. הרבה תפוח ירוק, טרי. הפה קל, רענן. משהו של קפה מוקה, בלי חבית חדשה.
אחרי כתיבת שורות אלה, מצאתי כתבה עם טעימת אורך של יינות ג'יימס – מעניין לקרוא ולהשוות רשמים. הכתבה הקודמת היא מ- 8 באוגוסט 2018. בדיוק בת חמש.
סוסון ים 'עוז'
- עוז 2017 דובדבן. חומציות טובה. גוף בינוני. סיומת טאנית.
- עוז 2018 בשרני, פרחוני. עגול יותר. טוב מאוד. אפר ודובדבן בסיומת. מרירות קליפות פומלה קלה, בסיומת. (92)
- עוז 2019 אף מאופק. פה עגול במתקפה, עם הרבה פלפל לבן. חומציות וטאניות גבוהות. (93)
- עוז 2020 יותר חם באופי. בשל. מתקתק. סיומת לא ארוכה. פחות טאני. (90)
- עוז 2021 מלא יותר. 'מכובד'. טאני מאוד. חוזרת המרירות. היין צעיר ועדיין לא 'מאורגן'.
סוסון ים 'לנון'
- לנון 2020 עז טעמים, בעטני, עם חומציות גבוהה וטאנין עדין. האף מפולפל. מפתח מתיקות קלה. (91)
- לנון 2017 אפר ופלפל, נגיעות ירוקות. מאוד טאני ועוצמתי בפה. סיומת מחוספסת. מתרכך. טוב. (92)
- לנון 2016 מתקפה עגולה, רכה. בשל. הטאנין ניכר מאוד בסיומת. מריר. מאוד יבש ומתובל. המרירות דועכת ונרגעת עם הזמן. (92)
- לנון 2014 בוגר, בשל. טאנינים עדינים. דובדבנים בשלים. (90)
- לנון 2013 מאוורר יותר. חומצי מאוד וטאני. אלגנטי במידה מפתיעה. (92)
אחרי כתיבת שורות אלה, מצאתי אצלי כתבה נוספת על 'לנון' – טעימת אורך. מעניין לקרוא ולהשוות את הרשמים.
*היא כל כך לא חנפנית, שלעיתים קרובות זה אפילו מרגיז: המבקרים ביקב עשויים להתקל בשלטים בסגנון 'פה זה לא בית קפה' או 'יש שטוחים וזהו'; דברים בנוסח 'תתמודדו'.