יקב נעמן משיק יינות חדשים מבציר 2013, תוויות חדשות וגם יוזמה בתחום היין ה"טבעי": יין נטובטינה ורמי נעמן עברו לגליל לפני יותר מעשור והקימו יחד את יקב נעמן. רמי הגיע מעולם הקולנוע והיה במאי ותסריטאי (הגמל המעופף ו'הדרך לעין חרוד') והחליט יחד עם אשתו, שמגיעה מעולם האדריכלות, לעבור לגליל. היקב – והתיירות שלצידו – הפכו למקור העניין והקיום של השניים. היקב ממוקם ברמות נפתלי והכרמים שלהם; כרמים שניטעו עוד לפני שהיקב נבנה.
באוקטובר השיק יקב נעמן כמה יינות חדשים, שאותן וכמה אחרים טעמתי לאחרונה. רשמי הטעימה עושים קצת עוול לחלק מהיינות האלה: בגדול, כמעט כולם היו טובים ונדיבים יותר ביום שלאחרי; משהו שמרמז על פוטנציאל ההתיישנות הטוב שלהם וגם על איכויות הפרי והעשיה.
באופן כללי, היקב מייצר כ- 10,000 בקבוקים ויין מזני בורדו שונים ושיראז. מדי שנה יש שמונה תוויות יין – הרבה מאוד ליקב קטן כל כך – ורמי עוד מוסיף עליהן יין 'גבוה' בשנים טובות במיוחד. בציר 2013 הוא זה שהיקב משיק בימים אלה. במסגרת העיצוב החדש של התוויות, שמבוססות על איורים של בטינה, היינות הזניים קיבלו תויות בעלות רקע לבן, ואילו הבלנדים קיבלו תוויות כהות. המחירים נעים בין 110 – 130 ש"ח ליינות בסדרות הרגילות והגראנד ריזרב יעלה 150 – 180 ש"ח.
ומהי אותה יוזמת "יין נטו"? הכוונה היא לייסוד של מועדון יצרני יין שמשתמשים בשיטות טבעיות ככל האפשר לייצור היין שלהם, ומוותרים על תוספים ותוספות שונים ככל האפשר. הרעיון הוא גם ליידע את הצרכן לגבי פעולות שנעשות על היין. במועדון הזה חברים כבר מספר גדול של יקבים, בינהם סוסון ים, בר מאור ורבים אחרים.
Ten Years After 2013
יין העשור של היקב, בלנד בורדו מבוסס קברנה פרנק, שחוגג לא רק עשור ליקב, אלא גם 20 שנים ל"הגמל המעופף". הוא היה לי טיפה אלכוהולי ונחוץ לו בהחלט קרור קל. החמיצות והטאניות טובות, הוא ירקרק, מלא בריחות וטעמים של דובדבנים טריים והסיומת ארוכה. זהו יין לאוכל, שלצד הפרי הטרי יש בו גם לא מעט עץ.
מרלו 2013
לאחר לימוד ארוך של התנהגות הזן בכרם שלו, רמי רגוע יותר לגבי הטיפול במרלו ועשיית היין, והוא אכן טוב: מבריק ושקוף, אבל מאוד כהה וכמעט אטום – לא סמיך ואטום. האף בשרני, עם פירות כהים. החמיצות טובה והטאנינים טובים ומאוזנים מאוד. יש תחושה שיש במה לאחוז, והמאחז הזה לא גדול או עבה מדי; כמו חבל נח לטיפוס. הסיומת בינונית-ארוכה ומהווה סיפא ליין יבש מאוד שמתחיל במתקפה עגולה וטובה. **
Black Velvet 2013
בלנד מבוסס מרלו – 60% עם 30% קברנה פרנק ועוד פטי ורדו. יוצר לראשונה ב- 2008. הקברנה פרנק מאוד בולט, ולא רק באף. היין קטיפתי והפה חלק מאוד – במתקפה וגם מעבר לה. ההמשך מתובל וחריף, טאני, עם סיומת ארוכה. יין משוייף היטב "חזק" ושרירי.
קברנה פרנק 2013
ירוק – אבל בחסד. יין מעניין, שמדגיש אופי חלק ודי רך. גם הטאנינים חלקים וטובים והכל מהודק וטוב, הלי לסבול מאיבוד המיד פאלט, כמו שקורה ללא מעט קברנה פרנק בארץ. ***
Deep Purple 2013
בלנד בורדו: 40-30-20-10: ק"ס, ק"פ, מרלו ופ"ו. מהבלנדים הוותיקים יותר ביקב (משנת 2005). צבע סגול אטום, יותר דחוס מהיינות האחרים. האף די סגור, עם קצת ירקרקות. הפה עגול, מלא ובשל, חריף, עם חמיצות טובה. מוכן לשתיה ויחזיק עוד זמן מעמד.
פטי ורדו 2013
+6% מרלו בסוף התסיסה האלכוהולית. האף מאוד מעניין: פלפל שחור, פירות כבדים ושוקולד מריר. הפה באף חמיצות גבוהה אבל די מאופק ומאולף יחסית לפטי ורדו אחרים שיש בשוק. זהו יין לאוכל כבד וטוב.
קברנה סוביניון 2013
אף מאוד טוב: אין ספק שקברנה סוביניון עובד טוב בכל יקב ובנעמן הוא עובד יפה גם כן. מאוד מתובל, עם חמיצות גבוהה וסיומת טאנית וטובה. מורגש בישום ופרי טוב שלא נכנע לחבית, אלא עובד יפה איתה, בהרמוניה.
מרלו גראנד ריזרב 2011
(שנה קרה, כזכור): אף טוב, מעניין ומשהו קצת טרופי כמו מנגו. הפה עגול ובשרני ומלא. יין כבד, אבל עם חן משלו. החמיצות יחסית נמוכה – פחות ממה שהייתי מצפה מ- 2011, אבל יכול להיות שזה חלק מאופי הכרם.
גראנד ריזרב קברנה סוביניון 2011
אף ירקרק, כמו הרבה מהיינות, מתאים מאוד לקו היקב: יינות לא עמוסים או מעמיסים, עם טאנינים טובים, חלקים ובשלים. מהעץ מקבלים מעט מוקה ומה שהכי משמח הוא האיזון האלכוהולי הטוב (אלכוהול לא מורגש). אפשר להשאיר במקרר היינות למשך שנתיים-שלוש או לשתות עכשיו אחרי חדרור. ***