ערן רז היה בעבר הכורם של יקב עמק האלה. בשנת 2007 הוא נטע כרם בנחל צין, וכיום הוא ואשתו שחר, הם הבעלים הגאים לא רק של הכרם, אלא גם של יקב ננה במצפה רמון.
"שחר אמרה לי "תבחר מה אתה רוצה ליום הולדת: נגרר של פטריוט או נגמ"ש." חשבתי שעם הפטריוט יהיה לי מה לעשות."
ערן (ננה) רז
אבל אתחיל דווקא בי (איך לא?). לפני עשר שנים בדיוק נסעתי עם אלדד לוי (שאז כתב ב"על השולחן") לסיור ביקבים שונים ובכרמים בנגב. זו הייתה תחילתה של אהבה, מבחינתי, כיון שגיליתי אזור שיכול לעשות יינות מצוינים, קלים ושתיים מאוד, בתוך מאסה של יינות כבדים, שהיו אז הרבה יותר מקובלים בארץ.
מאז אני מלווה את המחקר שנעשה במו"פ רמת נגב על ידי ד"ר אמנון בוסתן, יחד עם ערן הרכבי וד"ר שיבי דרורי, לגבי זנים בנגב. מאמר לדוגמא על המחקרים האלה אפשר למצוא כאן – והוא יהיה חשוב גם להמשך המאמר הזה.
כדי לסגור את ההקדמה הארוכה, ולקראת החגים, אני יכול לצטט את המאמר מ- YNET, משנת 2010, בלי להתחרט על אף מילה שכתבתי אז:
"אם אתם מתכננים טיול יקבים במהלך החגים, ותרו השנה על הגליל העמוס ורדו לנגב. הנאה מובטחת, וגם תחושת חלוציות. תוך שנתיים-שלוש יהיו תוצאות יותר משמעותיות מפרוייקטים כמו זה של ערן רז במצפה רמון: דונמים של כרמים שנטועים באופן המיטבי, ומטופלים לאור הניסיון שנרכש כבר. נראה כאילו שיתקבלו מהנגב יינות אלגנטיים, לא עוצמתיים כמו היינות הגליליים, אבל כאלה שיש להם בהחלט מקום על מדפי היין בחנויות, ומקום לא רע בכלל. טיול יין נעים, רק לזכור שאם שותים – לא נוהגים, כמובן."
יקב ננה – עשר שנים קדימה
בביקור בשנת 2010 לא היה לשחר וערן (ננה) רז, יקב. מה שהיה, היה כרם בשטח של כמה עשרות דונמים, בתוך אפיק נחל צין שהפרי ממנו שימש יקבים שונים בישראל: רקנאטי, ברקן, צ'ילאג ואחרים, שקנו פרי ממשפחת רז.
ערן רז נטע את הכרם הראשון שלו במקום בשנת 2007. הוא מתאר כיצד כמה שנים לפני כן הוא ירד לנגב – חלום שלו לאורך כל חייו – ולקח דוגמאות קרקע מהמקום וממקומות אחרים. במשרד החקלאות אמרו לו אז שהשטח מתאים לכרמים, אם הוא ממש רוצה.
והוא כנראה ממש רצה: שלוש שנים של בירוקרטיה ישראלית (אין צורך לתאר, אני מניח, המאמר הזה נכתב בעברית), עד שבשנת 2007 הוא הצליח סוף סוף לטעת את הכרם. שלושים דונם של זנים שונים, כולל לבנים – שנין בלאן ושרדונה. מה שרז לא לקח בחשבון הוא שנתיב ההברחות הראשי של הבדואים מסיני לתוך הארץ עובר בתוך הערוץ, והמבריחים עשו את כל מה שהם היו יכולים, כדי לנתק אותו מהקרקע:
"בהתחלה רק נסעו בכרמים, אחר כך עקרו גפנים, יתדות ומוטות וגנבו את מערכות ההשקיה. ישנתי בכרם לילות על לילות, והייתי מפרק ומרכיב את מערכת ההשקייה בכל פעם שרציתי להשקות. מרכיב, משקה יומיים, ומפרק. ישן ליד ראש ההשקייה."
בשלב מסוים, די מוקדם, פנו אליו כמה משפחות של תושבים ממצפה רמון בבקשה לעזור להם לטעת גם כן כרמים. "הייתי מותש מכל הבירוקרטיה," הוא אומר, "ואמרתי להם "קחו את התיק, את הניירות, התוכניות והכול ולכו למנהל… אני לא יכול נפשית להתמודד עם זה שוב."
אבל הגניבות וה"הצעות" לפרוטקשן עשו את שלהן. רז הבין שאם יהיו עוד משפחות ועוד כרמים, כבר אי אפשר יהיה להתעלל בו, והוא החליט לצאת לדרך. כך נוצר גרעין של 22 משפחות, 14 מהן תחת גרעין תורני-ציוני בשם כרם רמון, שכיום הוא הכורם או היועץ שלו. מאות דונמים של כרמים באזור שבעבר לא תלו בו הרבה תקוות.
מכרם – ליקב ננה
בתחילת 2014 הגיע לביקור בכרם ניב בן יהודה, הבעלים של פרויקט "3Corners". בין ערן רז ובין ניב נרקמה חברות, שהתוצאה שלה הייתה הקמת היקב – 'יקב ננה'.
כיום יש ליקב כ- 100 דונם כרמים, כולם בשטח נחל צין. הייננית היא דנה בני (זכורה גם מיקב רקנאטי ואמפורה). בשלב זה היין מיוצר דווקא בגליל, ביקב דלתא, אבל הכוונה היא שבתוך שנה – בבציר 2021 – כבר יעמוד על תילו יקב שלם, כולל מרכז מבקרים, בכניסה החדשה למצפה רמון; עיר שמשתנית בצורה יוצאת מהכלל בשנים האחרונות.
בין הזנים האדומים שיש ביקב אפשר למצוא קברנה סוביניון, סירה, גרנאש, פטי ורדו, פטיט סירה וברברה. בין הזנים הלבנים יש שנין בלאן, שרדונה, וקולמבר (שניטע השנה, במסגרת הרחבות הכרם). סך כל הייצור הוא כ- 55,000 בקבוקים בשנה. המעניין הוא שחלק מהזנים שערן רז רוצה לטעם בכרם החדש הם זנים שלא הצליחו כל כך במחקרי הזנים שנעשו במו"פ (לעומת חלק שכן).
הכרם הנוסף, אגב, זה שהזכרתי שנוטעים בשנה הבאה, הוא בצומת הרוחות, מקום שבו אפשר לראות היום את שרידיו של כרם ותיק, שהענבים שלו הלכו ברובם ליקבים גדולים, וניטש לפני שנה בערך ומת.
היקב מפעיל גם עכשיו מרכז מבקרים שבו אפשר בהחלט לבוא ולבקר. אפשר לטעום, לשמוע את הסיפור במלואו ואפשר גם לבוא וללון במקום במסגרת פעילויות שונות. גם צימר יהיה מוכן בעוד זמן קצר; צימר שבנוי ומורכב על נגרר של טילי פטריוט שנמכר על ידי הצבא האמריקאי…
טלפון לענייני ביקורים: 054.4444037 (שחר). יין (שיווק לחנויות וכד'): 054.2099554 (לי)
יינות קרים של יקב ננה
יקב ננה שנין בלאן 2019
סטייל לימוני-הדרי נעים, על תפוחים וחומציות טובה. הפה עגול יחסית והגוף יפה ועבה. סיומת יבשה וטובה (90). 95 ש"ח. אפשר למצוא רשמי טעימה גם בכתבה על השנין בלאן.
יקב ננה רוזה 2019
רוזה שהוא בהחלט שונה: חצי שנה בעץ, עשוי גרנאש. יש לו ריחות טובים של פרי, עם לא מעט תותים. לצד זה יש משהו שפחות אהבתי. הגוף בסדר. היין מתובל ובעל מתיקות 'וירטואלית' (יבש) (88) 105 ש"ח. קצת יקר.
יקב ננה שרדונה 2018
פה טוב. יין קל למדי, מתחת ל'שכבה' של עץ. הייתי שמח ליותר מורכבות כאן, אבל מאוד יכול להיות שצריך לתת ליין הזה עוד שנה או זמן התפתחות. (87)
יקב ננה שנין בלאן "בארל ריזרב" 2018
טעימת ארכיון, אפשר לומר. אין במרכז המבקרים כבר יין למכירה. בכל אופן: שנין בלאן גדול. עשוי היטב. זה אותו פרי ואותה עשייה של השנין מ- 2018 (שאין), רק בחביות, ואלה עשו ליין משהו נפלא. הרבה חבושים, פרחים מתוקים ו- elderflower באף. הפה בעל מרקם יוצא מהכלל טוב. (92-93). יש לכם במקרר יין במקרה? חכו ל- 2024.
השנה מתוכנן שנין בלאן קינוח והושארה כמות קטנה של ענבים על הגפנים, להצטמקות, כך שיש למה לחכות. רק הערה אחת לשם של היין: היקב כל כך מקומי, למה לתת ליין כזה שם ממקומות כל כך רחוקים?
יינות אדומים של יקב ננה
יקב ננה טתיס 2018
(ים טתיס היה האוקיינוס הקדום תחתיו שכנה גם ארץ ישראל. מאובנים ימיים אפשר למצוא ברחבי הנגב וגם בנחל צין.) בלנד שרובו קברנה סוביניון – 50% – ואז סירה ואחוזים בודדים של פטיט סירה ופטי ורדו. אפשר לווש באופן מובהק בסירה, שנותנת כאן את הטון הבשרני במקצת. הקברנה מוסיף סוג של ירקרקות. היין מאוד משתפר עם הזמן בכוס והפה חלק וטאני ומעניין מאוד. יין לא כבד – כמו הרבה יינות מהנגב – שזו נקודה לזכותו. (90) 2020 – 2023
יקב ננה קסיופיאה 2018
70% סירה 20% קברנה ואז פטי ורדו ופטיט סירה. פחות או יותר "מראה" של הטתיס. מאוד "סירה" וקצת יותר ירוק וטאני בפה מהיין הקודם, למרבה הפלא. יחסית טאני. יכול להיות שצריך זמן, אבל כרגע הוא בפאזה פחות טוב מקודמו. (88)
מחירי היינות האדומים הם 120 – 140 ש"ח.