רשמי טעימה ודיווח ישר מהחזית, לקראת ההשקה השנתית של יקב מרגליתאכן כן: זה שוב הטיים אוף ייר ההוא. שועי היין וחובבי מרגלית מפנים את המקום בבגאז'ים, מצחצחים את כרטיסי הפלטינה ומשייפים את המקום במקרר היין שלהם: המכירה השנתית של יקב מרגלית מתקיימת בשבועות הקרובים, וזאת פחות או יותר ההזדמנות הטובה ביותר ליהנות מביקור ביקב, ומהיין, במחיר הטוב ביותר שאפשר להשיג.
אסף ונעמי מרגלית, יחד עם רמי לבנה ועודד שהם – ה'צוות' והמשווק, בהתאמה – ערכו סדרה של כמה טעימות עיתונאים. באופן כללי אין הרבה חדשות, אומר אסף מרגלית, אבל בין השורות דווקא כן אפשר לשמוע דברים מעניינים:
1. חוזרים ליין לבן – לשרדונה, שניטע ב'זכרון יעקב', בנוסף לזנים אחרים: ריזלינג, סוביניון בלאן וקולומבר
2. יש פטיט ורדו מעניין מאוד: משהו כמו ארבע חביות, מבציר 2011, שהמרגליות ושות' מתלבטים מה ייעשה איתן. שמא ישולב היין בבלנד, או שמא נמצא תווית 'פטיט ורדו' של היקב? חכו ל- 2013, ואולי ל- 2014, בעצם.
3. יכול להיות – רק יכול להיות – שהיקב יוציא סוג של תווית שניה. יינות נגישים וזמינים לקהל רחב יותר, שייתכן ויהיו רובם ככולם מזנים 'אחרים' למרגלית: לא עוד זני בורדו, אלא זנים 'חמים' כמו סירה (והרבה), גרנאש ומורבדר. אחרי שינויי הסגנון שהיקב עבר בשנים האחרונות, הייתכן והמרגליות עושים שינוי גם בכיוון הזה? אני מציע להחזיק בסוסים, בשלב זה.
אז זהו, במסגרת ה'אין חדש', זה נראה יפה למדי. תודו.
ואיך היין? בציר 2010 היה בציר לא פשוט: גל חום בפברואר, שהדליק את הכרמים והביא ללבלוב מוקדם יחסית, והמשך עונה עם שרב רציני באוגוסט. השרב הזה 'קלקל' להרבה מאוד את תוכניות הבציר והקדים אותו: מרגלית בצרו קברנה סוביניון כשבועיים לפני התאריך הרגיל שלהם, למשל. בגדול אומר שלא מעט כורמים וייננים מקטרים על השנה הזאת, אבל מן הסתם יש ממנה גם כמה יינות טובים. השוואה בינלאומית? סוג של בורדו 2008…
מרגלית קברנה סוביניון 2010
מכיל גם 7% מרלו, ו- 14% אלכוהול. כל הענבים מקדיתא. האלכוהול קצת ניכר באף, עם טיפה זיתים שחורים ומעט ברט. מה שהיה קצת מוזר הוא הצבע של היין, שמתחיל להראות קצת שוליים כתומים. בפה, המתקפה רכה, קטיפתית, עם טאנינים טובים ולא קשים. הסיומת חריפה, בעלת מרירות של קליפות הדרים, בינונית-ארוכה.
מרגלית קברנה פרנק 2010
הענבים מבנימינה, ונוספים עליהם 10% קברנה סוביניון. היין סגור מאוד ומוציא מעט ריחות ירוקים, טובים, שמרגלית דווקא מחפש בזן (בניגוד לטרנד הכללי הרווח, של העלמת הריחות הירוקים). הפה חלק, עם מעט נפילה במיד-פלט. הסיומת קצרה ומעודנת – קרה – יותר מזאת של הקברנה סוביניון. היין מסתיים בחדות ומשאיר טאנינים וחמיצות בגרון. האף וגם הפה נותנים תחושה של יין טוב, שעוד לא מחובר. יש בו בשלות טובה, ולא עמוסה, והייתי שמח לחזור אליו בעוד שנה, נניח.
מרגלית אניגמה 2010
בלנד של 50% קברנה סוביניון, 26% מרלו ו- 24% קברנה פרנק, עם 14% אלכוהול. האף מתקתק, קצת קרמלי ואולי אפילו סוכרייתי, אבל יש בו ריחות של דשא טרי קצוץ שמאזנים אותו, והופכים אותו למקסים. הפה רך ולא מלא, אבל עדיין טאני ו'שלם' עם חמיצות טובה. הסיומת טאנית וחריפה ודי ארוכה. סיכום? יין "לגים" וחלק, מעניין מאוד ומומלץ.
מרגלית קברנה סוביניון ספיישל ריזרב 2010
85% קברנה סוביניון, 13% דוריף (פטיט סירה) ו- 2% קברנה פרנק. האף הראשון מאוד ירוק, ואחר כך מפתח ארומות 'כבדות' יותר, אבל במשורה: הוא סגור מאוד. הפה מעולה: מתקפה רכה, מדוייקת ואלגנטית. התחושה היא של יין מצוין שמצליח לשלב רכות עם חמיצות מצוינת וטאנינים לא אגרסיביים. למרות שמרגלית אומר שהיין 'רחב' וסוג של 'עולם חדש' בעשייה שלו, הוא עדיין רחוק מאוד מסגנון היינות הרחבים והבומבסטיים. יש בו אלגנטיות והתחושה היא שהכל עשוי במידה – וטובה מאוד.