רועי יצחקי פתח יקב חדש, לצד הפעילות של יקב טוליפ ומתוכוץ הרעיון? סגנון ים תיכוני, שמתאים לאוכל ולאקלים המקומי. נשמע מוכר, אבל מיושם לא רע בכלל
לפני שנתיים או שלוש הרים אלי טלפון רועי יצחקי ושאל אותי משהו כמו "כתבת פעם משהו על יינות יווניים, לא?" שלחתי אותו אז למאמר המקורי שכתבתי, לא לפני שניסיתי להוציא ממנו קצת מידע. הכיוון שלי היה אז "אתה הולך לייבא יינות יווניים?" ורק לפני שנה בערך רועי יצא עם הבשורה, שהוא בונה יקב חדש.
למה יוון? כי ביוון ישנם זנים עתיקים שמתאימים מאוד לאקלים הישראלי החם שלנו. הזנים האלה – חינומברו ושות' – עדיין לא ביינות של 'מאיה', אבל אולי זה עוד יגיע. בינתיים, יצחקי ויינן טוליפ, דוד בר אילן, זוכים לסיוע של מומחי כרמים ויין מיוון, כדי לייצר את היינות מזנים שקיימים בארץ , בסגנון ים תיכוני, קל יותר. אחד מהמומחים האלה הוא Gianni Parakkevopoulos מיקב גאיה שבסנטוריני:
"יקב נוסף שמייצר יינות סנטוריני הוא גאיה – Gaia… פאראסקבופולוס נחשב לאחד מהייננים המובילים ביוון, ובודאי שבדרומה. הוא למד כחמש שנים בבורדו, והיום הוא מוביל את אחת מתוכניות הלימוד האוניברסיטאיות המובילות ביוון. הרבה מתלמידיו של יינן זה צמחו וייסדו יקבים משלהם. לאחר ההצלחה של היקב שלו ושל שותפו – לאון קאראטסאלוס – בסנטוריני, יסדו השניים, ב- 96', יקב נוסף מעט צפונית לנמאה. יקב זה מייצר יינות אגיורגיטיקו, שהוא כאמור זן הענבים הדומיננטי בדרום, והזן השני בחשיבותו ביוון. זן ענבים זה עמיד מאוד לתנאי מזג אויר חמים. עדין יותר ופחות דומיננטי מהחינמברו הצפוני – אבל עם הרבה פוטנציאל יישון. גאיה מייצרים יינות קלים לשתיה מיידית – הנוסטיוס שלהם – לצד יינות אסטייט בעלי פוטנציאל יישון, שקיבלו ציונים מצוינים במיטב עיתונות היין העולמית."
בינתיים יש בפורטפוליו ארבעה יינות: ורוד, לבן ושניים אדומים. שלושה מהיינות האלה טעמתי (את האדום הקל יותר – Mare Red, אני שומר לסתיו) ואני חייב לומר שהתוצאה מצוינת.
שני היינות הקלים – הרוזה והלבן – עשויים היטב, עם חמיצות מצוינת ומאוזנת מאוד. הלבן אטרקטיבי יותר מהוורוד לטעמי, אבל שניהם עושים את העבודה בצורה מצוינת:
את הרוזה (Mare Pink 2013) יהיה עליכם לקרר היטב ולשמור מקורר לאורך כל הארוחה, אבל לא תתקשו לסיים את הבקבוק לפני שיתחמם במעלה או שתיים. הוא פירותי, ארומתי ופשוט טעים.
היין הלבן (Mare White 2013) מעט פאזי, בעל חמיצות מאוד טובה ועל גבול הפריך. סביב השולחן לא היה אחד שלא אהב אותו, ובהחלט היה ביקוש ליותר מהיין. זהו בלנד של מרסאן וקולומבר, כשהמרסאן מהגלבוע, והקולומבר מסביבות בנימינה. ארשה לעצמי להמר על מקור המרסאן, בכרם במירב, שממנו לוקחים בנימינה ענבים לבלנד של הרוסאן שלהם. בכל מקרה – יין טוב ונכון מאוד לקונספט של היקב.
האדום – Mare Nostrum 2012 ('הים שלנו') הוא היחיד מבציר 2012. בבלנד יש סירה, שהשפעותיה מורגשות היטב. היין כבד, בעל גוף בינוני ויותר, אבל שומר על חינניות. קררתי אותו והגשתי כשהוא מקורר אל מתחת ל- 18 מעלות, מה שהוכיח את עצמו היטב. בכל מקרה זאת קניה טובה, אם קצת בנאלית יותר משני היינות האחרים.
סיכום?
יקב MAIA נראה כמו מיזם עם הרבה פוטנציאל להצלחה. היינות עשויים היטב, הם מהנים ומחירם סביר: 80 ליינות הבסיסיים ו- 135 ש"ח למארה נוסטרום.
צילום: אסף שמע