אחרי כמה וכמה שנים של העדרות, קופר חוזר לגד"ש הר חברון לסקירה מהירה של יינות יקב יתיר
לא הרבה מאוד התחדש בשלוש או ארבע השנים שבהן לא ביקרתי ביקב יתיר. יקב, שאני חייב להתוודות ולומר שהביקורים השנתיים בו היו חסרים לי (בזכות ההמבורגר של מוזה, כמובן, ואוסף הוויסקי של אלון, לא שום דבר שקשור ביין). בינתיים אבל כן קרו דברים:
1. היקב קרוב היום ל- 150,000 בקבוקים בשנה, ובהתאם לכך –
2. הוא הרחיב את הנטיעות ביער יתיר, וזה על חשבון פירות שונים שהפכו לפחות כדאיים
3. הוכנסו יותר פוּדר – אותם מכלי יין עשויי עץ בנפחים גדולים, חלקם בני 5,000 ליטר
4. נעשו שינויים באופן אחסון החביות השונות וקרור חלקיו השונים של היקב
5. הוכנס תנור ספירלה קטן לחדר הטעימות (מי אמר שתנאי השרות בדרום לא משתפרים?)
תכל'ס: בגדול, היינות טובים. נראה לי שהרבה מהאופי ה'מודרני' שאולי זכרתי פינה את מקומו למתינות רבה יותר בכל הקשור בשימוש בעץ. היינות על הצד החומצי יותר, המפוקס וההדוק, לפחות אלה של 2009. ערן גולדווסר, היינן, אומר שזה חלק מאופיה של שנת הבציר, אבל נראה לי שגם הכנסת אותם מכלי עץ מתחברת לכיוון הזה, כמו גם דברים אחרים.
ויונייה 2013
מגע ארוך יחסית עם הזגים – כדי למצות טאנינים. יצא רק לקראת ספטמבר 2014 – אחרי שקצת ירגע. ליימי באף, מאוד, קצת מרחף, מהצד של השיטה הצהובה. הפה בעל חמיצות גבוהה – מאוד אפילו – קצת שמנוניות ומרירות של קליפות הדרים. כ- 14% אלכוהול. ויונייה 2012 לא יהיה.
מרלו שיראז קברנה 2009
הרבה ריחות של קפה, בשרניות – של עולם חדש, אדומה ולא מעושנת. הפה ממוקד יותר מהאף, שנראה כאילו יין רחב ושמן יותר. הוא בעל חמיצות גבוהה, טאנינים וסיומת בינונית. לא יין מאוד ארוך, יש בו קצת מרירות בסיומת, אבל טעים. לחכות עוד שנה, ואולי יותר.
סירה 2009
ללא חביות חדשות (במש"ק היו 1/3 חדש). הרבה פרי שחור, מאופק והדוק, עם פטל שלוקח לו זמן לצאת. טאנינים בינוניים. ערן גולדווסר אומר שה'הידוק' הזה מאפיין את כל השנה; בשלות נמוכה יחסית. פירותי וטוב, הייתי מחכה גם איתו.
קברנה סובינין 2009
עם מעט – אחוזים בודדים – של קברנה פרנק ומלבק. צבע שחור אטום, מרשים. ריחות של קפה ושוקולד שמזכירים את הקמ"ש. מלווים אותם קצת ריחות ירקרקים – עשבי תיבול – וה- over all הוא של יין מאוד נעים, כמעט פלוראלי. הפה מלא יותר, מרשים ועם כבר יותר 'אמירה', פלפל שחור וחמיצות מתונה. הטאנינים מצוינים וסך כל התחשוה היא של יין קלאסי. מאוד מאוזן וטוב. +++
פטי ורדו 2009
היין סגור להפליא. יש בו קצת פלפל שחור ואפשר לחוש בריחות שמקורם בעץ, אבל ללא התעללות רצינית הוא לא ישחרר. כלום. אחרי הרבה זמן בכוס הוא מריח קצת יותר על הצד המתקתק ובפה הוא נותן חלקות טובה ועשירה. יש בו משהו 'יודי' שראיתי גם ביין אחר. ++
יער יתיר 2009
שחור, עגול וטאני. המון פירות יער חמצמצים, פלפל שחור וקצת עשבוניות.
49% קברנה סוביניון, 41% פטי ורדו, 10% מרלו. מאז 2006, הפטי ורדו הוא חלק מאוד משמעותי מהבלנד הזה. מאוד סגור. +++
את טעימת היינות שבשוק סיכמנו, ועכשיו לדברים הנוספים: בציר 2007 למשל, שהיקב ממליץ לשתות ממנו עכשיו, ובציר 2005 (השנה הראשונה שביקב התחילו לעשות יינות זניים)
יתיר שיראז 2007
נראה טיפה מבוגר – בוודאי יותר מזה של 2005. ריחות מתוקים ומאוד נעימים של פרחים – אולי סיגליות. הפה חלק מאוד, קטיפתי במתקפה, וקצת טאני ומפולפל. בסיומת חמיצות גבוהה וטאנינים שסוגרים יין 'קר', מפוקס וחריף. מכיל קצת ויונייה.
יתיר שיראז 2005
פלפל שחור באף ויותר מתיקות ו'עובי'. קצת בשר מעושן. מאוד עגול ורחב בהשוואה ל- 2007, אבל עם אותה חריפות. אפשר אולי להשכיב את היין, אבל מאוד כיף ונעים לשתות אותו עכשיו.
קברנה סוביניון 2007
עם 9% מלבד ו- 6% שיראז. הצבע מזכיר את השיראז. באף יש משהו שמזכיר כמו צדפות שיצאו מהים – יוד ואולי קצת ירקרקות. הפה מתקתק, טוב מאוד. טאני. חמיצות מאוד מאוזנת וטאנינים שנשארים לאורך זמן. יין מאוד 'כיפי', עם הרבה say. לשמור – הרבה.
קברנה סוביניון 2005
הרבה יותר ירוק באף הראשון – ואז כאילו שוב הדוק יותר. הפה מגלה יותר: פלפל שחור, קצת אניס וטאנינים מאוד חזקים. הסיומת בינונית-ארוכה, טובה.
סיכום? 2009 – רובם לשמור. קברנה סוביניון להיט, יער יתיר עוד לא מוכן. 2007 – בשל ומעניין. 2005 – מרשים.