יקב שלם רק ליינות רוזה? לא, אבל די קרוב
ולמה לא, בעצם? אם יש לנו יקבים שלא עושים בקבוק אחד לבן, ויקב שעושה רק יינות לבנים ועוד אחד שעושה לבן וגם כתום, למה שלא יהיה אחד שעושה רוזה וגם אדום?
"la Citadelle de Diamant – לה סיטדל דה דיאמנט. יקב מומחה ליינות רוזה בסגנון ישראלי-צרפתי." אמרו אנשי היקב, שהוקם ביוזמתו של לורן אמסלם, מעצב בגדים ואיש עסקים יהודי צרפתי שעלה ארצה.
"המצב בצרפת, המיסוי הגבוה על אנשי עסקים ובעלי הון, שכנעו אותי למכור את העסק שלי (רשת חנויות אופנה גדולה) לקבוצת השקעות, ולעלות ארצה." אומר אמסלם, שימשיך ויחזק בחלק ממניות הרשת.
"הכוונה היא לייצר יין טוב, מעולה אפילו, בדגש על יינות רוזה."
"אני מתחבר לסוג היין הזה כיון שזה היין שאני מכיר מאזור הולדתי, מרסיי, אבל ללא קשר, זהו סוג יין פופולרי מאוד בצרפת, שמתאים לאקלים הישראלי, ואין סיבה שלא תהיה לו הצלחה גם בישראל."
למרות שאמסלם מעיד על עצמו שאהבה ליין לא הייתה מעולם הצד החזק שלו, עדיין, הוא מזהה כאן ככל הנראה פוטנציאל.
פוטנציאל גדול כל כך, שהוא מוכן היה לשים כ- 6,000,000 ש"ח על תשתית ליקב, שכוללת לא רק מכלים חדשים ואמצעי ייצור מהמתקדמים ביותר, אלא גם מיתוג די יוצא דופן שכולל בקבוקים יצוקים עבור היקב ויינן יועץ צרפתי. "התוכנית העסקית שלי כוללת 150,000 בקבוקים בשנה." הוא אומר.
היינן הוא Maxime Gamard, יועץ יקבים מבנדול, שמתמחה ביינות רוזה וייעץ למספר יקבים בפרובאנס ואייקס אן פרובאנס וסביבותיהן. ג'מארד בן ה- 39 הוא זה שמכתיב את אופן ייצור היין ולמעשה עומד מאחורי הכתבת הצרכים הטכניים.
היינן בפועל הוא פטריק חבבו – מי שהקים את יקב תיתורה, שעליו מתבסס לה סיטאדל.
חבבו למד ייננות בבורדו והיה בעבר יינן ביקב אפרת, עוד לפני שיקי ראוכברגר וכשלוש שנים לצידו ולאחר מכן ביקב ירושלים ומעט בארזה. הוא מייעץ לכמה יקבים ומרכז קורס ייננות במגזר החרדי – תודו שלא ידעתם שהוא קיים, אבל יש כזה – שכבר עברו בו שניים או שלושה מחזורים של תלמידים.
רוזה בסגנון צרפתי
הכוונה היא לעשות יין רוזה בסגנון צרפתי, אומרים אנשי היקב, במה שאני חייב לומר שנראה לי קצת כמו חיפוש USP כלשהו. בשורה התחתונה מדובר ברצון לעשות יין עדין למדי, עם אלכוהול נמוך אבל מפרי שנבצר בבשלות מלאה; אתגר לא קטן בחום הישראלי.
הייצור כולל בציר ידני לארגזים קטנים (12 ק"ג), ברירת אשכולות נוספת ביקב והפרדה לאחר השהייה בקור של 48 שעות.
כל הייצור מתבצע בחלל אחד, מקורר. המעיכה נעשית בפרס ממברנה עדין, תחת חנקן, כדי למנוע מגע עם חמצן, וסך כל המגע בין הזגים והתירוש הוא כשעה בלבד. "הייתי שמח להוריד אותו ל- 40 דקות," אומר ג'מארד, "אבל יש זמן מינימום למילוי הפרס…".
התירוש עובד הצללה בקור של 24 שעות ואז התססה איטית בטמפרטורות נמוכות על ידי שמרים טבעיים בלבד. היין כשר ומכיל ביסולפיט.
שני יינות ראשונים – לא בהכרח מה שיהיה הלאה
היקב הציג שני יינות רוזה ויין אדום אחד.
הבלנדים לרוזה עשויים ענבים שלא בהכרח ישמשו בעתיד, כיון שג'מארד מעוניין להשתמש בסנסו וגרנאש, ולהיות נאמן ככל האפשר למסורות הייצור בבנדול.
היקב מתכנן לטעת כרמים בצפון, החל בשנה הבאה: "השנה לא יכולנו למצוא סנסו בכלל," אמר פטריק חבבו, "והגרנאש שמצאנו – אפילו שהיה טוב – לא התאים לבציר ידני כמו שאנחנו רוצים. העדפנו לכן לייצר יין מסירה, קברנה סוביניון ומרלו מהגליל העליון ומהגולן."
Fanny 2015
רוזה שעשוי מסירה, קברנה סוביניון ומרלו. יבש מאוד, עם משהו לא ברור כל כך באף, שהרגשתי בו גם בטעימה שעשיתי לפני כחודשיים של היין, במסגרת אחרת. הוא די עצור מבחינה ארומתית וסגור – בוודאי בהשוואה ליינות רוזה ישראליים אחרים. הפה יבש מאוד, עם חמיצות טובה וקצת שמנוניות ומינרליות בסיומת. אפריטיף טוב, במחיר של 100 ש"ח לבקבוק. (87)
Mademoiselle 2015
רוזה פרמיום, במחיר של 140 ש"ח לבקבוק מהודר מאוד, כבד, שמזכיר בקבוקי וודקה או בושם; קצת "רוברטו קוואלי". פה הבלנד נוטה יותר לכיוון של קברנה סוביניון ואז שירז ומרלו, מאותם מקורות.
הארומתיות הרבה יותר בולטת, מתקתקה ופירותית, עם נטיה חזקה לכיוונים הטרופיים. החמיצות טובה והיין אפילו מתובל קצת בסיומת. 150 ש"ח, ליין שיוכל ללוות ארוחת דגים טובה. (88)
Cesare 2014
יין אדום – קברנה סוביניון ומרלו – מבוסס ענבים מדרום הר חברון (יכול להיות ששמעתי "יתיר") ו- 12% של זני בורדו אחרים.
היין עבר התבגרות של כ- 14 חודשים בעץ, שהשפעתו על היין בהחלט מורגשת, אבל לצד זה יש לו מינרליות טובה וחמיצות מצוינת. הרבה פרי שחור, עסיסי ותיבול בסיומת (89) 120 ש"ח – מחיר סביר בהחלט ליין ברמתו.
היינות נכנסים בהדרגה לחנויות יין ומסעדות. משווק: ג'סי בודק.