יקב דרימיה, שבסוסיא שבדרום הר חברון, החל את דרכו בשנת 2006 עם פחמס של 120 ליטר ופרס שאול מיקב יתיר. היום הוא מייצר כ- 40,000 בקבוקים בשנה
דרום הר חברון – אזורי יתיר-ערד-מיתר – התגלה ב- 25-20 השנים האחרונות כאזור לא רע בכלל לגידול יין. הוא יבש – מה שאולי לא מקל על החקלאים בכל נושא ההשקייה, אבל מצמצם אירועי מחלות ומזיקים – גבוה ושומר על קרירות יחסית בלילות הקץ ובוודאי בחורף ובחלק מהמקומות הקרקע היא קרקע טובה לגפן; לא אטומה כמו הלס של הנגב או כבדה וסופגת כמו בגולן, אלא משהו שהוא בין לבין. האזור לא קל, בוודאי, אבל מגיעים ממנו יינות בהחלט לא רעים.
אלעד ונאווה מובשוביץ, מהישוב סוסיא, מייצרים יין כבר משנת 2006-2007. אלעד הוא בן למשפחה ממקימי הישוב, שהוקם בשנת 1983 סמוך לאתר סוסיא הקדומה: אביו הוא דבוראי והיה גם כורם של ענבי מאכל, שהיו בכרמים הראשונים שנטעו בשטחי היישוב. בין כרמי היקב, מספר אלעד, נשארו עוד ארבע שורות של גפן מאכל, שמשמשת את המשפחה. הוא עצמו למד בקורס הייננות בתל חי, אז עדיין בניהולו של ד"ר יאיר מרגלית, ולאחר מכן עבד ב'יתיר' וניהל את המטעים של מושב מעון.
בשנת 2013 החליט אלעד להיכנס ליין בתור עסק של ממש ובתחילת הדרך נקרא היה היקב "שוקק". אז, בשנת 2015 החליטו בני המשפחה לעשות מהלך של מיתוג מחדש, והשתמשו לשם כך בשירותיו הטובים של דב קרול, מי שעשה את התדמית של יקב פלטר ו'ננה', למשל. השם שנבחר – דרימיה – הוא השם הבוטני של החצב (חצב מצוי – Drimia maritima; בסוג כולו יש משהו כמו 100 מינים שונים). "לנו זה התאים," אומר אלעד, "כי החצב חוצב בסלע, מה שלא חסר כאן, וגם בגלל שהוא צומח ישר וגבוה, וסוג של מחבר בין ארץ ושמיים." בנוסף, בחרו השניים גם בעיצוב יחסית מינימליסטי, אבסטקרטי, והתרחקו לחלוטין מסממנים מקומיים או דתיים, שנראה שגם לחלוטין לא משקפים אותם. כל הכרמים שלהם הם באזור היקב והשנה קלטו לראשונה גם שרדונה.
היות ואני עוקב אחרי יינות היקב כבר כמה וכמה שנים, ובעיקר אחרי יין הדגל שלהם "ספר", חשבתי שיהיה מעניין לרדת דרומה ולעשות טעימה מקיפה של היינות השונים. ב- 4 בספטמבר יגיעו גם בני המשפחה עם היינות החדשים שלהם לטעימה פתוחה לקהל ביפו (פרטים כאן).
דרימיה סוביניון בלאן 2021
יין נעים, קל ודבשי מעט. אין בו טעמי אשכוליות אופייניים לזן, אבל הוא יין בעל אופי חומצי ורענן וארוך יחסית.
דרימיה רוזה 2021
(50% מלבק: 50% קברנה סוביניון) צבע ורוד סלמון חיוור, יפה. אף טיפה מתוק-תותי. הפה פירותי, בעל חומציות טובה. היין שמנוני במקצת בתחושת הפה.
דרימיה סהר 2020
היין האדום הבסיסי של היקב (מחירו 90 ש"ח, כמו שני היינות הקודמים). בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, סירה ומלבק. מתבגר כ- 12 חודשים בחביות, עם מעט עץ חדש. ליין יש פרי טוב, מעט ירקרק (פלפל) אבל נעים. הפה חלק וכמעט לא טאני. זהו יין חלק בעל סיומת בינונית-טאנית. (88)
דרימיה קברנה סוביניון 2020
כאן יש כבר כ- 25% עץ חדש. הפרי אדום וטוב ובפה היין רך ומאוד נעים, כאשר גם הטאנינים רכים ולא עמוסים. הסיומת מתובלת וטובה. (89) 110 ש"ח.
דרימיה קברנה סוביניון 2016
האף בשל וסגול, טיפה כבד, עם נגיעות של ירוק עשבוני. הפה חריף ממש במתקפה ואז טאני ומסתיים שוב בתיבול עוצמתי. (90) לשתות – 2025
דרימיה ספר 2020
זהו היין החדש בסדרת יין הדגל של היקב; יין שיצא לשוק בהשקה ב- 4 בספטמבר. 80% קברנה סוביניון עם 20% פטי ורדו מכרם גבוה, שגדל בשיטת גביע. האף מאוד יפה; מאוד solid ובעל נוכחות. הוא הרמוני, כאשר העץ נותן מעטפת יפה ולא משתלט על היין בשום צורה. הטאנין מצוין ובעוד שבתחילה יש הרבה פרי אדום וסגול, אזי היין מפתח בשרניות מעניינת בהמשך. מאוד אלגנטי – טיפה מימי במתקפה. (91) 2023 – 2028
דרימיה ספר 2019
מאוד שונה מהיין של הבציר הנוכחי: כאן יוצאת ציפורן באף הראשון, ואז פרי אדום. הפה חלק והטאנין מתפתח במהירות. הסיומת טאנית-בינונית. ככלל, העץ יוצא כאן יותר ונראה כאילו הפרי רזה יותר, מהודק ומפוקס מזה של 2020. בטעימה השנייה יוצאים גווני אקליפטוס ירקרקים, שמאפיינים גם חלק מהיינות האחרים. (91) 2023 – 2030
דרימיה ספר 2018
עכשיו מצוין. האף עם הרבה פרי סגול – קאסיס'י, על רקע של אפר. הפה עגול מאוד וממשיך יפה את האף. בטעימה שנייה, חוזרת, אני מקבל הרבה יותר טאנין בפה מאשר בתחילה, והאפר מעט מתחזק, לצד נימות ירוקות אחרות – אקליפטוס, שוב. בסופו של דבר הוא יין רך ונעים מאוד, לא עמוס. (92) לשתות – 2025
דרימיה ספר 2016
כמו ביין של 2019, גם כאן מרגישים יותר השפעה של העץ מאשר ביינות אחרים; עץ עשיר, אולי היה קלוי קצת יותר. הפרי עגול וכבד – שזיף ואוכמניות סגולות, בשלות. הפה עגול וקטיפתי והסיומת מאוד מתובלת, כמעט חריפה. עם זאת שזה היין הכבד יותר מכל מה שטעמתי, הוא עדיין ממוקד ולא נוטה לבנאליות או חנפנות. (90) לשתות.
דרימיה ספר 2014
צבע אדום-סגול טוב. האף מעט פרי בשל על רקע של פטריות וקרקעית יער. הפה מאוד חלק ויפה והסיומת טאנית וארוכה, טובה. יש כאן יין הרמוני, עשוי היטב ונכון, שצריך עדיין זמן כדי לפתח אופי משלו, אני מרגיש. (90) 2023 – 2025; אולי אפילו מעט מאוחר יותר.
דרימיה ספר 2012
אקליפטוס (המון!) וציפורן באף הראשון. פרי סגול דומיננטי. הפה מקסים: חלק, לא עמוס אלא מאוד אלגנטי ומפתה. טאנין טוב על רקע מתובל, רך. זהו יין מאוד ארוך שמציג בעיני כול מה שרוצים מיין מתיישן, שנשאר אלגנטי אבל קיבל מעט גיל ואופי. הירוק שיש בו משתלב יפה עם דברים יותר אנימליים וכבדים וה- overall פשוט מהנה. (93+) לשתות – 2025
לסיום, יין שייצא מתישהו בשנה הבאה כיין גבוה, בודד:
דרימיה (סוסיא?) 2020
(שתי חביות) עץ חדש, קברנה סוביניון. יין בעל חומציות מצוינת ולא עמוס. עולם אחר מהקברנה סוביניון הרגיל של היקב, עם הרבה כוח ועוצמה, ועדיין, שומר על קו מאוד אלגנטי ומפתה ולא מתיש או בנאלי. נראה מה יהיה.