יקב גוש עציון – כ- 40,000 בקבוקים בשנה – מייצר כבר כמה וכמה שנים יינות מצוינים. ביקור ביקב הראה שלא הרבה השתנה: האיכות עדיין שם, והיא במגמת עליה
השבעו ביקרתי ביקב גוש עציון, ביקור שני בלבד בתוך כמה שנים. סקירת היינות האחרונה שעשיתי משל היקב היתה בינואר 2012, והחלטתי שהגיע הזמן לסקירה נוספת.
ליקב, האמת, ישנה אצלי תדמית של יקב שמייצר יותר מאשר אותם 30 – 40 אלף בקבוקים. אני לא יודע למה, מלבד אולי העובדה שהוא יושב במבנה גדול יחסית, שכולל מסעדה ומרכז מבקרים גדולים למדי שגם עוברים הרחבה: משפחת רוזנברג, בעלי היקב, הרחיבו את חדר הטעימות לחדר גדול ומרווח ופתחו אף את 'כרם תמר': גן אירועים יפה שכבר הספיקו לחגוג בו כמה אירועים.
בכל מקרה, איתי להט, שנכנס לעבודה עם היקב לפני כחמש שנים, עדיין שם, והדברים נראים טובים מתמיד. עדיין ישנם דברים לא ברורים או לא סגורים, אבל עדיין לא ראיתי יקב שכל מה שהוא מייצר הוא 'בדיוק', ותודה לאל שזה כך.
טעמתי כמה יינות לבנים ועוד כמה יינות בתהליך. אין כאן כל הריינג' של היקב, שהוא די גדול. בנוסף ליינות, היקב מייצר גם משקאות מחוזקים מפירות שונים, כולל דובדבנים של האזור, שהם מעולים… מחירי היינות מאוד סבירים – 60 – 80 – 110 ש"ח לבקבוק יין. תוויות היין יעברו השנה שדרוג ושינוי, כשאת האיורים האפורים תחליף הטבעת פויל (מתכת) בגונים שונים.
גוש עציון האלון הבודד סוביניון בלאן 2012
יין טעים. יבש, על הצד הניו-זילנדי. יש בו קצת מרירות שדווקא מוסיפה לו והוא בעל חמיצות מצוינת. בסיכומו של דבר: יין מאוד כיפי, יבש בסיומת. 64 ש"ח.
גוש עציון עמק ברכה לבן 2012
תוסס בעץ – רובו בן שלוש וארבע שנים, וכשליש ממנו חדש. חלק מהיין עבר גם תסיסה מלולקטית. זהו בלנד של ויונייה, רוסאן ומעט שרדונה (כ- 10%). האף מאוד ארומתי – ממש יפהפה – עם הרבה לימונים ותפוזים וגם קצת ארומות עץ. בהתרשמות הראשונה בפה היין היה קצת חלש, אבל קצת זמן בכוס מאפשר לו להתפתח מאוד טוב. הגוף לא שמן או 'עצי', ובסופו של דבר מאוזן ומפולפל בסיומת, שהיא גם מעט מינרלית ומאוד טובה. לא הרגשתי זן כלשהו שיוצא או מתבלט במיוחד, וזה בהחלט יפה.
גוש עציון נחל הפירים לבן 2012
בלנד אוף-דריי של חמישה זנים. כ- 7 גרם סוכר לליטר, מאוזנים יפה על ידי החמיצות שביין. נעים, ובוודאי הולך טוב מאוד עם אוכל אסיאתי או מקומי פיקנטי.
אדומים
גוש עציון האלון הבודד קברנה סוביניון 2010
ירקרק למדי באף הראשון. הפה מלא, עגול מאוד ומרשים – ממש. הרבה מתיקות פרי – פירות יער וגם קצת אניס. מאוד טאני ובעל סיומת ארוכה ומתמשכת. כרגע בשוק עדיין יין מ- 2009, אבל הבציר שלפנינו מצוין.
גוש עציון נחל הפירים אדום 2009
בלנד בורדולזי (חסר מלבק) מפולפל, עסיסי, מלא פירות אדומים טובים. הפה עגול, משיי. יין מאוד מאוזן, עם טאנינים טובים בסיומת. מה שהיה טאני מאוד לפני שנתיים, התרכך, אבל עדיין בעל אופי.
בלנד טנטטיבי: סירה-מורבדר 2012
היין הזה עדיין לא גמור, ואפשר להתיחס אליו כאל סוג של דוגמת חבית: בלנד מלא בשר, מעושן, עם קצת אפר בפה. חמיצות טובה וטאניות מפתיעה לשני הזנים. יין מצוין לאוכל – די רזה ומפוקס מאוד.
לסיום, אי אפשר בלי מילה אישית: בקיץ האחרון נפטרה תמר רוזנברג ז"ל, אשתו של שרגא רוזנברג ואם המשפחה. מהמעט שיצא לי להכיר אותה, תמר היתה סוג של מנוע מאחורי היקב ומרכז המבקרים, לרוב נחבאת אל הכלים, בצניעות רבה. מי יתן ולא ידעו עוד צער.