לאיתי בן חיים יש תפיסה די יחודית של עולם היין, שאומרת שיינות טובים חייבים לקחת את הזמן שלהם, עד שהם יוצאים לשוק. זה אומר יישון ארוך מאוד בחבית, אבל האם זה לטובת היין? אני לא לגמרי בטוח
צריך פרי אימתני למדי, כדי לתמוך ביישון ארוך, של 14 – 20 או 28 חודשים בחבית. אני לא בטוח שזה אכן המקרה ביקב בן חיים. בסך הכל אני יכול להבין את הגישה ואת הרצון לייצר יינות שמתיישנים ארוכות, אבל נראה לי שלפחות בחלק מהמקרים, היקב לוקח את הדברים קצת רחוק מדי.
'בן חיים' הם בעלי הסטוריה וקשר ארוכים לעולם היין: המשפחה עלתה מרומניה בשנת 1948, והביאה איתה ידע ונסיון במקצוע החבתנות. הם התיישבו בכרמל, ושם ייצרו חביות ליין – עבור כרמל מזרחי – וחביות למיץ, עבור עסיס ואחרים. במקביל, אומר איתי בן חיים, המשפחה עשתה גם יין. החבתנות עברה מהעולם, אבל היין – נשאר.
היקב החל את דרכו ברמת חן, ומשם עבר לכפר אז"ר לכמה שנים טובות. היום הוא נמצא ברמת השרון, ליד כמה משתלות. שיתוף הפעולה עם האחרונות הדוק: המשתלות משתמשות בגפת לצרכיהן, ובן חיים מקבלים אנרגיה סולארית מהגגות, לתפעול היקב. מלבד פעילויות ירוקות שכאלה, בן חיים וחברים מנגנים בימי שישי ונוצרה חבורה שלמה וקהל רב שמגיע ליקב, ליהנות, לטעום ולשתות יין. מתוך 45000 בקבוקים שהם מייצרים מדי שנה, כמות נכבדה נמכרת ביקב, וחלק אפילו מיוצא – בעיקר לארצות הברית ולצרפת.
ליקב יש כ- 40 מוצרים שונים, בינהם יינות לבנים, אדומים ויינות קינוח. טעמתי כמה. רוזה – עשוי טרמינט (הכלאה של גווירצטרמינר וסוביניון בלאן) מבציר 2011. הוא חביב, בעל אף מעניין וגווירצי' מאוד.
השיראז טרדיסיון 2009 היה בעל צבע צעיר יחסית, אף טוב ולא עמוס עץ. המתקפה טובה וחלקה, עם מעט מינרליות. חמיצות טובה, מעט מפולפל, חד וטאני מאוד.
מרלו טרדיסיון 2004: היקב עדיין מוכר מהיין, וגם שלח אותו לטרה וינו של השנה, להתחרות. הוא יצא עם מדליית זהב (אחרי שב- 2008 זכה אותו יין בתחרות הזו במדלית כסף). יש לו צבע מפתיע, אבל ניכר שנבצר בהבשלה גבוהה: לא מעט מתיקות, לצד הירקרקות האופיינית לזן. גם פה, היין חלק ועגול, אך די טאני.
קברנה סוביניון ריזרב 2006: קצת מאכזב, ודי חד-מימדי. הגיל ניכר יותר, והעץ די שולט באף וגם בפה. הסגנון, שוב, עגול וטוב, עם טאנינים חזקים ולעומת זאת חמיצות בינונית.
גראנד ריזרב קברנה סוביניון 2005: ארומות של שוקולד לבן וחלווה. בחיי – חלווה. ירקרק וטיפה מאובק (לא קורקי), ואז מוציא פטריות וקרום לחם. הפה חלק וטיפה חסר במיד פאלט.
בנוסף על אלה, טעמתי קינוח דמוי פורט שנבצר ב- 2003, ובן חיים מחזקי מעט ממנו עדיין בחבית. התוכנית היא לבקבק את היין (18 גרם סוכר לליטר/19.5% אלכוהול), בהמשך השנה, ולהוציא אותו במהדורה מיוחדת. יש לו זסט, מינרליות ומליחות מעניינות. האף שוקולדי מאוד, ומזכיר דובדבנים בשוקולד וברנדי, עם קצת 'פטריות', שמקורן ביין בוגר.
יקב בן-חיים
רחוב השרף 6, מתחם ירוק ישראלי, רמת השרון