בעוונותי, הטעימה המסודרת האחרונה שלי של יינות יקב אלכסנדר הייתה כאשר רונן דברת בלוך היה במסעדת RDB; מסעדה שאפילו זקני תל אביב כבר לא זוכרים. האם משהו השתנה מאז ועד היום?היינות של יקב אלכסנדר מוכרים בישראל כבר הרבה שנים. היקב נוסד ב- 1996 במושב בית יצחק (כ- 20 דקות נסיעה מנתניה) וכיום גאה יורם שלום, המייסד והבעלים, בייצור של כ- 50,000 בקבוקים בשנה, עם כרמים שכולם תחת שליטתו המקצועית, רובם ככולם בצפון.
ליקב יש מרכז מבקרים, שבכל כמה שנים נראה שעובר שדרוג או הרחבה. מרתף החביות מרשים ויפה מאוד ומי שמגיעים ליקב זוכים בו לסיור עם כיבוד יפה וטעימה. בימי שישי יש אירועים ביקב, עם כיבוד שכולל סלטים שונים ודגים בצורות הכנה 'קרות', ויורם שלום מתכוון להציע עכשיו יותר, ולכלול גם את ערבי חמישי, כל שבוע בנושא או 'סימן' אחר.
אגב שינויים, הנה, ממש לפני כמה שבועות, סגר שלום חלק מהמבואה למרכז המבקרים, כך שנוצר חלל ממוזג ומקורר. זה נוסף למרפסת הגדולה שצופה אל מטעים שונים, כמו גם לכרם קטן שניטע "בשביל הילדים".
הכרם הזה, אומר יורם שלום, ניטע כחלק מפרויקט תמיכה ב"בית אלעזרקי": מוסד שבו שוהים כ- 220 ילדים ובני נוער בסיכון. חלקם – בני השכבות הבוגרות – באים ליקב לעבד את חלקת הכרם הקטנה כאשר הכוונה היא להפיק ממנה כ- 1,500 בקבוקי יין שיימכרו במכירה פומבית בשנים הבאות; ההכנסות יהיו קודש ל'בית אלעזרקי'. "יהיו הכנסות והרבה, תאמין לי." אומר שלום.
ואכן, יורם שלום הוא אמן השיווק. היינות שלו נמכרים במחירי שיא ליין ישראלי – 100 ש"ח לכל הפחות, 150 ש"ח ליינות הריזרב ומאות שקלים לבקבוקים הגבוהים. על תוויות המתכת (עלות של 6-7 יורו להפקת תווית כזו) של היינות בסדרות הגבוהות דובר לא מעט, אבל העניין הזה עובד: אלכסנדר נמכר כמו לחמניות טריות בדיוטי פרי, למשל, ומיוצא למדינות רבות. היין כשר.
יינות ליזה – המרקקה היומית 2013
יקב אלכסנדר: דנ"א אחיד, בלי מוטציות
לפני שאני יורד לרזולוציות של כל יין ויין במצאי, אני רוצה לומר כמה דברים "לרוחב", על אופי היין ומה שאהבתי בו ועל מה שפחות אהבתי.
ליקב אלכסנדר יש בהחלט דנ"א ברור, שמוביל הרבה מאוד מהמשותף בין היינות של היקב (האדומים, לפחות). האופי הזה מתבטא בדברים טובים, כמו גוף בינוני, אבל לא בומבסטי, וחומצות טובות, אבל יש לו חסרונות. החיסרון הגדול שמצאתי הוא העדר הבדל מובהק בין היינות הזניים, וכיסוי של עץ.
שלום עושה שימוש בלתי מתנצל בעץ: הוא כבר מכיר את הלקוחות שלו והוא יודע מה הוא והם אוהבים והוא נותן את זה לכולם.
כל היינות עוברים התבגרות בחביות קטנות של רדו (RADOUX), הרוב צרפתי וחלק אמריקאי. מרגישים היטב את העץ, כאשר רובו אחיד מאוד. בחלק מהיינות מורגש קצת עץ חדש – וניל, פה ושם, או שוקולד – אבל הרוב הוא עץ משומש, עם אותה הזהות הברורה שלו.
אבל יורם שלום, כך נראה, כל כך מחפש את זהות היקב, עד שהוא מאבד את השונות שצריכה להיות ביינות. בכל יין, מתחת לעץ, יש תמיד, או כמעט תמיד, 5%-10 פטי ורדו או 5%-10 קברנה סוביניון או זן אחר, שמאפשרים, כך נראה, להגיע לאותה אחידות.
"יש לי יותר מדי תוויות", אומר יורם שלום, "אבל מה לעשות? אני אוהב את כל היינות שלי."
זה לא מפתיע, אם אין ביניהם באמת הבדלים משמעותיים.
איך היינות של יקב אלכסנדר?
במושגים של "רוחב" אלה יינות שקצת קפאו בזמן, מבחינה סגנונית. אין לי מספיק ניסיון איתם, כדי לומר כמה טוב הם מתבגרים או מתיישנים, אבל הסגנון הוא כאמור יותר עץ – ופחות פרי. אהבתי את ההפתעה שהייתה לי בכך שדמיינתי אותם כבדים יותר או בשלים יותר. הם לא. כן, יש בהם קצת חמצון או פה ושם טיפה VA, אבל הם בסדר; הם יינות שאפשר ליהנות מהם עם אוכל טוב, ופונים לקהל רחב, ללא ספק.
אלכסנדר רוזה רוז'ה (Roger) 2018
גרנאש, שיראז, מורבדר. ליין צבע כתום חלודה נעים, פה בעל מרירות קלה. אף ארומתי, נעים. הסיומת יבשה וחומצית, יחסית בעלת אורך. לשתות קר מאוד. (86) 150 ש"ח.
אלכסנדר שרדונה ליזה 2018
מהמגוון הבסיסי של היקב: שרדונה שעבר כ- 30% תסיסה מלולקטית. בעל חומציות טובה, הדרים וקצת חמאה. מתיקות בסיומת, עם אגוזים. יין מעניין, לא שגרתי. (89). 120 ש"ח.
אלכסנדר שרדונה קליאופטרה 2016
הפרי מגיע מכרמים ותיקים בפלאטו של כרם בן זמרה. כ- 70% מלולקטית. לא מרגישים את החמאתיות באף, בהתחלה, אבל היא יוצאת בהמשך, בהחלט. קצת ארומות תפוזים. יחסית כבד, עם מתיקות בסיומת אבל עדיין שומר על חומציות טובה. (88).
אלכסנדר סנדרו 2016
צבע אדום דם יחסית צלול. מתחת לריח שת עץ משומש – קצת ירוק, לח – ריח זיתים ירוקים, קצת VA. זהו בלנד מבוסס קברנה סוביניון, עם שיראז ואז עוד כמה זנים 'בקטנה', בעל טעמי דובדבנים. פה בינוני. טאני ולא ארוך. לקרר. (86) 100 ש"ח.
אלכסנדר קברנה פרנק ריזרב 2016
מכיל 5% קברנה סוביניון ועוד 5% פטי ורדו. פה חלק, קטיפתי, טאני. מעט עץ חדש – ונילי – עם פרי אדום ודובדבנים טריים. חומציות גבוהה למדי בסוף. יין טוב, בהחלט. לקרר. (88) 150 ש"ח.
אלכסנדר קברנה סוביניון ריזרב 2015
עם 10% פטי ורדו. כשנתיים בעץ. פה טוב. העץ דומיננטי מאוד, כאשר היין טאני יחסית, עם חומציות טובה. יש כאן הרבה פלפל שחור, כאשר לאורך זמן היין מוציא גוונים ירוקים באף ובפה. לקרר. (86) 150 ש"ח.
אלכסנדר מרלו ריזרב 2016
עם פטי ורדו וקברנה סוביניון. האף מעניין, קצת אנימלי. הפה לא כבד, אבל בעל מתקפה ואופי 'מתוק'; פירות יבשים. אחרי זמן, כאשר חזרתי ליין, הוא היה קצת מחומצן. לקרר. (86) 150 ש"ח.
אלכסנדר שיראז ריזרב 2015
פה כבר כתבתי "אופייני ליקב": אותו תמהיל עץ + קצת פרי אדום. הפה חלק מאוד, טאני. הסיומת קצ קצרה וקצת בעיה במיד פאלט. (86) 150 ש"ח.
אלכסנדר גסטו (Gaston) 2016
קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. הפה טאני, כבד כבר במתקפה, באופן לא שגרתי ליינות של היקב. קצת שוקולדי אבל גם חריף. שוב, טיפה VA, שלא מפריע. (88) 150 ש"ח.
אלכסנדר הגדול קברנה סוביניון 2014
90% קברנה סוביניון, 5% שיראז, 5% פטי ורדו. חומציות טובה מאוד, הרבה פרי אדום על רקע עץ יחסית מתון. יש כאן חבושים, פירות יבשים שונים ונדיבות. (90) 320 ש"ח