ענת לוי עוזבת את יקבי רמת הגולן באופן רשמי. יאיר שפירא, המנכ"ל החדש, יצטרך להתמודד עם שוק קשה, לשתף פעולה עם שותפים מנוסים ממנו בתחום ואולי אף להמציא את היקב מחדש
אחרי 19 שנים ביקבי רמת הגולן, ענת לוי עוזבת את היקב. מי ששמשה בתפקידי מנהלת שיווק, מנהלת Yarden Inc ומנכ"ל היקב בתשע השנים האחרונות חוללה בו לא מעט שינויים, שחלקם גרמו אולי לכמה אנשים להרים גבה.
במפגש העיתונאים האחרון שלה להעברת התפקיד ציינה לוי דווקא את שימור מותג 'גמלא' כמשהו שהיא גאה בו במיוחד: "בתחילת דרכי כמנהלת שיווק נקראתי על ידי ה- board להרוג את הסדרה, שבה היו בשעתו ארבעה יינות. ביקשתי זמן לעבוד על המותג, שלא היו לו מקום או תדמית ברורים, ואחרי תקופה לא ארוכה הוא הפך למותג יין המסעדות המוביל בישראל, עם מגוון גדול הרבה יותר של תוויות."
לוי קבלה את ניהול היקב מאחד המנהלים המוכשרים והכריזמטיים ביותר שהיו לו – שלום בלייר – ובזמן לא קל מבחינת הייצוא לארה"ב: 2008 הייתה שנה קשה מבחינה כלכלית באמריקה ויקבי רמת הגולן סמכו מאוד על היצוא לארה"ב כמקור הכנסות חשוב.
אגב גמלא, לוי הייתה צריכה להתמודד עם אבדן המותג לשותפים לשעבר בארה"ב (כך נולד גמלא השמורה) וב- 2013 נוצר הפסד לא מבוטל של פרי ויין בגלל תקלת בוצרת בכרמים. לאורך כל הדרך היא והיקב התמודדו עם נושא הווירוסים בכרמים; בעיה שבפתרונה כבר החלו קודם לכניסתה לתפקיד. ואז, לפני כשנתיים, צץ ועלה סיפור נוסף, כאשר הסתבר שהיקב לא שילם לכאורה מס על אלכוהול שהיה אמור לשלם, דבר שנסגר "בדלתיים סגורות" מול רשות המסים.
מתחת למעטפת החיצונית השונה מאוד מזו של בלייר, ענת לוי הייתה ככל הנראה מנהלת נחושה ולכאורה בהחלט לא קלה: לי זכורות אמירות די ברורות שלה לגבי שיתוף הפעולה (או חוסר בו) עם אחד ממנהלי היקבים הגדולים, על רקע של שיווק יין ישראלי בעולם ולאחר מכן בנושא הווירוסים.
היא פיטרה בהנף גרזן את מנכ"ל יקב הרי גליל, אורי טירולר, שהחליף את רונית בדלר, שגם היא סיימה את תפקידה במה שנראה היה לכאורה כמהלך חד של לוי. אנשי מפתח אחרים שעזבו את היקב כללו את בנצי אלישע והמשמעותי והוותיק ביותר מכל העוזבים היה ללא ספק ארנון הראל, מנהל השיווק.
באותו אופן, לוי אחראית במידה רבה על אחד מהמהלכים המפתיעים שהתחוללו בענף היין בשנים האחרונות: הקמת חברת "היכל היין" ושותפות המכירות והלוגיסטיקה עם האחים שקד. איזו השפעה תהיה למהלך הזה על היקב ועל יקב הרי גליל ועל השוק כולו – ובעיקר על יקבים כמו רקנאטי וצרעה – נשאר עוד לראות, אבל 'טריו', היקב של האחים שקד, כבר נושם ככל הנראה את נשימותיו האחרונות. בקרב היקבים הגדולים ראינו את 'כרמל' חותמים על עסקה ושיתוף פעולה עם 'יין בעיר'; לא בהכרח כתגובה למהלך של שקד, כמובן.
השוק קשה יותר
עם עזיבתה של לוי, תמהיל היינות של היקב כבר אינו זה של חמש או שש שנים לאחור: "הר חרמון" הוא כיום יין זול הרבה יותר ממה שהיה לפני שלוש וארבע שנים, במסעדות כבר קשה יותר למכור גמלא ולהערכתי חלה שחיקה גם במעמדו של ירדן קברנה סוביניון.
נכון, היקב מוכר היום הרבה יותר מוצרים יקרים – קצרין כמעט בכל שנה, רום (אולי בקצה דרכו), מוצרי כרם יחידני רבים מאוד – אבל דווקא במקומות הגבוהים האלה יש תחרות מסביב והמתחרים הפכו מתוחכמים יותר.
הגדולים כמעט לא מהווים סכנה לרמה"ג:
למרות שהם מוציאים יינות טובים, כרמל עדיין מתקשים בכל מה שקשור בתדמית ונראים לא מסודרים ולא נחושים בחלק זה של השוק.
ברקן חייבים לשפר בדחיפות את איכות היינות שלהם והם לא מהווים סכנה לאיכות של רמה"ג.
תבור עושים עבודת שטח מצוינת במחירים הנמוכים ומחירי הביניים אבל נראה שוויתרו במודע על פלח השוק העליון. יוצאים אולי מהכלל הם טפרברג, שהם כבר מזמן לא "אפרת": יכול להיות שהם עדיין צריכים קצת עידוד מהמוכר בחנות היין, אבל הוא לא יהסס להעניק להם את העידוד הזה בפני הלקוח שלו, כיון שהיינות פשוט טובים, כמעט בכל רמת מחיר. אפילו ב- 2009, לו הייתם שואלים אותי אם אפשר לדבר על טפרברג ורמה"ג באותו משפט, הייתי מחייך. היום אני כבר מגיב אחרת.
אבל העולם לא מתחיל במליוני בקבוקים: במוצרים הכשרים היקרים נעשית עבודה מצוינת על ידי יקבי בוטיק מובילים שכל מה שהם עושים הם יינות יוקרתיים: יקבים כמו צרעה, יתיר, ויתקין, קסטל, פלם ואחרים נחשבים לקניה "של מבינים". הוסיפו לזה את הלא כשרים – ספרה, סוסון ים, כרם שבו, שאטו גולן ושות' – וקיבלתם עוד כמה עשרות אלפי בקבוקים שלא קל להתמודד מולם. כל זה, בעוד שקניית בקבוק יין של רמה"ג, מצוין ככל שיהיה, עלולה להחשב כקניה בטוחה מדי.
על רקע כל זה, ליאיר שפירא, מנכ"ל היקב הנכנס, צפויה עבודה לא קלה. כדי לשמור על מקומו בשפיץ של תעשיית היין, יקב רמת הגולן חייב לעשות מהלך אסטרטגי מאוד משמעותי שימצב אותו אל מול המתחרים האמיתיים שלו ויפתח מהם מרווח כמו שהוא אהב כל כך לראות לאורך השנים.
שפירא מגיע מתחום הקפה: הוא היה איש הסחר ואף מנכ"ל קפה לנדוור (לא בתי הקפה). ברשת אפשר לעקוב אחרי מהלכים שיווקיים בהם הוא קרץ קצת לשוק החרדי והכניס את לנדוור לתחום הקמעונאות המקוונת ולחנויות קפה משלה.
בזמן ההכרזה על המינוי של שפירא, אמר יונתן בשיא, יו"ר יקבי רמת הגולן: "יאיר שפירא מביא עמו ניסיון רב בהתוויית אסטרטגיה, הנעת תהליכים, פיתוח עסקי ויצירת ערך לחברות.".
לאור דבריו של בשיא, מעניין יהיה לראות מה הוא יעשה כדי למצב שוב את היקב בחזית התעשייה הישראלית ומה יהיה טיב יחסיו עם שותפיו ל"היכל היין".