יינות פורטוגל הם סוג של אניגמה בעיני: יינות טובים, במחירים נפלאים, שלא מצליחים להתאקלם בישראל. אולי עכשיו, עם היבוא הקטן אבל הסדיר יותר ונקודת המכירה שבבר היין 'פורטו', הדברים יתחילו לזוז?
נאי לא רוצה להכנס לכל ההסטוריה של יבוא יין מפורטוגל, אבל אפשר לומר שכמה מהשמות הגדולים והמנוסים של עולם (שלולית?) היין בישראל עשו מאמצים בכיוון הזה, ובלא הצלחה יתרה. לזכות הישראלים אומר, שגם הפורטוגלים לא בדיוק טומנים את ידם בצלחת, ורק בשנים האחרונות החלו לעשות מאמצים גדולים בייצור מודרני וביצוא יין; לא מעט בזכות מענקים גדולים של האיחוד האירופי.
יצא לי לטעום טעימה ארוכה של יינות מפורטוגל בשתיים או שלוש הזדמנויות, אחת מהן הייתה כאן בארץ, כאשר הגיעו לכאן דוגמאות יין מכמה יקבים לכל אורכה של פורטוגל. ההזדמנויות האחרות היו בתערוכות יין, שבהן הפורטוגלים עושים עבודה מצוינת.
בפורטוגל מייצרים יינות בכמה מחוזות יין, ממאות זנים, שרובם זנים עתיקים ואינדמיים, וחלקם זנים אחרים, שהתאקלמו במדינה לפני עשרות שנים ויותר. אין הרבה טעם להכנס לנושא ההרכב הזני, לא רק בגלל שהוא לעיתים רחוקות כלל זנים שמוכרים לנו כאן, אלא בעיקר בגלל שאין לנו רפרנס: מה פרופיל הטעמים של הרופרו, למשל, או הארונטו?
אייל מרון – השף והשותף (עם אשתו) ב'טשרניחובסקי 6' ובבר היין פורטו שמעבר לכביש – החל לשווק את היינות הבאים יחד עם שותף, ד"ר דורון בהר, שייבא מיינות אלה בכמויות זעירות עוד קודם. עכשיו הוא מציע אותם במחירים מאוד הוגנים בבר היין לקניה הביתה, או בתוספת דמי חליצה של 20 ש"ח, אם נשארים ואוכלים במקום. ב'פורטו' תוכלו למצוא יינות נוספים מפורטוגל, לצד יינות מישראל וממקומות אחרים. טשרניחובסקי 6 מציעה את אחד מאוספי היין הגדולים ביותר של יינות מבורגון, שרק נציגים בודדים מאוד מהם ראיתי על המדפים ב'פורטו'. לא נורא, להפך, מה שנקרא.
Adega de Monte Branco Alento Branco 2013
יין לבן בעל אף פירותי, נעים, עם קצת ארומות קלויות. הפה מעוגל, טיפה שמנוני והסיומת יבשה עם שמץ מינרליות טובה. יופי של יין, במחיר של 70 ש"ח לצרכן. plonk אמיתי, אבל איזה plonk.
Quinta do Portal, Colheita Branco 2013
יין לבן נוסף, מהדואורו: טעמי סוכרייה וריחות ירוקים-פרחוניים מצוינים. מרירות קטנה ורעננה, מנטה ושוב סוג של שמנוניות. ב- 90 ש"ח אתם מקבלים יין טוב, בעל סיומת יבשה מאוד ורעננה.
Quinta de Pellada, Dao Alvaro Castro Branca, Reserva 2012
מה- Dao. אף מאופק, יבש, עצור ואלגנטי, אבל מאוד יפה. משהו קרוב למינרליות הצרפתית יש ליין, והרבה 'עובי' בפה, שקצת פאזיות מרעננת אותו. 103 ש"ח ליין מרשים ביותר; קניה מצוינת.
יינות אדומים
Quinta de Pellada, Dao Alvaro Castro Tinto, Reserva 2009
יין אדום, אח תאום ליין הקודם, בציר 2009 ועדיין רענן וטוב. היין עשוי תערובת שלמה של זנים, כאשר בכל שנה ההרכב הזני משתנה. מה שכן, תמיד יש ביין ענבים מגפנים בוגרות, ביחסים כאלה ואחרים עם זנים אחרים. לא אמרתי הרבה בזה, אבל שיהיה. תכל'ס, אני מבין למה אייל מרון אוהב את היין הזה, בהיותו חובב בורגון… הוא בעל אופי רזה וטוב, עם חמיצות מצוינת ואילולא היה לו אף קצת 'חם', היה עוד פחות שגרתי במחוזותינו. 128 ש"ח.
Quinta Do Vale Meao, Meandro Douro 2010
יקב בצפון הדורו, עסק משפחתי שנוסד לפני יותר מ- 125 שנים והוא אחד מהידועים בפורטוגל. ליין אף מבושם, אופייני לאזור עם קצת ירקרקות מאוד עדינה. הסיומת יבשה ומתובלת עם חמיצות מאוד גבוהה. 116 ש"ח. לא רבים יודעים, אבל הדורו הוא אזור היין הראשון שקיבל ציון אזורי – ב- 1756!
Quinta do Portal, Reserva Tinto 2009
בלנד של Touriga Nacional, Tinta Roriz ו- Touriga Franca, שחלק מוכרים כבר גם בישראל. יין מאוד יפה. פה יבש, מלא, חזק ועז טעמים. החמיצות טובה ומאוזנת והסיומת יבשה. 140 ש"ח – מחיר הוגן ליין מצוין.
Quinta do Mouro, Mouro 2008
גם כאן – חמיצות מצוינת. יין חם ומודרני, בעל טעמים ישראליים מוכרים. הראשון מהיינות שיש בו קברנה סוביניון, וזה כבר עושה את הכל מוכר ומודרני. בסיומת יש משהו קצת בשרני-אדמתי. 228 ש"ח, אבל זה לא המחיר אלא האופי שמפריע לי כאן: יותר מדי 'משלנו'.
Quinta de Pellada 2010
ארומות של קפה, עם משהו מינרלי וירוק. מאוד מאוד מיוחד היין הזה. הסיומת עוקצנית ויבשה, מאוד חדה וארוכה וסוגרת יין סופר אלגנטי. 235 ש"ח – הטוב בטעימה.
לקינוח פורט של Quinta do Portal, 10 שנים. יש בו אותה חריפות תפוזית מוצלחת שיש ליינות פורט טובים. הוא בעל גוף טוב ולא דביק וסיומת נעימה.
סיכום: הרבה מהיינות האלה נמצאים בפורטו או ב'טשרניחובסקי 6' בכוסות, וגם אם לא, המחירים הם כאלה שמתירים ניסוי וטעיה. המקום עצמו – פורטו – נעים מאוד, וממה שטעמתי בכלל המנות, הכל עשה חשק גדול לחזור. שאפו!