בני משפחת סוסון ים הציגו כמה יינות מיינות היקב – חדשים ושלא – בדגש על התאמתם לקיץ. אני רוצה להתחיל ולפתוח דווקא ביין האחרון שהציגו אורלי, זאב ואדר, והוא בן משפחת יינות ה'אנדרגראונד' של היקב: יינות שנעשים לרוב פעם אחת או אולי פעמיים, בדרך כלל בטכניקה שונה מהרגיל ולעיתים הם בבחינת 'הצלה' של בציר מסוים, פרי שהגיע ליקב במקרה וכן הלאה.

סוסון ים אנדרגראונד קברנה סוביניון ריפאסו 2023

הפעם מדובר בקברנה סוביניון שהגיע ליקב בהבשלה יחסית נמוכה ולא נתן ארומות או טעמים שזאב ואדר אהבו או חשבו שיעמוד בפני עצמו. כדי לתת ליין יותר גוף וטעמים, הם העבירו אותו על זגים של פטיט סירה שעבר תיסה ביקב מעט לאחר מכן, בשלות טובה יותר; מעין 'ריפאסו'. המהלך אכן נתן ליין יותר אופי, גוף ומשקל, אבל הצליח לשמור על רעננות ועל הצדדים המעט ירוקים של קברנה סוביניון (מה גם שהיה בבשלות נמוכה).

ריפאסו (Ripasso) היא שיטה מוולפוליצ'לה: יין צעיר, אחרי שסיים תסיסה, מועבר ("נמסך מחדש") על השמרים והתירוש שנותרו מייצור אמרונה או רצ'וטו – כלומר על מצע הענבים המיובשים שעדיין מכיל סוכר שיורי, שמרים ופוליפנולים. המגע הזה מפעיל תסיסה משנית קצרה שמעשירה את היין: עולים האלכוהול, הגוף, הגליצרול, הצבע, הטאנינים והמורכבות הארומטית. התוצאה ממוקמת איפשהו בין ולפוליצ'לה רגיל לאמרונה. במקום מצע יבש בלבד, יש יצרנים שמוסיפים אשכולות שעברו ייבוש חלקי (appassimento) לצורך אותה מסיכה שנייה.

הרעיון במקור הוא אכן לתת יותר גוף ליין שלא הגיע לבשלות ראויה; אנחנו מדברים בסופו של דבר בצפון איטליה. התהליך הזה – ששם נועד להעשיר יינות שלא הגיעו וגם לא יגיעו לבשלות – עשוי להתאים גם כאן, למי שרוצים לבצור מוקדם, כדי לא לקבל אלכוהול גבוה וכדי לא לקבל טעמים ריבתיים. מעט דורכאות או זגים של זן יחסית עוצמתי עשויים להעשיר יין צעיר כזה, כמו בדוגמה של סוסון ים, בלי לשנות למעשה את הרכב הזנים של היין ובלי שצריך לעשות בציר כפול (אחד צעיר ושני בשל) ויקר.

היין הזה מפגין ארומות של פרי אדום ומעט ירקרקות שנפתחת דווקא עם זמן בכוס. פה מאוד מזכיר את האופי ה'גואשי' של יינות סוסון ים. הסיומת מתובלת ומינרלית, עם טאנינים טובים. לקרר מעט. יתאים גם ליישון של כמה שנים, אבל כדי ליהנות ממנו באופי הזה, לא הייתי עובר את 2030.

סוסון ים גרסיה רוזה 2025

עשוי על הצד הוורוד-קל של יינות רוזה; סוג של Modern Provence של השנים האחרונות. נעים, עדין מאוד – גם בצבע – ויבש. הפה עגול וחומצי. בהחלט מהטובים מסוגו ובעל אופי. אני מעריך שירוויח מעט מזמן בבקבוק.

סוסון ים לבירינת' 2024

בלנד של גרנאש בלאן, קלארט ורוסאן. קליל ורענן, עם תיבול בסיומת. זהו יין רך, מאוד אלגנטי ו'שקט', עגול ורגוע, ועדיין בעל אופי וזהות. לא לשתות קר מדי.

סוסון ים ג'יימס 2024

שנין בלאן בעל צבע זהוב-ירקרק יחסית עמוק. הפה עגול וטוב. נגיעה קלה מאוד של חמצון שמוסיפה ליין מורכבות. הוא פרחוני ומגלה מתיקות פרי עדינה אחרי זמן בכוס. בטעימה חוזרת התחזקה אצלי התחושה שהיה מרוויח מאוד מאוורור בדקנטר, לפני ההגשה.  ג'יימס בציר 2016 שנטעם לצידו היה בעל אותו אופי מתקתק-קל-מאוד בסיומת, החבית הייתה מורגשת יותר (מעט טונים קלויים) ואולי הייתה שם גם חבית חדשה או קלייה שונה, אבל היין מאוד הרמוני; המילים הראשונות שרשמתי לעצמי היו "עבודה טובה מאוד".

Summer Muse 2025

סיבוב שני של היין, שהראשון מסוגו נעשה ב- 2022. הבציר הזה עשוי קלדוק, עם זגים של גרנאש (ריפאסו-סטייל) שהעניקו לו הרבה מאוד אופי של גרנאש. טעמי דובדבנים צעירים, נגיעה של תות. הפה חומצי, יבש וטאני. הצבע סגלגל-חיוור, שקוף. זהו יין שיש לשתות קר כמו רוזה והוא משקף מגמה של יינות אדומים שנעשים לקיץ (כדוגמת פלדשטיין, גולדווסר ואחרים). רוב היינות האלה עשויים גרנאש, ובאין מספיק גרנאש, הפתרון הזה, שמצאו דוניה ואדר, הוא בהחלט יותר מראוי.

סוסון ים 'עוז' 2023

פרי אדום-שחור, גוף קל-בינוני. חומציות טובה, אם גם מעט קצרה. יין טוב, מהודק למדי ועגול. לשתות.

סוסון ים אנטואן 2023

אחד מה- money makers הוותיקים של היקב: בסיס של סירה. כאן האף עדיין סגור מעט. הפה חלק מאוד, מלא במידה ולא עמוס. חומציות מצוינת וטאנין עגול מעניקים ליין איזון ופוטנציאל טוב לשנים הבאות. בציר 2016 של אנטואן היה בעל פרי אדום-מתוק ראשוני והמבנה עדיין ישב מצוין בפה והיה מהנה מאוד. להשכיב.

סיכום אישי?

Summer Muse, ג'יימס, אנטואן ואנדרגראונד ק"ס ריפאסו, בסדר התאמה עולה – מפיקניק או חוף ים, דרך ארוחת צוהריים ועד ארוחת ערב של שישי.

צילום: זאב דוניה