מפלס החשדנות שלי עולה בשניים-שלושה טאקטים, בכל פעם שמישהו אומר לי "הכי טוב בעולם" או בכלל, "הכי טוב ב…".
אני לא ממש מאמין ב"הכי טוב ב…", כי ההכי טוב לא באמת טוב בכל, והוא יכול להיות ה"הכי טוב" של פעם ולא בהכרח הכי טוב של היום. בנוסף ראיתי כבר הרבה מאוד "הכי טובים" שהוכתרו על ידי עצמם, או מטעמם, בעיקר, או גם על ידי אחרים, והם לא בדיוק קיימו את ההבטחה:
רונאלדו: "בתוך שנתיים ניימאר יהיה השחקן הטוב בעולם" – וואלה! ספורט
מרקו אסנסיו השחקן הצעיר הטוב ביותר בעולם, על פי "לאקיפ" – וואלה! …
פרז: "מסוט אוזיל השחקן הטוב בעולם" – וואלה! ספורט
פלורנטינו פרס: "זידאן היה השחקן הטוב בעולם, כעת הוא המאמן" – …
מוחמד סלאח: כוכב ליברפול שובר שיאים, כל המספרים והתגובות – …
ניימאר: ההצלחה המסחררת בברצלונה, בדרך לתואר השחקן הטוב …
פדרו: "מסי השחקן הטוב בעולם, אבל הוא לא בלתי ניתן להכנעה" – …
אני מבין מעט מאוד בכדורגל, ועוד פחות מזה ביין. לכן, כשאני מקבל ליד רשימת יינות עם ציוני 99 – 100, אני נשען לאחור, ומתחיל לשאול את עצמי שאלות אקזיסטנציאליסטיות (שזה ממש כמו שאלות קיומיות, רק עם פוטנציאל גבוה יותר לטעויות כתיב) על אודות "איך אוכל להעריך את טיבו של ה- 99 נקודות, כאשר יוגש לי."
היינות של יקב מרקוס מוליטור הם יינות כאלה; יינות שמגיעים לציונים של 98, 99 ו- 100 נקודות אצל מבקרי רוברט פרקר. הרשימה כוללת משהו כמו 50 (יותר או פחות, למי יש כח לספור) יינות מבצירים עכשוויים, כאשר ציונים של מתחת ל- 90 שמורים רק ליינות הזולים ביותר, היינות שמחירם פה בארץ הוא משהו כמו 90 או 100 ש"ח. בשביל ציונים של 92 או 93 נקודות תצטרכו לשלם כבר 120 או 150 ש"ח ובשביל לחוות יין של 98 – 99 נקודות תצטרכו להיפרד מ- 550 ש"ח.
עכשיו, אתם יכולים להגיד "זה לא רק הנקודות", וזה נכון, אבל היקב דש בענין הציונים שלו – ובצדק, כי הוא משקיע בהם הרבה. מצד שני, העובדה שהיינות הבסיסיים והיותר נגישים מקבלים ציונים של 87 – 88 (ואצלי גם 86), מראה שגם כאשר שמים את האיכות כטוטפות וכו', צריך לא לשכוח את היינות הבסיסיים.
ואומר כך, לסיכום פרקי החפירה:
מוליטור מחלק את ההקטארים שלו לתתי שורות וגפנים בודדות ועושה יינות סופר פרמיום רק בשנים טובות באמת; את האשכולות שלו הוא בורר בפינצטה ואת הענבים הוא מלטף.
הבעיה היא, שהוא עושה את זה רק עם מה שמביא לו נקודות, כנראה, כי היינות הבסיסיים לא עולים באיכות שלהם על הרבה יינות אחרים, כולל יינות מקומיים משלנו. אומרים שביקב גדול זו לא חכמה לעשות יין מצוין בכמויות קטנות, וזה נכון, וזה מודגש כאן עוד יותר.
אני לא מכיר הרבה יקבים שיודעים לעשות יינות מעולים גם בכמויות קטנות, אבל כאן הדיסוננס היה ניכר. ההמלצה שלי היא לא להתפתות לייחוס הנקודתי של היינות הגבוהים, ואם אתם מחפשים יין ב- 90 ש"ח לחפש אותו במקום אחר. מה שכן, אם אתם מחפשים יין ב- 120 או אפילו 150 ש"ח לבקבוק, היין של מרקוס מוליטור הוא יין בהחלט יותר מראוי. את היינות של ה- 99 – 100 השארתי עם 95+ נקודות – שבהחלט מגיעות להם – ואת חמש הנקודות הנותרות אני משאיר למנוסים ממני ביינות גרמניה, לחלק.
האוס קלוסטרברג, פינו בלאן קפסולה לבנה (יבש) 2015
אני מצטער, אבל לא. האף פירותי ונעים ולא כלום מעבר לזה. היין היה מעט פאזי והסיומת הייתה חמה, ממש. (86)
האוס קלוסטרברג, ריזלינג יבש (קפסולה לבנה) 2016
יותר טוב. בקבוקי ליטר במחיר של 100 ש"ח בערך. הרבה ארומות של תפוחים ירוקים, פרחים וממש טעמים של פרי טרי – ענבים, תכל'ס. טוב, אבל ציפיתי ליותר. (89)
האוס קלוסטרברג, ריזלינג קפסולה ירוקה (חצי יבש) 2016
הפה נעים, נקי. החומציות טובה ומאוזנת והסיומת בינונית. (87)
וֶהלֶנֶר קלוסטרברג, ריזלינג קבינט יבש (קפסולה לבנה) 2015
האף מינרלי, מצוין, הפה עגול ומלא, והסיומת טובה. עשייה מודרנית ופוטנציאל התיישנות טוב. (92) 120 ש"ח.
ברנקשטלר, באדשטובה ריזלינג קבינט חצי יבש (קפסולה ירוקה) 2015
האף מאוד מחוזר, מינרלי. קצת "רגליים", קצת פטריות. הפה מאוזן ומפוקס, חומצי וארוך מאוד. תענוג. (92) 120 ש"ח.
אלטֶה רֶבֶּן מוזל ריזלינג יבש (קפסולה לבנה) 2016
גפנים ותיקות. ב- 150 ש"ח אתם רוכשים לעצמכם יין מצוין, בעל מינרליות מאוד שונה מזו של ה- והלנר, למשל; מעין מינרליות עשבונית ירקרקה. הפה רזה וחד, מפוקס, יבש מאוד בסיומת. (92) 150 ש"ח.
צלטינגר זוֹהנֶנְאוּהְר ריזלינג אאוסלזה (קפסולה לבנה) 2016
יין ענק, מלא ניחוחות פרחים – סיגליות ויסמין, תפוחים ירוקים ופרי בשל. 550 ש"ח; מסוג היינות שמשאירים ירושה, או מבקשים לפתוח ממש ברגע האחרון, עם היורשים. (95+)
והלנר זוֹהנֶנְאוּהְר ריזלינג אאוסלזה (קפסולה זהובה – יין מתוק) 2016
ואומרים שהעולם לא רוצה יותר יינות מתוקים: חבל, כי היינות האלה באמת שווים את מחירם בזהב, מבחינת מורכבות ועניין, וגם שמחה שיש בהם. המתיקות טובה ולא כבדה, כאשר יש משהו ירקרק-מינרלי שהולך ונמשך לאורך כל היין, עד לסיומת, שיש בה מעט טעמי אומאמי. (95+) 550 ש"ח