יינות לבנים חדשים בשוק: דלתון וגרמניה

הסוביניון בלאן ריזרב 2012 של דלתון מקיים את ההבטחה מימי המכל העליזים שלו ומגרמניה מגיעים יינות חדשים – אחד טוב, אחד מקבל את הציון "לְמה?"

נעמה סורקין, ייננית דלתון, ממשיכה לעשות סוביניון בלאן מצוין במחיר הוגן ביותר: הדוגמא האחרונה (טעימת מכל – כאן) היא זו של בציר 2012 (ריזרב). היין מלא ארומות אופייניות לזן – על הצד הירוק אפשר למצוא אספרגוס וקצת מינרליות

(פלינט), עם ערבוביה חביבה של ארומות טרופיות. הפה טוב מאוד: מדויק, מאוד הרמוני ורענן. המחיר לצרכן הוא 54 ש"ח – בהחלט שווה, בוודאי אם במבצעי ראש השנה הקרבים ובאים.
היקב הוציא את היין תחת תווית ותדמית חדשות: ראש של צבי החליף את ה- D המסורתי. הרעיון כאן הוא לעשות סוג של מחווה למקומיות הגלילית של היקב, ונעים לראות שזה אכן הכיוון, מקומי וישראלי.

מגרמניה מגיעים אלינו שלושה יינות של Kendermann, ביבוא י.ד. עסקים. שפטלזה אחד שעדיין לא טעמתי ולצידו יין חצי יבש תחת המותג Carl Reh, וגווירצטרמינר יבש, תחת קנדרמנס. להזכירכם, קנדרמנס הוא אותו משווק של יינות Waka Waka הדרום אפריקאיים, שמאוד אהבתי.

נלך מהטוב אל הרע (במקרה הזה):

Kendermanns Gewurztraminer 2011
יין לבן יבש, במחיר של 43 ש"ח – מחיר ראוי לחלוטין. בתחילה הוא נעים, אבל אין בו משהו אופייני. אחרי כמה דקות  (טובו) בכוס הוא מוציא ארומות אופייניות יותר לזן, והופך להיות מציאה אמיתית. ורדים – כן, אבל לא מתוקים ובלתי נסבלים, וסוג אלה של המלבי היפואי. הוא לא מתובל או 'גדול', אבל זה לא הרעיון כאן: זהו יין עדין, שמח מאוד ומשמח מאוד.

Carl Reh Riesling kabinett 2010
אולי זה הבציר הקדום מדי מהיין, אולי זה באמת היין: היו לי תקוות לגביו, שהתבדו. כיון שריכוז האלכוהול שלו נמוך יחסית, קיוויתי שיוכל לתת מענה לפחות לפלח השוק הזה, ולא הוא. ארומתית אין בו כמעט שום דבר לכתוב עליו הביתה, ובפה הוא חסר אופי, גוף או עניין.  49 ש"ח.

סיכום: עולם היין הלבן בישראל הרוויח שני יינות לבנים טובים במחירים שפויים והוגנים במיוחד, ויש אפילו משהו לכל סגנון.