חג השבועות הוא הזדמנות מצוינת לפתוח את עונת היין הלבן, אם עדיין לא עשיתם זאת, בחום הנוכחי. בלי שום קשר לחלב או עניינים לבנים, הנה כמה יינות מקומיים וקרירים
הרשימה הבאה היא רשימה לא ארוכה של יינות שחשבתי שיהיו: קלים, רעננים במידה הדרושה וחסרי יומרה דיים. זאת, כדי לא להתבייש בבקשה להצטיין לעת ערב על שפת הבריכה או חוף הים, או ללוות סלט או קינוח מבוסס גבינה או פירות קיץ. וכאשר אני אומר "חסרי יומרה דיים", אני לא מתכוון ליינות גרועים או לא מושקעים, אלא כאלה שמצליחים לקלוע למטרה שלשמה התכנסנו, שגם זו משימה שיש לעמוד בה.
בנוסף על כל אלה, אני רוצה ומבקש להזכיר לק"ק, את שתי הכתבות האחרונות שבהן יש סקירה של יין לבן למכביר:
טעימת יינות סארו – יינות יבוא מהבלקן, שביניהם יש יינות לבנים רבים, שמתאימים בהחלט לקיץ
טעימת יינות ריזלינג – שמהם יש יינות ישראלים טובים, לצד יינות יבוא
אני מאמין שבין היינות הבאים, כל אחד יכול למצוא את שתחבב נפשו. זאת, שוב, במסגרת הבקשה הנ"ל, להיות יינות שתיים ומהנים.
תזכורת:
- אם יש לכם גבינות עיזים – נסו לשדך להן יינות עשבוניים במקצת מבין הלבנים וגם מבין האדומים הקלים יותר.
- גבינות מתובלות – יינות חצי יבשים או חצי מתוקים.
- גבינות רכות, בשלות – אל תקחו יינות שיש בהם מרירות. נסו יינות ארומתיים שיש בהם מתיקות.
- קינוחי גבינה למיניהם – יינות חצי יבשים, יינות ויונייה וגווירצטרמינר יבשים ובלנדים ארומתיים.
- ואחרי שיימאס לכם מלנסות להתאים יין לגבינות – קחו כוס בירה.
יינות רוזה – יין אחד יבש ואחד – חצי יבש
כישור רוזה 2018
אף מאוד מאוד עדין, משהו שמאפיין את כל יינות היקב. הפה חלק וחומצי, עם מתקפת מתיקות קלילה. סיומת חומצית, קלה ולא ארוכה. אפריטיף חביב מאוד, ואם מתעקשים על גבינה – הרי שגבינה טריה או גבינת עיזים קלה.
טוליפ וייט פרנק 2018
חצי יבש. שילוב של קברנה פרנק וסוביניון בלאן. אחד הלהיטים של טוליפ, ורוב הזמן – בצדק. האף פירותי, טרופי ונעים מאוד. הפה מתוק אך בעל סיומת חומצית, רעננה. מתאים לקינוחי גבינה קלים, עם פירות, במידה ואפשר.
יינות לבנים – גוורצטרמינר
ירדן גוורצטרמינר 2018
אף מאוד אופייני לזן: ורדים, קצת תבלון. הפה ממשיך את האף והוא בעל חומציות גבוהה וטובה. זהו יין עם הרבה ריחות וטעמים של אפרסקים ומשמש, קצת שמוני ובעל מלאות. יין טוב.
תבור אדמה גוורצטרמינר 2018
עשוי היטב ומדויק. חצי יבש, עם איזה משהו ירוק-כשותי, נעים ומפתיע. לא מתוק מדי. מאוזן, לשתיה מקורר היטב או אפילו טיפה פחות קר.
יינות לבנים – ויונייה
הזן שהוא תחליף לשרדונה…? לא, לא ממש. תחת 'ויונייה' חיפשתי משהו שלא יהיה בשל או אלכוהולי מדי, ומצאתי שניים שעונים לבקשה הזו:
פסגות ויונייה 2018
אף קלאסי, משמשי-זהוב. הפה מדגיש מאוד את המשמש ויש בו טיפה עץ, אני חושב. הסיומת יבשה ועוקצנית, בלי לגלוש לאלכוהול גבוה או מתיקות יתרה. כמו היין הבא, אפשר להגיש אותו קר מאוד, וליהנות ממנו בתור אפריטיף, או לתת לו קצת זמן בכוס, ושילווה קינוח גבינה כלשהו או פאי משמש.
כישור ויונייה 2018 משגב
האף אופייני לזן, אבל מעודן מאוד ומאופק, וחייב זמן בכוס. הפה, לעומת זאת, מפוצץ בטעמים, מפתיע יחסית לאף. הוא יבש,בעל חומצה גבוהה וטובה. הסיומת יבשה עם קצת מרירות תפוז. מתאים לדג לבן בגריל, או משהו שיש בו רוטב תפוזים.
כל מיני יינות אחרים – בלנדים ושות'
ירדן פינו גרי (יבש) 2018
זה באמת עונה לצורך ביין שתי ולעניין, לטעמי, אבל נותן משהו נוסף: האף לא מאוד נדיב, קצת ירקרק-מתובל. הפה חלק וחומצי ובעל טעמי אננס-משמש-לימון ותיבול; מעניין, בסופו של דבר, וגם נראה טוב, בבקבוק הארוך שלו.
הרי גליל בלאן דה נואר 2018
יין סופר-שתי. קליל ונעים מאוד, עם חומציות טובה. ארומות תפוחים ירוקים. בקיצור – לשתות ולזוז הלאה.
אמפורה גרנאש בלאן MED 2018
אני קצת ברגשות מעורבים, כאן: אכן שתי, ואכן קליל, אבל אולי יותר מדי נייטרלי. כן הייתי רוצה כאן יותר ארומתיות וקצת יותר טעם, אחרת מה הטעם לשים את שם הזן על התווית. ועם זאת, יין מהנה מאוד כאפריטיף קליל.
טפרברג אינספייר פמיטאז' 2018
על בן הזוג שלו – הרוזה – המלצתי בחום לפני כמה שבועות. הלבן שלפנינו הוא בלנד ארומתי, בעל מתקתקות-פרי קלה, אבל רעננות יבשה לחלוטין. ממשיך לגמרי את הקו של היין הזה, משנים קודמות.