בקבוק יין מסתורי, ועליו מדבקה וקוד לסריקה בסלולון שלי, נחת על שולחני. מי היקב? מה היין ומה הזן? ומה זה בעצם חשוב?
ביקב X, רוצים שתעריכו את היין שלהם, לשם שינוי, לפי האיכות שלו, ולא לפי שם היקב. רוצים גם שתגשו אליו בלי דעות קדומות על הזן, שלא לדבר על היינן או השנה. לפיכך ובהתאם לזאת, שלחו – לעיתונאים, אבל גם למדפי חנויות היין – בקבוקי יין ועליהם תוויות מסתוריות: QR Codes בלבד. קיבלתי בקבוק אחד כזה (הקוד הירוק), והסקרנות הכריחה אותי לרוץ ולטעום את היין.
אז הוא לא רע בכלל. אם הייתי צריך להמר, אזי בהרחה הראשונה הייתי אומר משהו כמו מלבק, נניח: משהו כהה למדי, עם גוונים סגולים. טאנינים טובים – לא קשים מדי, אבל שם, וחמיצות די גבוהה. הפרי מזכיר מאוד שזיפים ויש בו גם משהו כהה יותר, של קפה, ואולי גם משהו שלא שייך: בזיליקום (יכול להיות שזה מהמטבח). קצת אדמתיות. נחמד מאוד. זה לא יין מושלם – טיפה אלדהידי – ובהחלט לא יין להתיישנות ארוכה, אבל טוב מאוד לאוכל.
המחיר? שאלתי פה ושם, והבנתי שיין המסתורין הופיע בחנויות ועליו תווית מחיר של 55 ש"ח בערך. צריך הרבה תעוזה לשים יין כזה על המדף (ולצידו גלויה, שמסבירה את הרעיון ומאתגרת את הלקוח).
אין לי כובע לאכול במקרה וזה לא מלבק, אבל אני מוכן להמליץ על היין, גם אם זה יהיה מרלו…
הפייסבוק שלהם כאן. והאתר – הזמני, אני מניח – כאן.
בערך ב- 10 בחודש נודע שהיקב המדובר הוא 'ארזה'. אז אני מחכה בכליון עיניים לכריסמס, כדי ללמוד באיזה יין מדובר. נקודה נוספת שהאירו לגביה את עיני, היא מידת החוקיות של העסק הזה: בישראל אין לשווק או למכור יינות ללא שרשומה כמות האלכוהול והנפח, וכן שמו של היצרן…