סיכום יום עיון במסגרת 'כנס היין' של מכללות אוהלו ותל חי, שנערך ביוני 2019 במכללת אוהלו
כנס היין שנערך השנה ב'אוהלו' שבקצרין, אירח את פרופ' גרגורי ג'ונס, קלימטולוג אמריקאי, שהוא "נצר" למשפחה של מגדלי יין באורגון.
אני מציין את העובדה הזו, כיון שההתמחות שלו היא באקלים וגידולים מיוחדים, ולא באקלים ובגידולי שדה או 'כיסוי', כמו חיטה או תירס. בנוסף, הוא מכיר את עולם היין מלפני ומלפנים, גם בתור בן של מגדל יין בעצמו.
לאקלים יש השפעה עצומה על התרבות האנושית: בני האדם נדדו בעקבות מקומות החקלאות שלהם, ורק בעידן המודרני, ה'אוכל' נודד ומגיע אליהם; זה, אם אתם חיים במקומות הנכונים.
ב- 2005, מחצית מהאוכלוסיה הפעילה כלכלית במדינות מתפתחות (2.5 מיליארד בני אדם) היו חקלאים, והסתמכו על חקלאות. כיום, 75% מתושבי האזורים העניים בעולם הם חקלאים. אם החקלאות לא תשרוד, או שיהיה קשה יותר לחיות מחקלאות, האנשים באזורים האלה יהיו הראשונים להיפגע.
והיות והחקלאות נפגעת בעידן של ההתחממות הגלובאלית, אנחנו רואים מעברי אוכלוסיה גדולים ונדידה ממקומות כמו מרכז אסיה ומזרח המזרח התיכון לאירופה, ושינויים דמוגרפיים, פוליטיים וכלכליים גדולים.
ובעוד שיש מקומות שמרוויחים לכאורה מההתחממות, הרי שבסך הכול, המאזן הכללי הוא בהחלט שלילי, והעולם לא הולך למקומות טובים יותר. ג'ונס הציג מספרים וגרפים שרק טראמפואידים מוחלטים יכולים להתעלם מהם, ורק מנהיגים בעלי ראיית עולם צרה ואינטרסנטית, יכולים שלא לשתף פעולה בנסיונות לשנות דברים.
התחממות גלובלית, יין וישראל
אותנו מעניינת קודם כל ישראל, והשאלה הייתה ונשארה "מה עושים"? האם נוטעים זנים אחרים? האם מחפשים פתרונות יקרים לניהול גידול ענבים?
כדי להבין את חומרת העניין, פרופ' ג'ונס הציג את מה שהוא מכנה "המעטפת האקלימית" של זני ענבים שונים.
הגרף הצבעוני הזה מראה מהן הטמפרטורות שבהן ניתן לא רק לגדל ענבים מזנים שונים, אלא גם לקבל תוצאות קבועות, מאופי ואפיון ארומתי "מוכר", ואיכות יין טובה. בהתאם לשנה, יכול להיות אופי קר או חם יותר ליין, אבל אין מה להשוות בין פינו נואר בורגוני, גם בשנה יחסית חמה, לפינו ישראלי, נניח.
הגרפים מראים תזוזה של בורגון לכיוון החם, כאשר פינו נואר ושרדונה הולכים ויוצאים מטווח הגידול שלהם באזור הזה. ב- 2050, לפי האומדנים והמודלים הקיימים היום, הדברים בין "סתם לא משהו" ל-"הלך על בורגון."
מיד נדבר על ישראל, אבל מעניין לראות איך הצרפתים תוקפים את הבעיה.
בגדול, בצרפת ובאירופה בכלל, עובדים על פיתוח זנים עמידים בטמפרטורות שונות – מקרות יחסית (כלומר כאלה שיתאימו לבניית תעשיית יין במדינות ומקומות שהיום אין להם בכך ניסיון, למשל) ועד יחסית חמות.
הדבר השני שעושים, הוא לאפשר נטיעות ניסיוניות ושילוב של התוצאות שלהן ביינות קיימים:
ב"המדריך הדעתני ליין" (עמ' 180 והלאה), שבו מוזכר גם המחקר של פרופ' ג'ונס, כתבתי שבסוף 2018 הודיע ה- INAO שמגדלי יוכלו לגדל בצורה ניסיונית באפלסיון שלהם גם ענבים שלא הוכרזו חלק מהאפלסיון.
מי שרוצה להרחיב, שיקנה את הספר, אבל בין השאר אסור ליצרנים באפלסיון אחד לעשות ניסיונות עם ענבים שמשויכים או מזוהים עם אפלסיון אחר, בצורה מובהקת. זה אומר שמגדל בבורגון לא יכול להשתמש בקברנה סוביניון או מרלו, והפוך, לפינו נואר בבורדו.
המהלך הזה ניתן ליישום עכשיו והרעיון הוא לעזור למגדלים וליקבים למצוא סוגי וזני ענבים שיוכלו להתמודד עם העולם החדש של שינויי מזג אוויר, תכולת מיקרואורגניזמים בקרקע, השקיות וכו'. הצרפתים רוצים לאתר זנים שאפשר לגדל במקומות קיימים ולא חדשים, בלי התערבות גנטית או כימית (עם מינימום חומרי הדברה, למשל) ושייתנו יין בעל תכולת אלכוהול נמוכה או לפחות ידידותית לצרכן ותהיה רלוונטית בעיקר לדור החדש של צרכני היין.
השאלה הגדולה שמתעוררת כאן היא, האם המגבלה הזו – של זני אזור א' באזור ב' – בכלל רלוונטית?
אליבא דג'ונס, פינו נואר, למשל, לא יהיה בכלל רלוונטי בבורגון של 2050, ולכן גם שאלתי בספר, למה המגבלה הזו רלוונטית? אין לי תשובה.
האם הפתרונות השונים ליין בעידן של התחממות גלובלית יהיו לא רק יעילים, אלא גם כלכליים?
זו השאלה שנשאלה בפאנל שבו השתתפתי (יחד עם הייננים אורי חץ ודוד בר אילן, בהנחיית יאיר גת) ואני חושב שכן. עד דרגת מחיר מסוימת כמובן. יכול להיות, כמו שנאמר גם בקהל, שיינות מאוד זולים יהיה שווה או כדאי אפילו לייבא במכלים (צורת שינוע מאוד יעילה מבחינה אנרגטית) ואפילו לבקבק בארץ. אם "שקד", למשל, היו מייבאים בלו נאן במכלים ומבקבקים בארץ, יכול היה להיות שזה היה ניצן ראשון לכך.
אבל זה רק חלק מהעניין.
חלק אחר הוא כניסתו של קהל צרכנים חדש ושונה לעולם היין.
תעשיית היין הישראלית קיבלה את ה- BOOST שלה בעידן של בייבי בומרז, ואנחנו מתוכנתים לחשוב ולייצר מוצרים עבור הקהל הזה. אבל הקהל הזה הולך ויוצא מהתמונה. ילידי שנות ה- 40 המאוחרות הם כבר פנסיונרים, עם תקציב מוגבל. מי שהם רלוונטיים יותר (לטעמי) הם המילניאלז (דור ה- Y), שנכנסים יותר ויותר למעגל צרכנות היין.
תעשיית היין חוששת לשנות סגנון עשייה ולהכניס זנים חדשים: "מה יגידו הצרכנים, אם ננסה לתת להם רוסאן במקום השרדונה שלהם? מה יגידו השכנים, אם על התווית יהיה כתוב "גרנאש"?"
דוד בר אילן (טוליפ/מאיה) וגם אורי חץ לא רואים בעניין הזה בעיה, ויש לי הרגשה, שגם לו היה יושב בפאנל מישהו מיקב גדול יותר, גם הוא היה מעיד שאפשר לפתח את העניין הזה, גם עם קהל יותר "כללי" ויין בסיסי יותר.
עם הכניסה של דור ה- Y למעגל צרכני היין – דור שתמורה כספית וקיימות הם שני דברים חשובים עבורו – ישתנה גם טעם היין המועדף. התעשייה יכולה וצריכה לחפש זנים חדשים, אבל צריכה לדעת לדבר ולמכור את מה שהיא עושה לדור החדש. פתרונות סגנוניים, אריזות שונות וחלופיות, תוויות מתאימות, כל אלה הם נתיבים בדרך ליציבות שיווקית גם בעידן ה'חדש' הזה.
מה עם שאלת הקיימות לגבי יין בעידן ההתחממות הגלובלית?
בחינת זנים וקלונים חדשים היא עניין אפשרי. נועה מעוז (מי שאמונה על ענייני הקלונים החדשים בישראל) מציינת שיש לא מעט זנים חדשים שאפשר להביא, שתילים וכו', ואפשר לפנות אליה. מה לטעת, זו כבר שאלה אחרת.
לקחתי את אחת השקופיות של פרופ' ג'ונס, וכמו שהוא עשה, "הרכבתי" עליה את רמת הגולן עכשיו, ובעוד 30 שנים – "מעין" 2050. אני אומר "מעין" כי השקופית נעשתה מהזיכרון שלי.
מה שרואים הוא, שעם כל הרצון הטוב, הרבה לא יישאר כאן בכל מה שקשור ב- 21 הזנים הפופולריים בעולם. הדבר הזה אומר שאנחנו חייבים – כבר עכשיו – לתכנן מראש לגבי זנים ממקומות חמים כמו יוון, או זנים מקומיים שאולי אפשר לעבוד איתם, ולהתכונן ליין בסגנון שונה.
מה אפשר לעשות כבר היום, כדי לצמצם נזקים?
עוד מציגה או דוברת באירוע הייה חברת Fair'n Green מגרמניה. זו מציעה ליווי וסרטיפיקציה בכל מה שקשור בקיימות: מהכרם ועד לפיתוח התפיסה אצל הצרכן. יש גורמים כמו יקב רמת הגולן שיודעים לעשות פחות או יותר אותו דבר, במסגרת פרויקט "לודי" שלהם, וגם 'תבור' יותר משמחים לשתף בידע והנסיון שלהם.
ברמה היותר יום-יומית וקרובה, התעשייה בישראל חייבת להוריד את משקלי הבקבוקים (100 גרם פחות = 20% פחות CO2) למשקל סביר, של 400 גרם בערך (יש בקבוקים גם של 300 גרם!). אפשר לשים מערכות סולאריות להפקת חשמל – ניתן להשכיר את הגג או שטח לחברה שמתקינה פאנלים – ולצמצם ככל האפשר שימוש בחומרי הדברה ובמתכלים שונים.
"תעשיית היין ידעה תמיד להיות חדשנית", אמר ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקב רמת הגולן, "והיא צריכה להמשיך להיות כזו." אני מסכים, ואני יכול גם להוסיף: תשתפו.
תשתפו במידע שאתם צוברים, במה שאתם רואים או מיישמים ובתובנות שלכם. שתפו עם האקדמיה ועם ייננים אחרים (גם מי שלא חברים ב"עמותת הייננים" בהכרח) ואל תחששו לעשות שינויים באריזות, בנראות ובזנים.