סצנת היין הישראלית עומדת בפני כמה וכמה שינויים מהותיים בתקופה הקרובה – טווח של שנה או שנתיים. אני לא יודע להעריך לאן הדברים הולכים, אבל יש כמה דברים שגם אם לא מאיימים על הענף כולו, עדיין ישנו אותו.

1. הכנסת כל נושא ייצור ושיווק היין (מעשית) תחת שרות המזון של משרד הבריאות

המהלך הזה פוגע ויפגע בהרבה מאוד יקבים קטנים שלא יוכלו לקבל רישיון יצרן, בין אם מסיבות של כדאיות ובין אם מסיבות של מיקום. ההסכמות וההתאמות שנעשו בתקנות לא מספקות ולא יספקו יקבים של כמה אלפי בקבוקים בודדים, בעיקר בגלל עלויות המעבר לאזורי או מבני תעשייה שכורים, ולמעשה יביאו לסגירת רבים מהם.

חלק, אפשר להניח, ימשיכו לייצר מתחת לרדאר ולמכור רק בחצר האחורית. מי שיוכל להתפרנס בצורה הזאת בלבד באווירה הנוכחית בישראל – כפיים לו.

2. "הסדרת" מעמד היקבים במושבים ובישובים הכפריים

רשות מקרקעי ישראל הגדירה מחדש יקבים כ'תומכי חקלאות' ולא מאפשרת להם להיחשב למפעלים חקלאיים לכל דבר. המשמעות היא אולי הסדרה של המעמד של היקבים האלה, שנמצאים בנחלות של בני מושבים רבים (בנחלה הצמודה, בהרבה מקרים), אבל רמ"י תובעת הרבה מאוד כסף מיקבים כאלה: העלות למטר רבוע נעה בין 700-600 ש"ח ל- 2,000 ש"ח באזורים מבוקשים. במטה יהודה למשל – אזור יין חשוב שגאה מאוד על עשרות היקבים בתחומו, שמפרנסים הרבה תיירות – המחיר למטר רבוע הוא כ- 1,200 ש"ח ויותר. מחלק מהיקבים תובעת רמ"י תשלומים רטרואקטיביים, וכבר שמעתי על סכומים של 650,000 ש"ח ולמעלה מזה. יקבים מעבר לקו הירוק, אגב, מעמדם כמובן אחר.

מי יכול לעמוד בגזרה כזאת, במצב הנוכחי?

3. ימי מילואים

חרדים שעובדים ביקבים אולי ממשיכים לעבוד כי הם לא עושים מילואים ממילא, אבל ביקבים קטנים או משפחתיים מרגישים טוב מאוד את עשרות ומאות ימי המילואים שעושים עובדים ביקב.

4. יצוא

הרבה פחות. היצוא מושפע מכמה גורמים. שניים מהותיים הם ההרגשה הכללית של היהודים בעולם – בעיקר צרפת, בריטניה וארה"ב – והיחס של השוק הכללי ליינות מישראל.

על הדבר השני כמעט ובכלל אין טעם לדבר, אבל הבעיה המהותית היא עם השוק היהודי, הכשר: פחות מסיבות וחגיגות, פחות רצון וחשק להוציא כסף היו דברים שאפיינו מאוד את השנתיים האחרונות. יש להניח שיחזרו לחגוג חתונות וחגיגות מצווה, אבל איך הן ייראו?

מנהלי יצוא ויקבים אומרים שיש – גם אם לא במפורש – יחס עוין של ממש לתוצרת ישראלית בגבולות: יותר פיקוח, יותר דרישות לניירת שלא היו בעבר ועוד.

5. עלויות חומרי הגלם והובלה

Need I say more? מחירי הזכוכית והאריזה בכלל עלו פלאים בשנתיים-שלוש האחרונות. כן, זאת המלחמה, אבל לא רק. גם באירופה הכול יותר יקר. מחיר הדלק לתעבורה, אגב, נמוך מזה של 2024 (בממוצע).

6. מים

נושא כואב וכאוב במיוחד להרבה מאוד חקלאים. לא בכל סוגי המים (מסווגים שונה, גם בהתאם לאזור) הייתה עלייה בשנה האחרונה, אבל קולחים ללא מגבלות השקיה, למשל, מחירם עלה בעשרות אחוזים בין ינואר 2025 ליולי 2025..

צילום: Eliza Diamond ב- UNSPLASH.