בעולם היין, באילו דברים קיימת עונתיות? האם יש תוחלת ועניין בשירותי 'מינויים' על יין? כיצד – אם בכלל – השפיעה הקורונה על נושא העונתיות בעולם היין בחו"ל?
Exploding Topics היא חברה לניתוח מגמות עולמיות, שעוקבת גם אחרי ביטויי מפתח בעום היין והמשקאות. הדרך שלה לעקוב אחרי טרנדים – מגמות – בעולמות השונים, לא מבוססת רק על גוגל TRENDS, כמו שהחתומטה נאלץ לעשות, אלא גם על כלים אחרים, שהיא פיתחה:
Our unique algorithm monitors conversations from multiple different sources including news sites, forums like Reddit, social media sites like Facebook and Twitter, and even platforms like Spotify, and can detect potential trends extremely early on, before the vast majority of people are even aware of a topic, product, company, category or trend.
עניין אותי לראות עד כמה התפתחו רגלי צריכה של יין ומשקאות מסוימים בשנים האחרונות, האם הקורונה שיבשה את ההרגלים שלנו, ועד כמה, וכן עד כמה ההרגלים האלה חוזרים למה שהיה קודם, ואם כן, באילו תחומים.
מנויי יין
לא דבר חדש: הנושא הזה היה פופולרי במידה מסוימת בתחילת העשור השני, שקע קצת אחרי משבר 2012, כמו שאפשר לראות מהגרף, והתחיל לעלות אי שם לפני כשמונה שנים. אפשר לראות בברור שיש הרבה שיח בנושא הזה ממש ב- 1 בדצמבר בכל שנה. ההנחה שלי היא שמנויי יין קונים כמתנות לכריסמס, ומשם העניין דווקא בדצמבר. הקורונה, כמו שאפשר לראות, שבשה את המחזוריות הזו מאוד: אנשים נשארו בבתים ושרותי משלוח של יין אפשרו להם ליהנות ממבחר גם בלי לצאת לחנות. עכשיו כבר רואים שתחילת המגמה היא חזרה לעסקים כרגיל, ואני מניח שאם יהיה מיתון, נראה גם ירידה בביקוש לשרות הזה.
Wine Direct
שרות שמאפשר ליקבים לשלוח יין ישירות לצרכנים. מה קורה? אנחנו רואים שבמהלך חמש השנים האחרונות יש עניין בנושא אבל הוא פחות או יותר קבוע. הקורונה הקפיצה מאוד את השיח על העניין הזה אבל הוא שוקע: ליקבים אין יותר כאורה אינטרס להתעניין בנושא הזה, אם הלקוחות מגיעים אליהם. מה שכן, אנחנו כן רואים תחילתו של עניין מחודש בנושא.
יין בקופסה
אם יש משהו שאנשים שונאים, זה ככל הנראה יין בקופסה. הצריכה קבועה, כמעט שאין בה עונתיות והסיבה היחידה של מרבית האנשים לצרוך יינות בקופסה היא – מגיפה עולמית.
אם חשבתם להשקיע בעניין הזה, תחשבו שוב. זהו ככל הנראה משהו שלעולם לא ילך או יצליח.
יין בפחית (לעומת מנויי יין)
לאחרונה התקיים בנמל האירוע השנתי של 'צור סוכנויות', שמייצגים בארץ את יינות הרצוג וגופים אחרים. מלבד שיפור רב באיכות של כמה מיינות השאטו של 'צור' והרצוג, ראיתי שם משהו שלא חשבתי שאראה באירוע הזה: קוקטיילים קפואים ושוטים של קוקטיילים, יינות – די רבים – בפחית וצורות הגשה חלופיות נוספות. אני מציין את זה, רק כדי לומר שבעצם זה אחד מהמקומות שאליו הולך העולם.
יינות בפחית מציגים תמונת מראה של מנויי יין: אלה מוצרים שצורכים בקיץ והצריכה שלהם יורדת בצורה משמעותית ברגע שנגמרת עונת הרחצה. יפה לראות שהצריכה שלהם עלתה מאוד בתקופת הקורונה: הרבה אנשים נשארו לבד בבית, בסגרים ובידודים, וחיפשו לשתות משהו שלא יחייב אותם מבחינת כמות. מה שכן, אנחנו רואים ירידה די חזקה בצריכת פחיות היין ויש לי הרגשה שהעולם לא רוצה יותר מוצר שקשור אצלו בבדידות ובניתוק. הייתכן?
קוקטיילים בפחית
קוקטיילים בפחית היו קיימים לפני הקורונה, אבל הם קפצו מאוד ב"זכותה". זהו בהחלט מוצר עונתי – מאוד יוני יולי – ונראה שלפחות הוא עדיין כאן, להישאר. האם השנה הזו תהיה טובה יותר לקוקטיילים בפחית? הטרנד לעניין הזה נראה חיובי. די ברור גם שהוא לא נקשר (תודעתית) עם צריכה אישית לבודדים, אלא שזה מוצר קיץ שמח.
יין טבעי
אני לא רוצה להיכנס לוויכוח של "למה ומדוע", אבל אפשר לראות שלמרות העלייה בשיח סביב יינות שעשויים בשיטות "טבעיות" או מינימום התערבות (אין לטעמי דבר כזה "יין טבעי"), מדובר בעלייה עוקבת, מתונה למדי. אין כמעט עונתיות, אם בכלל, כאשר השיח סביב המושג הזה יורד קצת בסביבות האביב, מסיבות לא ברורות. הקורונה לא שינתה הרבה – אם בכלל – בנושא הצריכה של יינות כאלה, וזאת למרות מה שהעוסקים במלאכה הזו רוצים שנחשוב: המגפה לא הביאה אנשים לצרוך יין כזה בגלל שהוא לכאורה יותר בריא. זה קורה ממילא, בלי קשר, והצריכה לטעמי מתייצבת.