"הסקוטית" מרחיבה את סל היינות של היצרנית הארגנטינאית הגדולה טראפיצ'ה, עם ארבעה יינות בסדרת טראפיצ'ה פיור, שכמעט כולה זניים
קצת מספרים על טראפיצ'ה: היקב, שנוסד ב- 1912 בעמק מאיפו שבמנדוזה, מנחה ועובד עם 300 מגדלים (שמעבדים בסה"כ כ- 10,000 דונם) כאשר בבעלותו הישירה 12,500 דונם כרמים לערך, תחת משטר גידול ביודינאמי ואורגני. הוא מעסיק כמה מאות עובדים, וככל הנראה הוא יצואן היין הגדול ביותר מארגנטינה.
לישראל מגיעים כמה יינות משלוש-ארבע סדרות של היקב, ועוד יינות בודדים מסדרות יקרות יחסית.
ברוקל – סדרה מצוינת של יינות זניים במחירים שנעים סביב 55 – 60 ש"ח. מהסדרה הזו הלהיטים הגדולים לטעמי הם הברוקל קברנה פרנק, הטורנטס והמלבק. השרדונה מכיל קצת יותר מדי עץ לטעמי, אבל זה לגמרי עניין של טעם.
הסדרה השנייה היא ה- Oak Cask, שבה יש מלבק, קברנה סוביניון ושרדונה, כאשר הקברנה סוביניון דווקא הוא הקניה המוצלחת יותר (55 ש"ח), בעיקר לערב בשרי.
מדליה – תמורה מצוינת לכסף, בפחות מ- 90 ש"ח. קברנה סוביניון עשיר מאוד, עם פוטנציאל התיישנות של כמה שנים.
יינות כרם יחידני – מאלה יש כאן רק מלבק, שלא זכור לי שטעמתי.
יינות נוספים בסדרת "טראפיצ'ה", שנמכרים במחירים נמוכים מכל מה שהזכרתי למעלה; לרוב יינות entry level ויינות מצוינים ליום יום.
סדרה חדשה בישראל: טראפיצ'ה פיור
בסדרה הזו עושה היקב כל מאמץ לשמר את הטעמים הטהורים, המקוריים, של הפרי, וזה אומר למשל תסיסה והתבגרות על משקעים במכלי בטון (למלבד) ועבודה ללא עץ. בסדרה סוביניון בלאן, שרדונה, רוזה*, מלבק, כאשר מתוך הארבעה יינות האלה טעמתי את המלבק, שהיה ארומתי ובעל מתיקות פרי טובה ומלא. ללא ספק תמורה טובה, בשביל המחיר המעשי שלו, שהוא נמוך מ- 50 ש"ח (באתר טיב טעם, לחברי מועדון – המחיר הרשמי הוא כ- 60 ש"ח). יין שבהחלט יתאים לבשר אדום צלוי או גם למנות של בשר אחר, אבל ברוטב יחסית כבד.
הסוביניון בלאן 2018 הוא יותר על הצד ההדרי, עם קצת מינרליות ומשהו ירקרק, מאוד קל. יין עם גוף יחסית בינוני (13% אלכוהול). בהחלט קניה טובה; בערך באותם מחירים. בהחלט לסלטים, למנות דג מאודה או פירות ים ברוטב.
*הרוזה הוא בלנד של סנגו'בזה וסירה.