טפרברג טרה ויונייה ומלבק

פקקי יין תמונת אילוסטרציה המרקקה היומית

שני יינות נחמדים בסדרת ה- value של טפרברג 1870, מבציר 2011 ו- 2010, בהתאמה

טפרברג טרה ויוניה בציר 2011

הוויונייה מצליח להכות שורש בישראל, ויותר ויותר יקבים מוציאים יינות זניים 'שלו'. לצערי אני חייב לאמר שרק יקב אחד או שניים מצליחים להוציא מהזן הזה ארומות יחודיות לו, בעשיה שונה מעשיה של שרדונה בעץ, נגיד ככה.

הויונייה אצל טפרברג עוד צריך למצוא את עצמו. היין נעים, וטכנית עשוי היטב, אבל הוא לא ויונייה במובן הזני של היין. חסרו לי גווני האקציה-לדר שאפשר למצוא ביינות מהזן הזה גם בארץ. בלעדיהם, הוא עוד יין לבן, די 'עבה' ומתקתק, כבד מדי לעונה הזאת, על הצד הטרופי. מחצית מהיין עברה התבגרות בחביות ומחציתו כולה בנירוסטה, והעץ בהחלט מורגש.

למעוניינים לשתות עכשיו – קררו היטב. הייתי ממתין איתו לסתיו, ואולי אפילו לחורף הישראלי. הזמן בבקבוק אולי יוציא משהו נוסף מהזן. המחיר המומלץ: 51.5 ש"ח.

טרה ויוניה וטרה מלבק: עשויים היטב, נעימים לשתיה ולא משתלטים על האוכל

טפרברג טרה מלבק 2010

את המלבק בציר 2009 טעמתי לאחרונה ביוני, בביקור ביקב, והתרשמתי ממנו לטובה. המלבק וטפרברג מצאו איש את רעהו ונראה שהם מצליחים להתחבר זה לזה. בציר 2010 לקח את היין קצת רחוק מהמאפיינים הזניים שלו, והשאיר מעין 'קברנה קטן': הרבה פירות יער והרבה אלון. זהו יין רך, נעים לשתיה עם מעט אלכוהול מורגש – הרבה פחות מיינות ישראליים אחרים. המחיר המומלץ לצרכן הוא 70 ש"ח, ואם תמצאו אותו ב- 60-65 ש"ח, הוא יהיה קניה טובה, משתווה לבנצ'מרק בתחום הזה, שהם הריזרבים של ברקן. גם פה, ההמלצה האישית שלי היא לתת ליין עוד כמה חודשים, ולהשאיר אותו פתוח או להעביר לדקנטר מקורר. לא מסובך, באמת.