רשמי טעימה של מגוון גדול של יינות עכשויים ממגוון יקבים – הטובים, הרעים והמכוערים, ברשימה אחת ארוכה
השנה, בניגוד לשנים עברו אולי, החלטתי להביא רשימת ביקורת של מגוון יינות שאפשר ונתקל בהם בחנויות השונות; יינות שחלק מהם יוצאים לקראת החגים או יצאו לאחרונה.בין היינות גם כאלה שתצטרכו להתאמץ מאוד כדי להגיע אליהם. יינות אלה מקורם בניצול אופורטוניסטי לחלוטין של קשריו של עמיתי רונן פרלמוטר ממגזין 'נשים': לרונן יכולת לארגן יינות מיקבים זערוריים וחדשים, שאפילו בעליהם עוד לא מכירים… (ותודה).
אם אתם מחפשים יין של יקב מסוים, עשו חיפוש על הדף, בשימוש בקיצור המקלדת ctrl+f . ייפתח לכם שדה חיפוש קטן בדפדפן שבו תוכלו להקליד את מילות החיפוש. רק במעט היינות נתתי מחירים.
בחלקה הגדול הטעימה הייתה טעימה עיוורת ורשמי עלולים להיות שונים – מאוד – מרשמי טעימה אחרים שלי.
יינות לבנים
ויתקין ריזלינג 2013
יין חצי יבש – או מעט יבש יותר – בעל עדינות נעימה. האף מאוד פירותי, אבל מאופק, ושומר על הפרחוניות המוכרת של היקב. הפה לא מתוק מדי ולא עבה. החמיצות טובה והיין קל לשתיה.
הרי גליל ויונייה 2013
crowd pleaser לכל דבר. ויונייה טיפוסי, עם ריחות משמש ופרי כתום על רק לא שמנוניות והרגשת מלאות בפה. היין היה קצת פאזי, מה שאפשר לו להיות רענן יותר. כ- 35 ש"ח בשופרסל, מה שעושה אותו לקניה טובה לכל המשפחה.
כרמל ויניארדס ויונייה 2013
באף הראשון היה משהו לא נכון או מוזר, שנבלע בסופו של דבר בלי שהוא משאיר את היין משעמם, אלא מיוחד, על רקע של ארומות תפוזים קלות. למרות שיש כבר יותר רשמי עץ ושמנוניות של ממש, היין לא כבד. הוויונייה של כרמל הוא יבש מאוד, יש לו חמיצות טובה, סיומת ארוכה אך קצת אלכוהולית. כ-70 ש"ח ופחות – יין בהחלט טוב ומעניין.
ויונייה יתיר 2013
האף קצת סגור, אבל על הצד הלימוני המאוד עדין. הפה טוב, יבש ורענן. זהו ויונייה טוב, אבל לעומת היין הקודם הוא קצת פחות מעניין. כ- 80 ש"ח.
עמק האלה סוביניון בלאן 2013
אף מאוד נעים, ירקרק עם קצת מתיקות של סוכרייה ומנגו. הפה מאוד אופייני לסוביניון בלאן, מעט פאזי ומאוד יבש ורענן. הסיומת קצרה וטובה עם שמץ מינרליות. יופי של יין.
סגל רכסים שרדונה 2013
ריחות של משחת חיתולים… היין חסר יציבות בפה, ויש בו משהו שמנוני מעורב, מעט מימי במיד פאלט. הריחות הלא נעימים של היין מתפוגגים ומשאירים שרדונה עם סיומת ליימית ומאוד יבשה עם ריחות של עץ לא חדש.
בנימינה רוסאן גלבוע 2012
ליין צבע צהוב-עמוק, מבריק. באף המון – ממש הרבה – ריחות של לפתן פירות משומרים, שמבוססים על גויאבה ופפאיה. בפה ההבטחה לא מתקיימת: ליין חסר שלד והסיומת שלו לא ברורה ולא נעימה. אין לי מושג מה קרה ליין הזה שאמנם תמיד היה על הצד הפירותי-מתקתק, אבל הייתה בו גם רעננות.
יינות אדומים
ארזה iMed GSM בציר 2012
צבע יפה, סגול-אדום. באף יש קינמון ועץ מתוק, מלווה בפרי בשל. החמיצות יחסית גבוהה והמכלול הוא של יין טוב, נעים, שיש לשתות קצת מקורר.
דלתון עלמה "הרון" 2012
בלנד של שיראז, גרנאש ומורבדר שצבעו סגול אמנם, אבל מראה קצת סימני גיל בשוליים. האף 'קר' ומעט בשרני, עדין ודי מאופק. הפה יפה: חלק מאוד, עם חמיצות מאוזנת. ליין טאניות טובה וסיומת כמעט מלאה.
מיה Mare Red 2013
מהמיזם החדש של רועי יצחקי (טוליפ) מגיע יין בעל אופי ירקרק, מעט אניסי. הצבע לא מהיפים ביותר. המתקפה לא טובה וליין ישנה חמיצות לא מאוזנת. הסיומת טאנית ויבשה.
יקב 1848, סדרה 2, מרלו 2012
אני לא מכיר בכלל את יינות 1848, מאז התרשמות לא טובה שהייתה לי עם היין הראשון שלהם. המרלו הזה מאוד ירוק – ממש מאפיל על שאר הטעמים – אך הפה מתובל, חלק ומלא. זהו יין טאני, צעיר, מאוזן אבל די חד-מימדי בסופו של דבר. 14 חודשים בעץ.
יקב ירושלים, 4990 ריזרב, בציר 2011
זהו קברנה סוביניון מסדרת יינות חדשה של יקב ירושלים; יקב שלרוב קשור במיץ ענבים וביינות מסה למרכולים החרדיים ושות'. כמו מספרים אחרים בסדרה, גם ה- 4990 קשור בירושלים וזו שנת עלייתו (תאריך עברי) של הרמב"ן לעיר, וחידוש הישוב היהודי בה. היין מאוד מפתיע: די כהה במראה ובאף, עם אף מעניין, עשיר למדי ומפתה. על רקע של קצת VA, העץ די מודגש, מפולפל, וליין סיומת טאנית ומתובלת, עם חמיצות טובה אם גם קצת מרירה. יין טוב (90 ש"ח בערך). יינן: צבי סקייסט.
יקב גבעות גופנה 2012 פינו נואר
עוד התעקשות זנית – מיותרת לחלוטין בסצנה הישראלית. צבע בוגר, צלול. פה מתובל, עם חמיצות בינונית וטאנינים עדינים.
תל מרשה ק"ס-מרלו-סירה 2012
שוליים קצת כתומים, מעט אלכוהולי ומעבר לזה ריחות ירקרקים ובשרניים כאחד, מלווים בשמץ של יסמין. אהבתי יותר את תחושת הפה של היין, מאשר את האף: הוא חלק, עם חמיצות טובה ועץ טוב. הסיומת מתובלת וארוכה אם גם חמה בסיומת.
יקב בן דוד Roni 2012
אין לי פרטים על היקב, אבל זהו בלנד של ק"ס-שיראז-קברנה פרנק. הוא עתיר ריחות מנטה ופלפל שחור. הפה מבוגר, קצת אדמתי וכמעט אנימלי. הוא חלק ובעל טאנינים חלקים וכמעט "מלטפים". בסיומת הוא די מתקתק ולא הייתי מתפלא אם לא היה יבש לחלוטין.
יקב בן חיים שיראז 2009
מכיל 17% מרלו, כך שהוא לא זני. האף סגור, הפה בעל חמיצות נמוכה. הטאנינים עצבניים למדי. צעיר מדי, למרות היישון הארוך? יכול להיות.
יקב הרוא"ה מרלו-סירה 2013
היקב בכפר הרוא"ה, הענבים – מרלו מדלתון, סירה מתל פארס. הפה חלק במתקפה אבל טאני, עם הרבה פלפל אדום. חלק, בעל חמיצות טובה ומאוזן.
יקב תבור להבה אדמה II בציר 2010
בלנד של מרלו ופטי ורדו בעל גוף די מלא, עם מרירות בפה. זהו יין עם אופי יחסית 'קר' – משהו שמזכיר אומאמי או אצות – כשהאף די סגור. הטאנינים עוצמתיים, לא חלקים. קצת אלכוהולי בסיומת. יין טוב, מעניין, בתחילת הדרך.
דאדא מלבק וברברה 2013
כבד ובשל ועדיין מאוזן. החמיצות סופר-גבוהה והטאנינים טובים (ברברה?). קצת חם בגרון. לדעתי בוקבק צעיר מדי.
בן זמרה סילבר 2012
קברנה סוביניון טוב, מיקב כרם בן זמרה, שרק לעיתים רחוקות מאכזב, באופן כללי. האף סגור אבל טוב, הפה עם חמיצות מעולה. גוף בינוני, סיומת חדה עם שמץ מינרליות – מפתיעה – ביין אדום.
יקב שוקק שקד 2011
85% ק"ס והיתר שיראז: ליין הרבה מנטה ופלפל אדום באף הראשון (מזכיר לכם את 'בן דוד'? גם לי). הפה טאני, מינרלי-שמנוני. לצערי היה משהו קצת מלאכותי-פלסטיקי ביין.
מיה לוצ'ה קריניאן 2011
היקב האישי של קובי ארביב, שעובד ברקנאטי. הרבה ארומות קפה וחבית, אחרי שהיין עומד ומשתחרר קצת. הפה עגול, די 'עבה', מתובל. טאנינים טובים וסיומת עצבנית וטובה. יין מעניין, למרות שקריניאן 'אופיי' אני לא בטוח שזה.
טריו ספיריט אוף אלונה קריניאן 2012
אף מעניין, ארומתי מאוד, עם ארומות של זעתר וציפורן (קצת ברט?). החמיצות בינונית, הטאנינים 'רזים' והפה חד. זהו יין לא פשוט, צעיר מאוד, טאני בטרוף. להשכיב ולחכות שנתיים-שלוש.
רקנאטי מרלו ריזרב מנרה 2011
חם ובשל מאוד, עם פרי שחור טוב. הפה חלק, קצת בייקוני, מאוד מפתה, מתובל ועסיסי. טאנינים חלקים מאוד. יין לשתיה עכשיו, שנראה כאילו שצברג ולווינסון עושים בו מעט סיבוב פרסה וחוזרים לטעמים ה'ישראליים' יותר.
תשבי פטי ורדו 2012
מפתיע! באף ישנן ארומות של פרי הדרים – קלמנטינה, מכל הדברים. הפה מתובל, עם חמיצות טובה. הסיומת קצת מקתקה, בוגרת ומעט מרירה.
פלם קברנה סוביניון ריזרב 2011
היינות המאוד טכניים של פלם פינו מקום ליין דווקא פחות מדויק – ויותר מעניין. זהו קברנה סוביניון מעט אלכוהולי אמנם, אבל מאוד פרחוני, עם קצת ארומות של אורווה. הפה חלק וחמצמץ במקביל, טעים מאוד, עגול והרמוני. הסיומת מתובלת עם חמיצות טובה. קברנה סוביניון מעניין, שלא גולש לירקרקות.
יקב גרוס קברנה סוביניון 2011
מר גרוס הוא בכלל מגדל אתרוגים – מהגדולים בארץ. יהודי חרדי, ספרו לי, שכאן מוציא יין כבד, "אפל" מאוד עבה. יש בו חלקות והיא מלווה במרירות של קליפות וטאנינים ירוקים. יין צעיר ויקר – 150 ש"ח.
הרי גליל יראון 2011
זהו יין טוב, טעים, שעשוי מארבעה זנים: בלנד חלק ומאוזן מאוד אבל לא מורכב. ידידותי לכל.
בנימינה אבני החושן אודם סירה 2010
אף כבד, כהיל בתחילה. יש לקרר מעט או להמתין או להעביר לדקנטר. מעבר לפרחוניות ורדים, מתגלות ארומות ירוקות של ממש – לא בטוח שהייתי רוצה אותן בשיראז. בכל מקרה זהו יין כבד, בשרני ומלא, בעל חמיצות גבוהה וטאניות שייתכן ויתיישן היטב.
יינות קינוח
בנימינה 2012
גוף בינוני, תחושת מתיקות נעימה ולא מעיקה או כבדה ומתוקה מדי. אף מוכר וטוב; יין קינוח איכותי בהחלט.
יקב מודיעין קינוח
אף לא ארומתי, ואם כן אז הוא קצת cheesy. הגוף והפה מעניינים יותר.
אור הגנוז פיסגה 2010
יין קינוח אדום, מבוסס קברנה סוביניון, שעבר התבגרות והתיישנות של 36 חודשים בעץ. מחירו גבוה (250 ש"ח לבקבוק). היין מאוד מעניין: הפה עם המון מוקה, פלפל אדום חריף ושוקולד. זהו קינוח טוב, מושקע, רק יקר לטעמי.