יכול היה להיות יותר טוב, נגיד ככה… את טעימת היינות הבאים הביא עלי זאב דוניה. מה זאת אומרת "הביא עלי?" דוגמת יינות שהוא הביא לטעימה שלחו אותי למחסן שתחת למדרגות, ולטעימה של מה שמצאתי אצלי מהבציר הזה. דוניה אומר ש- 2009 בכלל לא רע, וביחוד פחות רע ממה שנראה בצילו של בציר 2008, שמסתמן והולך כאחד הטובים, אם לא "ה-". אני לא משוכנע שהוא צודק: בציר 2009 היה מוכה קמחון, ומכות אביב באזור השפלה ומישור החוף. הוא גם החל קצת מאוחר יותר, והיה לא גדול בהיקף שלו. כנראה שזה עניין אינדיבידואלי, כמו תמיד.
על בציר 2009, אומר זאב דוניה כך:
בציר 2009 נמצא בצלו של בציר 2008 הנחשב לאחד הבצירים היותר טובים בשנים האחרונות. יחד עם זאת, הגדרת שנת בציר כטובה במיוחד או להיפך, דבר המקובל בכל העולם, היא תמיד קביעה כללית. רוצה לומר שלמרות שהדבר לגיטימי ושימושי, יש תמיד פרמטרים נוספים המשפיעים על איכות היין של יקב זה או אחר.
אנטואן ולנון מופקים מענבים הגדלים בכרם בבר גיורא. כרם זה ניטע בשנת 2000. התחושה היא שאיכות הענבים עולה במקצת כל שנה. יש משהו מאוזן יותר, שלם יותר, בפרי. תחושה זו נתמכת כמובן בעובדה ידועה, שאיכות הפרי משתפרת ככל שהכרם בוגר יותר.
על רקע זה אני מוצא שיינות אלה, אל אף היותם עדיין צעירים באופיין, ודרוש עוד קצת זמן ל"התמתנות ורגיעה", אינם נופלים מאלו של שנת הבציר הקודמת.
האלול, מושתת על ענבי קברנה סוביניון המגיע מהכרם של אייל מילס, במושב כרם בן זמרה. כרם זה שומר על איכות גבוהה, שנה אחר שנה. בבציר זה ירד % הקברנה בבלנד לטובת הפטיט סירה, בהשוואה לשנים קודמות.
רמת הטאנין בכל היינות לא מבוטלת, (מזכיר קצת את 2003 בהיבט זה), דבר שיאפשר אולי, התיישנות / התבגרות מכובדת של היינות בשנים הבאות.
לקחתי שמונה יינות שונים, שכאמור, המשותף היחיד בינהם היא שנת הבציר. בחלקם יש קברנה סוביניון ובחלקם אין. חלק מהם מיקבים גדולים וחלק – מיקבים זערוריים ממש. בכוונה? לא. אבל יצא טוב. יצא משהו שהצרכן הממוצע עשוי להתקל בו.
ואלה היינות, מהקל – אל הכבד:
סוסון ים אנטואן 2009
ממסך של סירה, גרנאש ומורבדר: מעט אלכוהולי, עם ריחות עדינים של פרחים ופירות אדומים – פטל. קצת שמרים, ומשהו שמזכיר ויסקי. חביות אמריקאיות? חוץ מזה, אותו אף 'גואשי', מתקתק שיש לרוב היינות של זאב דוניה; אם ברט מפריע לכם – זה לא יין בשבילכם. הפה מתקתק, חלק וחריף, ובעל חמיצות טובה. גוף בינוני, סיומת בינונית ויבשה עם טאנינים טובים.
בנימינה קריניאן ריזרב 2009
אין לי מזל עם היינות של בנימינה. צבע אדום-שחור עמוק, מבריק. אף לא מדהים, עם מעט מאוד פרי. הפה חלק, טאני ובעל גוף קל. סיומת מעט מרירה וחמיצות בינונית. בטעימה חוזרת הבחנתי בטעם אין לי שום דרך לתאר מלבד "לחם כבוש".
וורטמן שמבור 2009
וורטמן הוא יקב קטנטן שנמצא בכרמל. לחי וורטמן, בעלים ויינן, יש אפילו כרם קטן מאחורי היקב, ובו, על מדרון הפונה לים, נטועות גפנים של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ופטי ורדו. בכל מקרה, היין כאן מקורו בגפנים בכרמל ובשפיה. בלנד של 54% קברנה סוביניון, והשאר מרלו ושיראז. זה יין נעים, בעל צבע יחסית צלול. האף ירקרק והפה חלק, קל וטאני. הסיומת מזכירה דובדבנים והיא לא ארוכה במיוחד, אבל מהנה. היקב עורך מכירה בסוף השבוע האחרון של מרס, וכדאי לבוא ולנסות.
מישר #41, בציר 2009
מיקב מישר, דווקא ה- 40:60 הוא היין שהייתי בוחר לשתות אותו: קברנה:שיראז נחמד, לא מחייב ובמחיר הגיוני של 75 ש"ח. הבעיה היא שהוא מבציר 2008… מהבציר שלפנינו, ה- 41 הרבה פחות מוצלח: בלנד של שיראז (45%), מרלו וקברנה סוביניון (10%), כולם מכרמי היקב בסביבות גדרה. זה יין מעניין, שמשחקים בו בערבוביה ריחות ירוקים, ריחות של דובדבנים וקצת עור. הצרה היא, שעם הזמן בכוס, העור מפנה מקומו לריחות פחות נעימים, שמזכירים יותר כרוב כבוש. הפה חלק וקל, לא ממש מזמין במתקפה. חמיצות בינונית וסיומת בינונית.
יקבי רמת הגולן, גמלא קברנה סוביניון 2009
צבע אדום, כמעט שחור ומבריק. באף יש משהו מנטולי, שמרענן את היין. הפה לא קל, עם די הרבה עץ, אבל המנטה והחמיצות הטובה של היין, 'משחררת' אותו. סיומת טאנית ויבשה מאוד. האמת? לא בהכרח הייתי שותה השנה.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2009 ('ארד')
כן, כן, אני יודע: יואב לוי בוצר בבציר מאוחר, המון פרי ולא מעט עץ. בלה, בלה בלה: זה יין מצוין, ואל תתנו לאף אחד לקלקל לכם את ההנאה. כן, יש בו לא מעט עץ והמון פרי בשל ועסיסי, אבל הוא טעים, קיבינימט. יין טוב, חלק מאוד ובשרני. מפריע לכם קצת אלכוהול גבוה? תאכלו משהו, ותחזרו לבקבוק.
סוסון ים אלול 2009
מכיל 80% קברנה סוביניון מהכרם של אייל מילס, בבן זמרה. מלווים אותם פטיט סירה וסירה, באחוזים קטנים. צבע שחור, אף מלא מנטה, שחור ומרוכז: מזכיר דובדבנים שחורים. טאני במידה טובה – לא יותר מדי – עם חמיצות גבוהה. סיומת ארוכה, שלוקחת אליה את הדובדבנים השחורים לכל אורכה. לשמור.
סיכום?
לא קל, במיוחד שהטעימה היא אקלקטית לחלוטין, אבל התחושה שלי היא, שאם תרצו משהו טוב מהבציר הזה, תצטרכו לחפש לא מעט. המלצות סופיות?
מהטעימה הזאת:
- סוסון ים אלול 2009
- בזלת הגולן קברנה סוביניון 2009
- יקבי רמת הגולן גמלא קברנה סוביניון 2009
- וורטמן 'שמבור' 2009 – בזכות הקלילות
מטעימות אחרות: