"שוק ירושלים", "שוק תל אביב", "שוק עכו": שלושה מוצרים מוזרים תחת הכותרת "חלבה", שכל אחד מהם מזעזע בצורה אחרת
זה הגיע במארז שלישייה מבטיח, מעוצב יפה, תחת שם מותג "יופי" – Yoffi – שגיליתי שיש לו לא מעט מוצרים, רובם ככולם נמכרים כנראה לתיירים או כמזכרות בנוסח "הטעם של ישראל".
אוי לנו ואוי ל"טעם של ישראל".
בחזית הצנצנות (תכולה 90 גרם) לא הייתה ואין מילה בעברית, אבל באתר החברה כתוב כך:
"The set contains three jars of halva — with cocoa beans from Tel Aviv market, classic vanilla flavor from Jerusalem market and with coffee beans from Old Akko. Three flavors of Israeli Halva from three different markets."
החלוות כולן מיוצרות במעלה אדומים, כך שאין ביניהן לשוקים השונים שום דבר ועניין, אבל זו הבעיה הקטנה של המוצרים. הבעיה האמיתית היא שאלה מוצרים גרועים – ממש, והמארז – לפחות באתר האינטרנט של החברה – מטעה.
אני לא יודע למה בחרו ב'יופי' דווקא לתת לירושלים את העונג של "קלסיק ונילה", אבל דווקא החלווה הזו לא מכילה בכלל סוכר – דבר שלא מצוין על התווית הקדמית – אלא מלטיטול, שהוא ממתיק מלאכותי כמובן. היא מלאה בשמנים אחרים (דקל) מלבד שמן שומשום (שמקורו כמובן בטחינה), והטעם, הנוראי, בהתאם. המרקם לא מזכיר בכלל חלווה אמיתית של טחינה, אלא דומה יותר למשחה. אין בה וניל, אלא ונילין (חומר טעם סינתטי).
החלווה "משוק עכו" מכילה קפה: יש בה 1% פולי קפה גרוסים (חלקם בגודל של רבע פול, בערך), ועוד 1% קפה שחור, שאני מניח שהוא הנקודות השחורות שמנקדות את הרקע. מלבד זה היא מלאה כמובן בשמנים אחרים, כמו שמן דקל וחומרי טעם וייצוב, כמו קודמתה וכמו זו שאחריה. מה שעוד משותף לשתיים האלה הוא המרקם: יבש, גירני-גרגרי ופשוט רע.
החלווה האחרונה, "משוק תל אביב" היא זו שיש בה קקאו ושוקולד. לדעתי זה שוקולד השחר, או משהו דומה לו, כיון שזה פחות או יותר הטעם של הדבר הזה. ושוב, המוצר מכיל את אותם מרכיבים תעשייתיים, ושום דבר שמזכיר שוק או משהו "ארטיזנלי", שכביכול או שלא, עשוי ביד.
כתוב על המוצר שהוא ידידותי לטבעונים.
בשם העניין הזה נעשים דברים כל כך גרועים, שזה לא יאומן. יש לא מעט מוצרי מזון "טבעוניים" שיש בהם כל כך הרבה תוספות וחומרים מייצבים שאין ביניהם למוצר המקורי דבר, שלפעמים אני חושב שהיצרנים חושבים שטבעונים הם ממש מטומטמים, סליחה על הביטוי. "נכניס לך סויה לחלווה שלך, אבל אל תדאג: המוצר לא מכיל משהו מהחי, זה בסדר."
בעניין הזה, המוצרים האלה לא שונים מהרבה מוצרים ידידותיים לטבעונים שראיתי, אבל לא רק זה: איך אפשר לכתוב על המוצר הזה "מחומרים טבעיים", אני לא יודע. מלטיטול הוא בוודאי לא חומר טבעי, והוונילין, רק אלוהים יודע מאיפה הוא מגיע, אבל בטוח שלא מפולי בורבון מדגסקר.
המארז עולה – שימו לב: 23 דולר, שזה משהו כמו שמונים – 80.00 ש"ח (יותר מ- 81 ש"ח באתר). אני לא יודע כמה חלווה טובה אפשר לקבל במחיר הזה בשוקים השונים (ובטח כולה עשויה ממילא באיזה מפעל איפשהו) אבל זה הרבה כסף.
בטח ובוודאי שבשביל מוצר לא טוב ואפילו – לכאורה, כמובן – מטעה.
ועוד מילה לסיום: כותבים 'חלווה' ולא 'חלבה' (אלא אם כן מתכוונים לכאורה להטעות, היות ונראה שהמוצר הוא אכן לא חלווה). למה כותבים חלווה?
כי מקור המילה הוא בערבית – חלווה (حَلْوَى) – כמו ממתק, ואין שום קשר ל'חלב', שהוא אמולסיה. השורש הוא חל"ו, ולא חל"ב.