חודש פאוסטינו קמפיו ופורטיה

חודש יינות פאוסטינו בישראל, הוא סיבה מצוינת לעשות הכרות מחודשת עם היקב ועם כמה מהיינות שלו, או יותר נכון – יינות קבוצת פאוסטינו

קבוצת פאוסטינו, שהחלה את דרכה בריוחה, האזור שאולי מזוהה ביותר עם ספרד, היא קבוצה של שבעה יקבים. האחרון שבהם – פורטיה – הוקם רק לפני שנים בודדות.

הטעימה שכאן משלבת יינות 'מסורתיים' באופי הייצור שלהם, לצד יינות מודרניים וחדשים בסגנון שלהם. זה נראה שכדי לענות על מגוון דרישות השוק, לא מייצר היקב סדרות של יינות כאלה או אחרים, אלא מחליט לפתוח יקב בסגנון כזה או אחר. ככה זה כנראה, כשמדובר ביצרן של 35,000,000 בקבוקים בשנה…

האחרון שנוסף לקבוצה נמצא בריברה ונקרא Portia. יקב בעיצוב חדשני, מודרני, שועצב על ידי נורמן פוסטר, אחד מהארכיטקטים הבריטיים המובילים. היקב כולו בעץ, זכוכית ונירוסטה, ונראה כאילו הוא צומח מהאדמה. מישהו, הייתי חושב, ראה יותר מדי 'כנפי הרעם' בילדותו… אבל התמונות והמראות מרשימים מאוד.

עוד שנים לפני שהמבנה נבנה, נטעו שטחי הכרמים. כך, גם היינות הראשונים שיצאו לשוק כבר היו 'בשלים' יותר מבחינה ייננית. הגפנים נטעו ב- 1994 – 160 הקטאר, בערך, והבציר הראשון שיצא היה יותר מעשור אחר כך וחלק גדול מהזמן הזה לא נעשה כלום עם הענבים; זה מה שקורה כשיש לך כסף, ככל הנראה… ואגב, גם היום לא משתמשים בכל ה- 160 הקטאר (1600 דונם), אלא רק בענבים הטובים יותר, והיתרה נמכרת. המבנה, אגב, לא נמצא ממש בתוך הכרמים, אלא פחות או יותר באמצע הדרך בין השטחים השונים. בכל מקרה, הייצור ידידותי לסביבה, עיבוד הענבים – שעוברים סלקציה ידנית – עדין יותר ונעשה בחלקו הרב בכח הכבידה.

בכלל הקבוצה, 50% מהיינות מקורם בענבים שמכרמים שלהם, בארבעה אזורי יין עיקריים בספרד: ריוחה, נבארה, רירבה דל דוארו ומאנצ'ה. הקבוצה בבעלות משפחתית – האב,Julio Faustino Martinez, קיבל את ניהול היקב ב- 1957, והיום, כשהוא בן 78, הוא עדיין מנהל את היקב, כשבנו נכנס בשנים אלה לנעליו. אלה, ובני משפחה אחרים, מעורים בחיי היקב, בייצור ובעשיית היין; הם עדיין חיים בכפר שבו החל היקב המקורי את 'חייו', אבל הם בהחלט לא בני המאה ה- 19…:

            מייעדים הרבה מהיין ליצוא, כמו שתמיד עשו

            מכניסים טכנולוגיות חדשות כל הזמן, בכל היקבים, לא רק בחדשים שהם בונים

            הכניסו טכנולוגיות 'ירוקות' ליקב. הם רואים שלקוחות באירופה ובעולם מסתכלים על הנקודות האלה; מטויוטה פריוס לאנשי המכירות ועד בקבוקים קלים יותר, ליין. מלבד זה, מבחינת דגשים עתידיים, הם מסתכלים על תיירות יין כמקור לעניין ולהכנסות.

מספרים? בבקשה

90000 חביות בשבעת היקבים… 73% מהייצור – לייצוא (חמישים אחוז מההכנסות). יותר מ- 250 עובדים. 8000 דונם של כרמים – בריוחה בלבד. 17% מהחביות של פאוסטינו – חדשות בכל שנה… 7990 חביות חדשות בכל עונה.

בין היינות יש כמה טובים, ויש טובים פחות. במהלך החודש הקרוב, 'דרך היין' ימכרו את היינות במחירים מיוחדים. אם אתם אוהבים את היינות לסגנונות השונים שלהם, נצלו את ההזדמנות – היא מצוינת.

ואגב – מילה אחרונה על מה שהולך לקרות בקרוב: אנשי שקד גאים מאוד במהלך לא פשוט שיזמו עם פאוסטינו: יצור של יינות כשרים תחת תווית ושם היקב. אחרי הבוז'ולה נובו של דובף, שהגיע לראשונה השנה, נראה שהכשרים הראשונים יהיו כאן בתוך שנתיים. איזה? טל שקד לא נכנע ללחץ, אבל אף אחד לא חסין…

Fortius Chardonnay 2009

נמכר ב- 40 ש"ח. היקב בנוי באופן מודרני, 8000 חביות, חלקן הגדול אמריקאיות. הוא בנוי על דרך עולי הרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה.

הסגנון הוא שמן ורחב יותר, לא 'רענן' וחד כמו יינות לבנים ספרדיים אחרים. לדעתי שווה לחכות לבציר 2010.

Marques de Vitoria Rioja Res. 2005

פאוסטינו קנו בודגה קואופרטיבית קטנה בשנת 1995, משלושה כורמים שותפים ב- Oyon. מייצרים מליון בקבוקים – מכרם יחיד. ענק, אבל יחיד…

ויניפיקציה עם השריה קרה ותסיסה חמה דווקא – 30 מעלות ויותר, עם מיצוי רב ככל האפשר. לאחר מכן הם עושים סינון מיקרוני.

האף מלא דובדבנים, קצת אלכוהולי על האף הראשון. מרגישים לא מעט עץ – אפילו הרבה. הוא רך, מאוד רענן – גם בצבע וגם בפה. אין כאן ריחות שלישוניים עמוקים, אלא אף על הצד ה'צעיר' יותר. סיומת טובה.

יין ממוקד, מאוד 'שתי', במיוחד עם אוכל שמן יותר.  מחר: 120 ש"ח מומלץ לצרכן. לשתות בתוך שנתיים, שלוש. לא יהיה כאן יין 'קלאסי', כמו יינות ספרדיים רבים אחרים, אבל בהחלט יין טעים.  המחיר הוא מחיר רגיל – ייתכן שבמבצע מחירו נמוך יותר; שווה.

Bodegas Faustino Crianza 2008

האף קצת מוזר, אני חייב לאמר. אמנם על הצד המסורתי, אבל עדיין פחות שגרתי. יש פה משהו מתכתי – אולי בקבוק מחוזר קצת. הפה הרבה יותר משכנע, עם עץ אמריקאי שמתבגר יפה ולא הולך לאיבוד ומשאיר מתיקות פשוטה. טאנינים טובים וחמיצות גבוהה. הפרי מאוד מתון, ומהעץ יוצאים ריחות וטעמים של קופסת סיגרים. יין טוב, ותמורה טובה מאוד ל- 60 ש"ח שלכם. לשתות בשנתיים הקרובות.

Bodegas Faustino Rioja Reserva Edicion especial 2001

2001 – אחד הבצירים הטובים בריוחה של העשור ומשהו האחרונים, עם חמיצות טובה, כמו שאוהבים בפאוסטינו – יקב שמייעד את היינות שלו להתיישנויות ארוכות.

הצבע עמוק, עם שוליים עמוקים וטובים וברק יפה. באף יש הרבה תפוזים, ויסמין, ומצד שני פטריות שמתפתחות ו'גבינה בשלה'. עם הזמן בכוס, מקבלים עוד יותר תיבול ויוצא הרבה מאוד 'קופסת סיגרים'. הפה חלק מאוד במתקפה – לא כבד או עבה – מאוד עגול וקטיפתי. סיומת מאוד מאוד ארוכה. 100% טמפרניו. 300 ש"ח. יין מצוין, אלגנטי, לשמירה ארוכה – שמונה שנים לפחות. 13.5% אלכוהול. במהלך החודש הקרוב, היין יימכר ב- 300 ש"ח לשני בקבוקים.

Bodegas Faustino I Rioja Gran Reserva 1999

שנה מצוינת בריוחה – חמיצות גבוהה. האף מאוד מאוד מסורתי, אופייני. הלקוחות ליינות האלה שונים לגמרי מהלקוחות של יינות הריזרבה ומכאן גם ההבדל בסגנון בין היין הזה וקודמו.

הרבה ריחות שלישוניים – עור, קצת פטריות. יש כאן עדיין בושמתיות טובה שמקורה בפרי, והאיזון עם העץ הוא טוב; זה עץ 'גדול' מסורתי מאוד. יין חי מאוד, שמשדר תענוג. שמרו אותו במרתף לעשור שנים. 150 ש"ח לבקבוק – בלבד.

אגב, למלינים על מחירים? במאמר מוסגר: פאוסטינו V, בציר 1999, נמכר כאן בשנת 2005 במחיר של 157 ש"ח.

Bodegas Faustino I Gran Reserva 1985

בציר 'מוזר': בחלקים שונים של ריוחה התקבלו ענבים פחות טובים, בעוד שבאזורים אחרים – לרוב באזורים הגבוהים יותר – התקבלו ענבים מצוינים. היין התיישן למעלה משנתיים ורבע בחביות, והוא מכיל 85% טמפרניו. השאר גרציאנו ומזואלו.

הצבע שקוף, עם שוליים גבוהים וצלולים. באף וגם בפה הוא עם הרבה ריחות שלישוניים, טובים. מעניין בתור תרגיל; לא למכירה.

Bodegas Campillo Gran Reserva 1978

צבע מדהים – עמוק, סגול ממש. האף די עמוס עץ: אפר סיגארים וחידודי עיפרון… מתחת לזה יש פרי מקסים, עמוק: שזיפים מיובשים ודובדבנים מיובשים. הפה מאוזן מאוד, עם אלכוהול טוב. יין מצוין, מיקב הדגל של הקבוצה, ואחד מהבצירים הראשונים שלו, אחרי שנוסד ב- 1990. אגב נורמן פוסטר ופורטיה: זה היה היקב הראשון בספרד שעוצב על ידי ארכיטקט, ולא על ידי יינן או מהנדס…

היין לצערי לא למכירה, אבל בקרוב, אומרים בחברת שקד, יגיעו יינות ריזרבה וגראן ריזרבה של היקב, מבצירים אחרים – 2005 ו- 2006.

Bodega Portia Ebeia Roble 2010

אחרי ייצור היין הבסיסי – שעובר התיישנות בעץ אמריקאי – יתר היינות עוברים יישון בחביות צרפתיות חדשות, לתקופות קצרות יחסית. הסגנון הכללי של היקב הוא קל יותר לשתיה, אבל בעל מבנה טוב ו'שלד' ראוי; כדי לקבל את זה, לפעמים מעבירים את היין סיבובים נוספים בחביות צרפתיות חדשות. זה הסגנון של הדור החדש, אומרים בפאוסטינו: יינות ישירים, עוצמתיים; טמפרניו שמזכיר קברנה סוביניון.

היין הזה הוא טמפרניו – או למעשה טינטה דל פאייס, בגלל המיקום והטרואר. הרובלה עובר יישון של ארבעה חודשים, ומיועד ליין בכוסות.

האף טוב, עדין. הפה יחסית מתוק – שונה לגמרי מכל מה שהקבוצה עושה. טאני, עם חמיצות בינונית, טובה. אכן יין קלאסי לכוסות. אפשר ליישן עוד שנתיים, ורצוי לחדרר לפני השתיה.

60 ש"ח לצרכן (2 במאה, בחודש פאוסטינו)

Bodegas Portia Prima 2009

שני סיבובים בחביות צרפתיות – מלולקטית בסיבוב הראשון, ואז התיישנות בחביות אחרות.

יין בינלאומי, בעל אופי פירותי עמוק, עם פלפל. הוא קצת מתקתק, אבל לא נורא. משהו קרמלי. יין טוב, לא ספרדי באופי שלו בכלל, ולשתיה עכשיו – ועוד כמה שנים קדימה.

130 ש"ח לצרכן.

Bodegas Portia Triennia 2009

היין עובר שלושה סיבובים בחביות חדשות – מכאן שמו. מיוצרים ממנו 30,000 בקבוקים מתוך 400,000 בקבוקים של היקב (בעל כושר ייצור של מליון בקבוקים).

צבע מאוד עמוק, סגול. הפה מתקתק, עמוס פרי וטאנינים. קצת חריף, ירוק, מעט 'ברנדי'.  יין טוב, שבזמן הזה קשה להתרשם ממנו. אולי להתחיל בעוד שלוש-ארבע שנים.

מחיר לצרכן – 230 ש"ח.