ג'ין ייחודי, ארומתי ויפה מאוד, מתובל ב- 31 צמחים שונים ש- 22 מהם גדלים באיילה, מבית היוצר של ברוקלדי – מזקקת הוויסקי. Terroir Gin, האמנם?
ברוקלדי (ברויכלדיך – Bruichladdich) ידועה בחיבה היתרה שלה לתזקיקים שונים ומשונים, יישונים במגוון צורות ועוד. המזקקה הייתה בעבר בבעלות פרטית, וכיום היא חלק מקבוצת רמי-קוואנטרו הגדולה.
עכשיו מגיע לארץ הג'ין שלהם – The Botanist – למעשה ג'ין ראשון מאיילה.
תהליך איסוף הפרחים והצמחים הוא כזה, אומרת היצרנית, שהוא לא פוגע בסביבה או בסיכויי הצמחים להמשיך לגדול על האי, כפי שתמיד צמחו בו. האיסוף נעשה על ידי שני בוטנאים מקומיים, שבעזרתם גם פותח הג'ין.
תהליך הייצור עצמו ארוך יחסית: תשעת המרכיבים הבוטניים העיקריים מוכנסים לדוד הזיקוק בסדר מוגדר, כאשר הנוזל הוא בטמפרטורה יחסית נמוכה – hand temperature – ואז עוברים תהליך של מיצוי של 12 שעות.
דוד זיקוק נדיר, אבל מכוער
רק לאחר מכן מעלים את הלחץ (והטמפרטורה) בדוד, כך שהאדים עולים למעלה ועוברים דרך מערכת הקרור והעיבוי של מזקקה מסוג Lomond: מזקקה דודית שמשולבים בה שלושה תריסים או שלבים, כמו במזקקה רציפה, שאותם ניתן לכוון.
המזקקות האלה, שזכו לכינוי "Ugly Betty" יושמו בתקופה שבה היה צורך בכמות גדולה יחסית של ויסקי, במחירים נמוכים; הן מאפשרות לייצר כמה סוגים של ויסקי (בכמה פרופילים) באותו דוד או אותה מערכת. המזקקה של ברוקלדי היא "ניצולה" של מזקקה בשם Inverleven, שנסגרה ב- 1985. ברוקלדי קנו לפני כמה שנים את הדודים שלה, כולל הדוד המדובר, שמשמש לייצור הג'ין.
בחזרה לענייננו: המשך הזיקוק
את הצמחים – עלי כותרת, פרחים שלמים ועלים – שמגיעים מאיילה שמים במעין שקים עשויים בד קל (כמו חיתול) ואותם מניחים כך שאדי הזיקוק עוברים דרכם בדרכם לעיבוי. בצורה כזו מקבלים מיצוי עדין יחסית של הארומות, שבמיצוי שגרתי בטמפרטורה גבוהה, היו פשוט מתפרקות. שמנים וחומרים כבדים יותר, שלא רוצים בתזקיק, מוחזרים גם בשלב זה חזרה לנוזל בדוד הזיקוק. כל התהליך אורך כ- 17 שעות, בשעה שזיקוק מקביל של ויסקי אורך משהו כמו ארבע שעות.
איך הבוטניסט? האם אכן "ג'ין של טרואר"?
אני לא בטוח. אולי כן, אם חושבים על פרחים וצמחים ייחודיים. הוא בוודאי לא הראשון, אם לוקחים בחשבון את זה של ג'וב ומזקקת יוליוס, בצפון הארץ.
בכל אופן, The Botanist יימכר בישראל במחיר של 230 ש"ח לבקבוק. ממש לא זול. מצד שני, בהחלט ג'ין מורכב, מקורי ויפה מאוד: אני אוהב את הפרחוניות שיש בו, את העובדה שהוא מביא משהו קל לאף, ומושך אותך להמשיך ולהתענג על הארומות, לפני הטעימה.
אם אתם אוהבים יותר את הג'וניפר הקלאסי, אותן ארומות אורנים משכרות, זה ג'ין שידבר אליכם פחות, כיון שהערער נמצא כאן פחות בלב או מרכז העניינים. 46% אלכוהול, לא לשכוח.