"ועדת הבריאות דנה בהסדרת ייצור משקאות משכרים בארץ".

זאת הכותרת של הקומוניקט שקיבלתי היום, שדן בחקיקתו של חוק רע, שנוסח מבלי דעת ומבלי הבנה. חוק – שכפי שנראה שגם אם יימצא פתרון ליצרנים קטנים – יביא לקריסתם של עשרות עסקים ויקבים קטנים בארץ. חוק שיסרבל עוד יותר ייצור וייבוא של יין ומשקאות, למרות הרצון הטוב. חוק, שבמקום להגן על "העם", רק ירע לו.

כמה דוגמאות:

"לייבוא תדרש עמידה בסטנדרטים אורגנולפטיים". מי יטעם ויעריך את היין? עובדי המעבדה הבודקת? מעניין.

יין 'איכותי וייחודי' יהיה פטור מבדיקות שונות. מה זה יין כזה? לא צריך הרבה. מספיק שיהיה מאזור גיאוגרפי מסוים, והוא כבר הופך להיות 'איכותי וייחודי'. אבל מה? מותר לייבא רק 90 ליטר. אם זה ויסקי, מותר לייבא 10 חביות של 250 ליטר? בגלל איזה לובי של יבואני אלכוהול?

משקה אלכוהולי (כהיל) יוגדר מעתה 'מזון רגיש'. למה? ככה. מה זה 'מזון רגיש'? זה מזון שעלול להתקלקל בקלות; כזה שהחומציות שלו נמוכה (מזון בסיסי רגיש יותר לזיהומים). ביצים, חלב, דגים ומוצרים קפואים, בשר וכן הלאה. למה יין? ואלכוהול? ממתי זה רגיש או מתקלקל?
בשביל מה סתם להעמיס?

עיקר הבעיה של החוק הזה הוא – ראו למטה – נושא היקבים והיצרנים הקטנים. יקב בצרפת, שעובד כמו שהרבה יקבים בצרפת יכולים לעבוד, או באיטליה או ספרד, שהיין שלו יעבור בדיקה במעבדה, יכול למכור את היין שלו בישראל באין מפריע; וראיתי כבר הרבה יקבים 'לא נקיים' במקומות האלה, או כאלה שבהם אין הפרדה בין מוצרים מוגמרים וחללי ייצור או כאלה שבהם יש קורי עכביש במרתפים. אלה יכולים להתקיים בכל העולם, ורק במשרד הבריאות הישראלי לא. אני לא מדבר רק על ניקיון – שאין חשוב ממנו – אלא גם על פיקוח לא אחיד ברחבי הארץ, ועוד.

מכאן – הקומוניקט.

עד היום הליכי הסדרת היבוא והשיווק של משקאות משכרים לארץ היו באחריות משרד הכלכלה, והסדרת הייצור במשרד הבריאות. עתה הוכללו כל ההליכים במשרד הבריאות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי הדגיש את ההבנה הנדרשת בין גורמי התכנון, הפיקוח ויצרני היין – והוביל בדיון פשרה בהסכמת הצדדים

ועדת הבריאות המשיכה היום (שלישי) בדיוניה על אישור תקנות ההגנה על בריאות הציבור לגבי משקאות משכרים, המסדירות את היבוא, היצור והשיווק בישראל של משקאות משכרים. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הדגיש את ההבנה הנדרשת בין גורמי התכנון, הפיקוח ויצרני היין – והוביל בדיון פשרה בהסכמת הצדדים.

הוועדה דנה במסמכים הנדרשים מיבואן מורשה, בפרטי משלוח המזון, פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח, ברשימת סוגי המשקאות הנדרשים, אזורי הגידול והרכב זני הענבים ששימשו לייצור היין, בתעודת מקוריות מהיצרן המעידה על ייצור היין, בבדיקות המעבדה הנדרשות ועוד. בין היתר מוצע בתקנות כי במשקאות מסוג ויסקי, ברנדי, טקילה, קוניאק, אוזו, ותזקיקי פירות – תצורף הצהרת יצרן, המפרטת גם את חומרי המוצא כולל תקופת התיישנות.

הישיבה דנה בבקשת היקבים הקטנים להתייחס אליהם בצורה שונה מאשר ליקבים הגדולים, כיוון שההסדרה תטיל עליהם מעמסה כלכלית שתמוטט אותם. אבישי כהן, ראש המועצה האזורית מטה יהודה קרא להגדיר כ"יקב קטן", יקב שמייצר 30 אלף בקבוקים. היקבים הקטנים מוכנים לבדיקות מעבדה. אילנית צמח, נציגת תנועת המושבים, הוסיפה את התנאים המכבידים על יקבים אלו והנדרשות לקבלת רישיון יצרן – כתכנון השטח, עלות הקרקע, עלויות הבנייה, התשתיות והמיסוי. מנגד, דקלה ראובן, מתאמת פיקוח במשרד הבריאות, הבהירה כי תנאי הפיקוח הנדרשים מיקבים – כולל קטנים – הן בעיקרן שמירה על תנאי תברואה, הפרדה בין חומרי הגלם לגיבוש המוצר, הגנה מפני שפכים ועוד. היא הביעה הסכמה לשיח בין בעלי היקבים למשרד לגיבוש הסכמות והקלות. (אמירה שלי: הגב' דקלה ראובן לא יודעת בכלל מה נעשה בחצר האחורית של המזרד שלה, מה הדרישות ההזויות להן נדרשים היקבים ומכך שאין אחידות בדרישות השונות. מלאה הכוס מלהתייחס לאופן שבו כל 'רב מקומי' בשרות המזון עושה ככל העולה על רוחו או רוחה בעניין הזה.)

מטרת התקנות להסדיר את הליכי הייצור, הייבוא והפיקוח על משקאות משכרים, בהתאם לסמכות הנתונה לשר הבריאות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). עד כה הליכי הסדרת היבוא והשיווק של משקאות משכרים לישראל נעשו על ידי משרד הכלכלה והתעשייה, וביחס לייצור חלה האחריות על מתן רישיון ייצור על משרד הבריאות מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, יצורו ומכירתו) וזאת כאשר הפיקוח נעשה בהיבטים של תברואה וסניטציה של המפעל. בעת חקיקת החוק הוחלט להעביר את הסמכויות הקבועות כיום בידי שר הכלכלה לשר הבריאות, באופן שיבטיח את בטיחותם ותקינותם של המשקאות המיובאים והן את ביטחון הציבור בהתייחס לעוסקים בייצור, ייבוא ושיווק משקאות אלה.