החברה הסקוטית הכריזה היום שהיא תייבא שלושה סינגל מאלטים מהמגוון של מזקקת Tomatin: 12, 15 ו- 18 שנה
והאמת, זה משמח למדי. לא שחסרים סינגל מאלטים בשנתונים האלה בישראל, אבל כאן יש שלוש דוגמאות לוויסקי באיכות טובה, בטעמים שבאמת מתאימים לכל חיך.
טומטין היא אחד מהמזקקות הגדולות בסקוטלנד. מה שהחל במאה ה- 15 בתור משהו לא חוקי, שתפקידו היה לספק את צרכיו של הליירד המקומי ורועי הבקר העולים ויורדים מההיילנדס, קיבל גושפנקא רשמית ב- 1897, קרס שמונה שנים מאוחר יותר וצף בשנית (או בשלישית) ב- 1909.
בשיאה, המזקקה התגאתה בלא פחות מאשר 23 מזקקות(!) בתפוקה תיאורטית של לא פחות מאשר 12 מליון ליטר של ויסקי, בשנת 1974. המספרים האלה ירדו "קצת", אבל גם כיום, עם 12 דודי זיקוק ותפוקה של 2.5 מליון ליטרים של ויסקי בשנת 2007 זו עדיין מזקקה גדולה.
טומטין לקחה חלק בהסטוריה של הוויסקי העולמי כאשר הפכה בשנות השמונים למזקקה הסקוטית הראשונה בבעלות יפנית. מה שלא פחות חשוב הוא שהיא היתה הראשונה שהכניסה Lauter tun מתוצרת ובתפיסה של מבשלות גרמניות. השוני היה בתפעול הדוד הזה – בו מפרידים בין הלתת החלוט ותירוש הבירה – בעזרת סכינים, ולא על ידי "מגרפות" מסתובבות, כשהתוצאה היא תירוש בירה צלול ונקי יותר, ומכאן גם 'מדויק' יותר. תירוש הבירה, כזכור, הוא הבסיס לתסיסה ולזיקוק.
עיקר הייצור של טומטין הופנה, ועדיין מופנה, לבלנדד ויסקי מתוצרתה ומתוצרת של יצרנים אחרים. עם זאת, היא עושה מאמצים לא קטנים כדי למצב עצמה כמזקקת סינגלים גדולה אבל איכותית. התוצאה היא שלושת הוויסקי'ז שהסקוטית מביאה – 12, 15 ו- 18 שנה – בתוספת 30 שנה (ו- 40) וויסקי במהדורות "בציר" מיוחדות.
בטעימה המקדמית שעשיתי לדוגמאות הראשונות שהגיעו ארצה, בלט הסגנון של המזקקה, שהתחבב עלי למדי. מדובר כאן באמת ב'סינגל לכל', עם אופי מעט מתקתק-ונילי באף ובפה, וסך כל של ויסקי קל יחסית, ועדין. מעט הלתת המעושן שמשתמשים בו במזקקה מכניס מעט שבמעט מהעישון, כאשר יש בו גם אגוזים, למשל, בוויסקי הבוגר יותר.
טומטין 12 שנה הוא ויסקי בסיסי, במחיר של 275 ש"ח. לא רע, ותמורה סבירה למחיר. ב- 510 ש"ח נמכר ה- 12 שנה, אבל ההמלצה שלי היא ללכת עד הסוף, להשקיע עוד 70 ש"ח ולקחת את ה- 18 שנה. הוא הרבה יותר אלגנטי, יש בו יותר 'אופי' והוא מלא יותר, עם גוף בינוני.
