החודש האחרון ראה לא מעט השקות של ויסקי חדש ברחבי העולם – מסקוטלנד ועד ארצות הברית, אם לדייק. הנה כמה מאלה שהצלחתי להעלות ברשת
ההודעה ה'דרמטית' של דיאג'ו, על הוצאת שני סוגי ג'וני ווקר מהמגוון שלה, והכנסה של שניים אחרים, לא היתה ההודעה היחידה על סוגי ויסקי חדשים, בחודש ומשהו האחרונים. כחלק מאיזשהו טרנד כולל, הרבה יצרנים הולכים לכיוון היוקרתי יותר, היקר והנדיר יותר, עם גרסאות סינגל בארל או בלנדים מיוחדים.
לפרויג
Laphroaig PX Cask: זוהי הגרסא הראשונה של לפרויג שעוברת התבגרות בחביות פדרו חימנז. אתם עשויים להתקל בבקבוקים האלה בנסיעותיכם הבאות באירופה, היות והגרסא הזאת מיועדת לחנויות דיוטיפרי שם. היא מחליפה גרסת דיוטי פרי אחרת – Laphroaig Triple Wood – שנמצאת בשוק פחות מעשרה חודשים.
פיימוס גראוס
חגיגות שישים שנה לשלטונה של המלכה אליזבת מספקות לא מעט תעסוקה למערבבי הוויסקי באשר הם, למתכנני התוויות והבקבוקים וליתר העוסקים במלאכה. לא שבארץ נרגיש את זה – בוודאי שלא לאור המחירים של בקבוקי ה'ג'וּבּילי' השונים – אבל נחמד לדעת. התוספת האחרונה לשוק המזכרות והאספנות היא זאת של פיימוס גראוס, עם The Famous Jubilee: משחק מילים חביב, כאופיו של המותג, לוויסקי שהוא ממסך של ויסקי מתיישן מהמאגרים של מקאלן והיילנד פארק, עם sweet grain ויסקי.
מישהו יכול לדמיין לעצמו את הלוח הזה, שתלוי במזקקות, עם כל אירועי המלוכה לשנים הבאות? עשור לנישואי ויליאם וקייט, או עשור ליורש העצר? ולמה אף אחד לא מציין את נישואי צ'ארלי בוי והסוסה, תמהני. הוא הלוא מאוד אוהב ויסקי.
נוב קריק
תוספת חביבה לעולם הברבן: Knob Kreek Rye. הגרסא הזאת תגיע ל"שוקים שונים" במהלך התקופה הקרובה, ולא ברור אם תשאר רק בארצות הברית, או שלא.
דווקא גרסאות שיפון של ברבן הן דבר מבורך. זה מחזיר משהו מהאותנטיות של המשקה, לטעמי. הגרסא הזאת מצורפת ל- Knob Creek Single Barrel Reserve, שהושק לפני כשנה, כך שעכשיו המותג, ששנים ארוכות לא היו ממנו גרסאות שונות, מכיל כבר שלושה וריאנטים.
באלבלייר
מהוויסקי השני עם השם הבלתי אפשרי אחרי anCnoc, ששייך לאותו יצרן – IBH – יוצא החודש הסיבוב השלישי של 'בציר' 1989. בדומה ל- 2001, שיצא לפני פחות משנה, גם הוויסקי הזה לא עבר סינון בקור וגם הוא מתיישן בחביות ברבן ישנות. החברה הודיעה שזהו, לא יהיו יותר השקות של 1989. ייפי!? דווקא חבל, כי ממה שאני זוכר, הוא אחלה ויסקי.
אנקנוק
כן, טוב, ברור: אם באלבלייר יכולים לצאת עם '89 בפעם השלישית, אי אפשר גם ב- anCnoc? אפשר, אבל בחילוף ספרות: 1998. בסך הכל 850 ארגזים מהוויסקי הזה, שמיוצר בקנוקדו. אגב, 1989 היא שנה בעלת משמעות למותג: זאת השנה שבה נפתח העסק מחדש, אחרי שנסגרה שש שנים קודם לכן.
ומבטאים אנוק. כן, אני יודע, אבל זה הרבה יותר fun לכתוב את זה כמו שזה כתוב, לא ככה?
בנריאך
עוד מזקקה סקוטית שאוהבת להשתולל עם שמות, שהוציאה בתחילת מרס את ה- BenRiach Birnie Moss, ו- Authenticus 25-year-old. הראשון הוא סינגל מאלט 48% אלכוהול והשני 46%. שני סוגי הוויסקי מיועדים להפצה עולמית, במדינות כמו ניו זילנד, רוסיה, פולין, סין, טאייואן, אוסטריה… אתם מבינים את הרעיון.
שני המשקאות מצרפים לאחיהם בעלי השמות הבלתי זכירים בעליל: BenRiach Septendecim (17 שנה) ו- Curiositas, בן העשור שנים. האם כולם מרוצים עכשיו?
בוודאי. ואם לא הייתם מרוצים, בטח שתרגעו, אחרי שתשמעו שה- Authenticus 25-year-old הוא בעצם שדרוג של ה- Authenticus 21-year-old, שלא כל כך התאים לקו של שאר המוצרים של המזקקה.
גלנפידיך
אפשר סקירה של ויסקי בלי גלנפידיך? בלי ויסקי חדש של גלנפידיך?
אז הנה: רק 1,000 בקבוקים מהסינגל החדש הבא יופצו לעולם כולו. בעצם רק 950, כי לממלכה המאוחדת הוקצו 50. זהו הסינגל וינטאג' הראשון שהחברה מוציאה שהוא בלנד של כמה חביות, ש'חותן' יחד. קודם לכן, הבחירה היתה של חביות ספציפיות. ידיעות על המוצר הזה הופיעו כבר ב- 2011, עם סיפור שלם על זה שהבלנד נבחר על ידי 'שגרירי מותג' מכל העולם והועדף על פני 1973 – ו- 1975. אני לא יודע מה קרה, שיצאה שוב הידיעה עכשיו, אבל הנה. מחיר? 500 ליש"ט. על הצד הזול של הביוקר, הייתי אומר.
גלנליבט
The Glenlivet מוציאים סינגל קאסק מיוחד, שיימכר רק לחברי המועדון שלהם – ה- The Guardians of the Glenlivet. הייתי שולח אתכם לאתר שלהם, אבל אין לכם מה: הוא סגור בפני מי שלא חבר במועדון.
בכל אופן, לו הייתם חברים, הייתם מקבלים בוודאי הצעה לרכוש לכם בקבוק של ה- The Glenlivet Guardian Single Cask, אחד מ- 631 הבקבוקים שיוצרו. מכיל 55.7% אלכוהול, עם יישון שני בחביות שרי משומשות, והוא בן 18 שנה. יש לכם הזדמנות לרייר על הגרסאות הנוספות: 21 שנה The Glenlivet Inveravon – 204 בקבוקים בלבד, רק בטאייואן, The Glenlivet Kilimanjaro – עם 58.2% אלכוהול, 232 בקבוקים, לגרמניה בלבד. הגרמנים יוכלו ליהנות גם מה- The Glenlivet Legacy, שיוצר בכמות המזערית של 189 בקבוקים, ויש לו אותו ריכוז אלכוהול – 58.2% (אם זה לא יחזיר את הכלכלה הגרמנית לחיים, אני לא יודע מה יעשה את זה). ואגב, פה ושם אפשר למצוא כל מיני גרסאות סינגל קאסק. עקבו אחרי השמות, ותגלו שהם מסודרים לפי ה- ABC. הכל התחיל עם The Glenlivet Atlantic, ואנחנו באות L.