יקב הרי גליל משנה תדמית, מחזק מסרים ויוצא למה שנראה סוף סוף כמו דרך ברורה יותר מבחינת תדמית ומסרים. האם לבן הצעיר של יקב רמת הגולן סוף-סוף נתנו אישור לצאת לדרך?
השמועה אומרת שיקב הרי גליל נבנה על ידי שלום בלאייר ו'רמת הגולן', בימים בהם אהוד ברק דיבר על הסדר עם הסורים.
הרעיון היה, שאם יחזירו את הרמה לאסד, יהיה לאן להעביר את פעילות היקב, וממה להמשיך לחיות.
אני לא יודע אם העניין הזה נכון או לא, אבל זה מה שמספרים. מה שעוד מספרים הוא, שמעולם לא ניתן ל'הרי גליל' לעשות משהו באמת מרשים או גדול, כדי שלא יאפיל על האח הגדול ממזרח או באמת יתחרה בו. בתור מי שמסקר את תחום היין כבר לא מעט שנים, אני יכול לומר שלפחות בתודעה שלי, 'הרי גליל' ממוצב כיקב של תמורה למחיר, עם יינות נגישים לציבור הרחב, שרצה תדמית טובה, בלי להוציא 120 – 150 ש"ח על בקבוק יין של יקב רמת הגולן.
עכשיו באים אנשי היקב עם מסר חדש, עם ריענון של כל סדרות היין ועם פעילות בשטח, שתתמוך במסר הזה ובתדמית החדשה שנלווית לו.
פתאום מדברים ביקב במושגים של 'משוחרר' ו'יכולים לעשות מה שרוצים', ומשדרים סוג של זקיפות קומה, עם חיבור למושגים רוחְניים של אהבה, כבוד, שמחה ויצירה…
כבוד – לסביבה, בראש ובראשונה
יקב הרי גליל לוקח את כל עניין הקיימות והידידותיות לסביבה, והופך להיות כזה: עובד חזק בכרמים, עובד חזק מאוד ביקב עצמו (חסכון במים, באנרגיה, בניירת ואריזות ועוד) ומעביר את הכל בתדמית נקיה יותר, עברית ופשוטה, מינימליסטית: "קרוב לטבע".
הדברים החלו כבר לפני שנתיים ויותר, ואפשר היה לראות ניצנים של המהפך הזה כבר בתערוכת סומלייה ב- 2015, כאשר היקב הציג ביתן עשוי כולו ממשטחי העמסה. אחר כך התחלנו לראות מסרים של "אהבה", ו"השראה" וב- 2016 גם אריזות בד יוטה וארגזי עץ. התהליך, ללא ספק – היה שם.
מה ביקב?
בכרם – הרבה יותר ביולוגיה והרבה פחות כמיה. הדברת עשבים מכאנית ולא בריסוס קוטלי עשבים, טיפולים נגד כנימות וצרות אחרות והכל בצורה הידידותית ביותר לסביבה. היקב אולי לא הראשון לעשות את זה, ומצטרף לאחרים, אבל הוא נראה שהוא מאוד פרואקטיבי: חדר החביות החדש של היקב בנוי כולו מתחת לגג חי שיש עליו צמחיה ובעלי חיים – חסכוני באנרגיה וידידותי מאוד לסביבה – וכל האריזות של היקב הופכות להיות ידידותיות יותר.
גם המעבר ליינות בברזים, למזיגה בכוסות במחירים נגישים, חוסך ליקב הוצאות רבות על אריזה וחוסך משאבים וחומרי גלם. מיכה ועדיה, היינן הראשי, מעיד על דבר מעניין: עם המעבר ליקב קרוב יותר לבר-קיימא, הייתה בתחילה הסתכלות שהניחה בצד את השיקול הכלכלי המיידי לטובת אולי העניין השיווקי, אבל בטווח הרחוק הצדיקה את עצמה גם מבחינה כלכלית. "קל לי היום הרבה יותר לקבל דברים שכרוכים בהשקעה או בהוצאות, כאשר הם באים מהצד ה'קיימי'." הוא אומר.
אז איך היין?
בינתיים אין כל כך מה: תחת התדמית החדשה יוצאים רק יינות 2016 בסדרה הבסיסית. כרגיל ביקב, אלה יינות תמורה-למחיר טובים, מהנים, נקיים וקלים לשתיה. יש ניצנים לכל מיני יינות 'כרם יחדיני' (יפתח, שהושק לא מזמן הוא ככל הנראה סנונית), ואני רק מקווה שלא יגזימו עם העניין הזה, כיון שמרוב כרמים, עוד מעט לא מבינים את היין.
הרי גליל סירה 2016
סירה טוב, בשרני, מפולפל ובעל רעננות טובה וסיומת בינונית. אמנם יש בו עוצמות ישראליות, אבל הוא לא עמוס או מתוק. (89)
הרי גליל מרלו 2016
אף די סגור, אבל הפה טוב: מעט ירקרק-תיבול, מאוד פלפל שחור. חומציות טובה מאוד וטאנינים טובים. זהו יין בעל מתקפה חלקה וטובה, שמתאים בקלות לבשר אדום, אפילו מתובל. (89)
– כל הצילומים, מדף הפייסבוק של היקב.