בניגוד לכל פרקטיס סביבתי והיסטורי מומלץ: ברבנות ירדו סופית מהפסים, ואם זה לא יביא את יקבי ישראל למרוד במוסד הראיקציונרי והנוראי הזה, ששודד אותם ומוצץ את לשדם שנים על גבי שנים על גבי שנים, כלום כבר לא יקרה בתחום
ממכתב שנשלח למרבית הייננים בישראל, עולה שהרבנות הראשית דורשת מהיום לקלטר או לרסס את הכרמים בפני עשביה – לא גידולים יזומים, אלא עשבים שוטים, שגדלים "סתם" במקום – אחרת יאבד הכרם את הכשרות שלו.
סיפור המעשה מתחיל לכאורה בכנס שבו סיפרה מיכל אקרמן על ניהול העשבייה בכרמים של תבור ושל יקבים אחרים; מהפך בכרמים שהיקב מבצע בשנים האחרונות, וכולל השארת עשבייה וניהול ממשק כיסוח במקום ריסוס שלה.
העניין, מסתבר, עורר לא רק המולה וזעם, אלא גם רבנים ממכונים שונים ומשונים, ובראשם יישות שנקראת "המכון למצוות שקשורות בארץ", שהבינו שלעשבייה יש עכשיו שימושים ותועלות נוספות, דבר שלפי פרשנותם הופך את הכרם לכלאיים.
כל ההסברים לא עזרו, ועכשיו הוציאה הרבנות הראשית את המכתב המצורף כאן. הייננים והאגרונומים מצידם – כולל שומרי מצוות – כבר לא יודעים מה לעשות, ופחות או יותר קוראים למרד.
אני באמת לא יודע כבר מה לחשוב.
על זה שעל כלל תעשיית היין השתלטה כבר מזמן חונטה דתית, שמקיימת מאות ואולי אלפי משפחות בישראל מכל נושא הכשרות – מילא. לפחות חלקם עובדים ביקבים ומביאים תועלת כלשהי. אבל איפה יעבור אי פעם הגבול? האם יעבור אי פעם גבול?
האם פעם ירד האסימון לשלל ה….ים הח…ים – לכאורה, רק לכאורה – שמחפשים עוד נקודת הקצנה והתחכמות מתחת לכל סלע ותלולית, שבסופו של דבר הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים?
האם הם מבינים עד כמה הם מגוכחים, כאשר הם הורגים את הארץ שלשמה נועדו לפחות חלק גדול מאותן "מצוות שקשורות בארץ"?
בהצלחה לכל.