מה מאפיין את הגולש הישראלי בחיפושו אחרי זני ענבים שונים ברשת? האם הוא רק מחפש מידע או שהוא חושב ש'שרדונה' הוא שם של יקב?
בניתוח האחרון שעשיתי בדבר החיפוש אחרי יינות לבנים ברשת, נראה שהשימוש ברשת לחיפוש אחרי מושגים שקשורים ביין התחיל יחסית מאוחר: תואצות ראשונות בהקשר הזה רואים רק משנת 2010 – 2011. בכל מקרה לפני כן, בשנים שבהן עלו אתרי היין השונים – 2004, 2005, 2006 ומעבר לכך, ראיתי שגוגל לא ממש מציג השוואות חיפוש רבות.
החלטתי להכנס לחיפושים ספציפיים יותר, ולראות אם אפשר ללמוד משהו מתמונה שתתקבל בקשר אליהם. הפעם 'התלבשתי' על חיפוש זנים, הן אדומים והן לבנים: קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, שרדונה וגוורצטרמינר. סוביניון בלאן וזנים אחרים לא שימשו מספיק כמילות מפתח, כדי שגוגל יצבור נתונים להצגה.
מבט כללי
באופן כללי אפשר לומר שרואים עליה בשימוש ברשת בחיפוש אחרי זני הענבים השונים. אני לא יכול לומר אם הגולש הישראלי חושב ש'שרדונה' הוא שמו של יקב, אבל שיאים נרשמו בשנת 2010 – תחילת 2011, כאשר ערכי החיפוש עבור קברנה סוביניון היו גבוהים. ירידה מסוימת ניכרת מסוף 2011, דרך 2012 ועד תחילת 2013.
קברנה סוביניון (מילת מפתח 'קברנה')
תחילת החיפושים המשמעותיים אחרי הזן – בהקשרים שונים – היא באפריל 2007. אז, למשך חודשיים ועד ספטמבר (כלומר פסח עד תשרי) חוגג עמישראל ומחפש אחר הקברנה סוביניון האהוב עליו כאחוז אמוק. כל כך הרבה הוא מחפש אחרי היין, שמאז לא נרשמה אינטנסיביות כל כך גבוהה בחיפוש אחרי יין מזן זה.
במארס 2008 חוזר הדפוס, והפעם ברמה נמוכה יותר. לאחר ספטמבר העניינים נרגעים עד לשנה שלאחריה. מעבר לשנת 2009 רואים דבר מעניין: החיפושים החגיגיים נמשכים, אבל ישנם גם לא מעט חיפושים בין לבין החגים. הם אולי לא גבוהים כמו החיפושים בעיתות החגים, אבל קיימים ומאז יוני 2012 במיוחד, הם נמצאים במגמת עליה.
מרלו
הזן משמש נושא לחיפוש רק החל מפסח 2008. הוא חוזר שוב שנה אחר כך – לא בראש השנה של 2008 – ומאז עוברת עליו פחות או יותר אותה דינמיקה כמו של הקברנה סוביניון: חיפושים רבים סביב עונות החגים, אבל חיפושים שמתרבים גם במהלך השנה.
שיראז
ראש השנה 2010 רואה שיא ראשון בחיפושים אחרי יינות שיראז. ושוב, הזן לא מופיע על הרדאר במשך תקופה של שנה, עד ראש השנה של 2011. הזן יעניין אותנו שוב במרס/אפריל 2012, עד חגי תשרי של אותה שנה, יעלם וישוב שוב בפסח 2013. משם ואילך הוא כבר לא יעזוב אותנו: אותם פיקים סביב החגים, אבל גם חיפושים במהלך השנה עצמה.
שרדונה
הזן מופיע בפעם הראשונה בספטמבר 2011. הוא נעלם למשך יותר משנה – כל 2012, עד פברואר 2013. בכל מקרה, מתחילת השנה שעברה – כמו השיראז – השרדונה מתאפיין בחיפושי חגים, משולבים בחיפושים סדירים במהלך השנה.
גוורצטרמינר
פיק ראשון בחיפוש – ספטמבר 2012. הופעה חוזרת? יחד עם השיראז והשרדונה, בתחילת 2013, עם אותם מאפייני חיפוש: חגים וחיפושים מעטים יותר בין לבין.
אז מה קורה כאן?
אני חושב שהתמונה די ברורה: הקברנה סוביניון, בהיותו הזן הפופולרי ביותר, 'נדרש' ראשון ובצורה החזקה ביותר. המרלו מופיע רק שנה לאחר הקברנה סוביניון, נפרד מהרשת למשך שנה שלמה וחוזר כדי להשאר; דפוס התנהגות כזה מאפיין את כל הזנים.
החיפושים בתקופת החגים הם ברובם חיפושים לשם איתור מציאות, יינות מומלצים לחג וכד'. חיפושים במשך השנה הם כבר חיפושי-עניין, של קהל שאולי מעורב יותר בנושא היין, כשהשאלה היא האם זה מאפיין גם את הצריכה.
לכאורה כן: עליה בפופולריות של השיראז – עד גבול מסוים – ועליה בפופולריות של זנים לבנים, במיוחד של הגוורצטרמינר. מצד שני, כל מי שמדברים איתו בעולם היין, מתלונן על זה שאי אפשר למכור מרלו בישראל ובכל זאת אנחנו רואים עליה ממוצעת משמעותית מאוד בשעורי החיפוש אחרי יינות מהזן הזה (או לפחות אינפורמציה שקשורה במילה "מרלו").
ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו, הוא שהחיפושים החגיגיים אחרי הזן – מבצעי מכירות, המלצות וכד' – הם אלה שמשפרים את "מצבו". זאת, בעוד שהחיפושים במהלך השנה נמוכים ומצומצמים יותר. מאוד יכול להיות שבעיתות משבר כלכלי, אנשים מחפשים אחרי יינות מרלו ומבצעים דווקא בגלל שמחיריהם הממוצעים נמוכים יותר ובגלל שיש עליהם יותר מבצעים. במהלך השנה, את חובבי היין ה'אמיתיים', הזן הרבה פחות מעניין ובשנתיים האחרונות הוא קרוב מאוד אפילו לשרדונה, במידת העניין שהוא מעורר.
קברנה סוביניון (מילת מפתח 'קברנה סוביניון')
לא, לא טעיתי ואני לא חוזר על עצמי.
דינמיקת אימוץ הזנים בישראל כפי שהיא עולה מהגרפים האלה היא די ברורה: לוקח לקהל הישראלי זמן די ארוך להתחיל להתעניין ביין מזן מסוים. בתחילה החיפושים הם בסביבות החגים: המלצות, מחירים ומבצעים, ורק אחרי שנתיים לפחות הזן מתחיל לגרום להתעניינות שלאו דווקא קשורה במחיר היין או התאמתו לחג זה או אחר. בדקתי את דפוס החיפוש אחרי 'קברנה סוביניון' וגיליתי בדיוק אותו דבר: החיפוש אחרי הזן הזה מתחיל רק בפסח 2010. הוא נעלם וחוזר רק בחגים שלאחר מכן ואז חוזר שוב, כולל חיפושים במהלך השנה. ביטוי המפתח הזה פחות פופולרי עדיין מהמרלו, ועברה שנה וחצי עד שהקהל התחיל לחפש אחריו פחות או יותר באותו אופן שבו הוא מחפש אחרי "קברנה".
זה נראה כאילו הקברנה סוביניון ימשיך לשלוט בקהל הרחב והשיראז – למרות עליה קטנה ומתונה – ימשיך לדשדש אי שם, יחד עם השרדונה והגוורצ'. הקריניאן, הסוביניון בלאן ויתר הזנים אינם בינתיים על צג המחשב, אבל מי שמנסה בזמן הזה להכניס יינות מזנים חדשים לישראל, יכול לצפות לאותה דינמיקה: חג אחד או שניים מוצלחים, שקט תעשייתי ואז – אולי steady state כלשהו למשך השנה כולה.