למה אנחנו סובלים מחמרמורת או הנגאובר? איך אפשר להימנע מהבעיה ואיך אפשר להקטין את התופעה?
דבר ראשון, חשוב מאוד: לא מדובר כאן בייעוץ רפואי או תרופתי או תחליף לאלה. אני מביא דברים שידועים בספרות, אבל כל אחד ואחת מאיתנו הם אינדיבידואלים שיש להם רגישויות שונות ובעיות רפואיות או בריאותיות אחרות. שתו פחות – זה הכי טוב. בנוסף, התייעצו עם רוקח או רופא לפני שאתם לוקחים תרופה בכלל, ובמיוחד עם או אחרי שתיית אלכוהול!
באופן כללי, אלכוהול – וגם אתנול – הוא חומר רעיל לגוף. הוא מפורק בעיקר בכבד במסלול שיוצר חומר שנקרא אצטאלדהיד, שמפורק הלאה לאצטט ולמים. הרעיון הכללי הוא שלא אלכוהול, ולא התוצרים שלו, טובים לנו.
השאלה שרבים שואלים היא למה אנחנו סובלים מהנגאובר. השאלה השנייה היא "איך מתגברים על הנגאובר?" אבל אלה שאלות שבדיעבד. אני חושב שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לדעת איפה הגבול שלהם, מה עושה להם רע יותר או פחות ובאיזו כמות, ומה הם מוכנים לסבול, בשביל עוד דרינק או שניים.
לפני שניכנס לשאלות השונות אומר כך: שתיית משקאות מזוקקים נמוכי אלכוהול, לבנים ונקיים, עדיפה על שתיית משקאות חומים, בעלי ריכוז אלכוהול גבוה, שמיוצרים במקומות לא מי יודע מה (עדיפה וודקה טובה ונקייה על ויסקי בחוזק חבית, למשל). שתו משקאות טובים.
ליין ובירה יש צרות אחרות שגורמות כאב ראש – לפעמים גם אצל מי ששתה רק כמות קטנה מהם – ואלה קשורות בעיקר במה שהשמרים משאירים לנו: היסטמינים. זה פחות קשור להנגאובר ויותר לרגישות אישית לרכיבים אלה ולמידת הניקיון של היין או הבירה עצמם. כתבתי על זה עוד בימי בוואינט, ואחזור לנושא גם כאן, בעתיד.
למה אנחנו סובלים מהנגאובר?
לא יודעים. יש הרבה מחקר בתחום, אבל הסיבות המוחלטות לכך שאנחנו סובלים מחמרמורת או 'הנגאובר' לא ידועות. ככל הנראה מדובר בתערובת של לא מעט דברים, שחלקם מובנים וחלקם לא, אבל אף אחד מהם לא אחראי לכלל התסמינים של הנגאובר. כמו שנראה אחר כך, התסמינים האלה מגוונים.
רק כדי להבהיר את הנקודה הזו, שתי בעיות שאנשים מתלוננים עליהן, למשל, הן צמא או 'יובש' ובעיות עיכול, באופן כללי – מכאבי בטן ועד שלשולים או עצירויות.
צמא נגרם כאשר הגוף מתייבש. למה זה קורה?
כי אלכוהול משתן. הוא מעכב הורמון (וסופרסין) שמעכב השתנה. אם מעכבים את ההורמון הזה, הכליות מוציאות את כל הנוזלים שהן רק יכולות, ואנחנו מתייבשים.
שלשולים, למשל, נגרמים מכך שאלכוהול מעורר את פעילות המעי. במצב הזה נוזלים שקיימים במעי לא נספגים דרך דפנות המעיים, כמו שקורה בדרך כלל, והכול 'יוצא בבת אחת'. מצד שני, אם שותים עוד יותר אלכוהול, מקבלים עצירות.
לך תדע, מה שנקרא.
איזו דינמיקה וצורות יש לחמרמורת או הנגאובר?
כדי לנסות ו'לרפא' או להעביר את ההנגאובר, חשוב להכיר את עצמכם, ולדעת כיצד הוא מתבטא אצלכם: מבחינת עוצמה לאורך זמן, ותסמינים.
אנשים מדברים דינמיקה, כלומר שינויים בעוצמת ההנגאובר, בשלוש צורות עיקריות:
1. כזו שיורדת באופן קבוע לאורך זמן
2. כזו שנשארת אותו דבר, עד שהיא פתאום נעלמת
3. כזו שעולה – ואחר כך יורדת, בצורת האות "U" הפוכה (או חי"ת).
כללית, הצורה הראשונה מאפיינת יותר גברים ומי ששותים יותר. הצורה השנייה מאפיינת יותר נשים, ומי ששותים פחות והצורה השלישית משותפת לשני המינים וגם יצרת את הממוצע, אבל היא באה עם 'בונוס' קטן: מי שסובלים מהנגאובר בצורה כזאת מדווחים על הכי הרבה בעיות מעיים.
האם ההבדלים בין נשים וגברים קשורים רק לכמות האלכוהול שהם שותים? לא ברור. יכול להיות שיש בכל זאת הבדלים שנובעים ממגדר.
אילו תסמינים מגלים אנשים שסובלים מהנגאובר?
חוקרים ספרו משהו כמו 47 תסמינים שונים, אבל הבולטים ביותר הם בין השאר בעיות ריכוז, עייפות ורצון לישון, צמא, כאבי ראש, בחילה, עצירות, כאבי בטן, דופק מהיר, קוצר נשימה… ותחושת חרטה.
כדאי מאוד להכיר ולדעת מה מאפיין אתכם, לא כדי שתוכלו להקדים תרופה למכה, אלא כדי שתדעו עד כמה וממה אתם עומדים לסבול בבוקר שלמחרת או כבר באמצע הלילה.
דבר נוסף או שניים שכדאי לדעת הוא שככל שאנחנו מזדקנים אנחנו סובלים יותר מהנגאובר וככל שאנחנו סובלים מחמרמורות תכופות יותר נסבול מחמרמורות חזקות ונוראיות יותר. זה נראה כאילו הגוף מעניש אותנו בצורה כלשהי והופך פחות סובלן כלפי התופעות השונות שנגרמות משתיית אלכוהול מרובה.
מה עושים כדי להקל על הנגאובר?
יש כל מיני רעיונות כמו לטפל בבעיה על ידי שתיית משקה נוסף (Hair of the Dog) אבל זה לא עוזר, אלא לכל היותר מטשטש קצת את ההרגשה. מה שכן עוזר או יכול לעזור הם כמה דברים שיכולים לזרז את פירוק האלכוהול או להאט את הספיגה שלו במעיים וגם לווסת הופעה של חומרים שונים שקורם במערכת החיסון ודרכה גורמים לתופעת הנגאובר.
האטת הספיגה במעיים:
יש לא מעט מחקרים שמראים שלאכילת אוכל כבד יחסית – בעיקר מוצק, ופחות מרקים או מיצים – יש השפעה על עיכול האלכוהול בגוף: אוכל כזה מאט את הספיגה של אלכוהול במעיים וכך, בעקיפין, מזרז את הפינוי שלו. לדבר הזה יש שתי משמעויות חשובות:
1. יש פחות אלכוהול בדם ולכן ההנגאובר עשוי להיות קצת נמוך יותר.
2. יש פחות אלכוהול זמין לנשיפה. כמה? לא הרבה פחות, אבל פחות.
אז דבר ראשון: חשוב לא לשתות על בטן ריקה וחשוב לא להסתפק בחטיף או משהו. צריך לאכול.
האצת תהליך העיבוד של האלכוהול בגוף
שני רכיבים בולטים בתהליך הפרוק של אלכוהול בכבד, בעיקר, הם ניאצין (חומצה ניקוטינית, שדרושה לייצור ה- NAD שהוא חלק מתהליך הפרוק) ואבץ, שגם לו חשיבות בתהליך.
ההיגיון אומר שאם הם יהיו זמינים לאנזימים שמפרקים את האלכוהול והגוף לא יצטרך "לחכות" להם, הוא יוכל לעבוד מהר יותר בפרוק האלכוהול ובכך להקל על ההנגאובר.
הן ניאצין והן אבץ זמינים במאכלים שונים וניתן גם לקבל אותם בצורה של תוספי תזונה:
- ניאצין יש באגוזים ובבוטנים, בתפוחי אדמה, בירקות ובפירות כמו אבוקדו ובסוגי בשר שונים.
- אבץ יש בבשר, במוצרי חלב, בביצים, בזרעים שונים ואגוזים שונים, בקטניות – חומוס ועדשים, לצורך העניין – ובעוד סוגים של מאכלים.
ההמלצה היא לכן לא רק לאכול תוך כדי צריכת אלכוהול, אלא גם לנסות ולאכול מאכלים עשירים ככל האפשר בשני הרכיבים האלה: ארוחה של תפוחי אדמה ותבשיל בשר טוב, עם גריסים או גרגרי חומוס מבושלים או כוסמת (ולסיכום: צ'ולנט או טבית), תהיה אופציה טובה.
אופציה נוספת – לבוקר שאחרי – היא ארוחת בוקר אנגלית טובה: תפוחי אדמה או שעועית אפויה, סטריפ או שניים של בייקון או נקניקיה, ביצת עין ופרוסת לחם, עם עגבנייה בצד.
פתרונות תרופתיים למניעת הנגאובר
הדבר השלישי הוא העניין התרופתי, וכאן חייבים להיות מאוד זהירים. אני, במיוחד, ולכן אחזיר אתכם לפסקה הראשונה של המאמר. קראתם? אתם יכולים להמשיך ולקרוא:
היו זמנים בהם לאנשים היה מותר להפעיל שיקול דעת ולחשוב, ולדיילות מותר היה לתת לכם כדור נגד כאב ראש, אם ביקשתם. בזמנים ההם, היו הברמנים בארצות הברית מחזיקים מתחת לדלפק בקבוקון של אספירין, והיו מחלקים ממנו ללקוחות שנראה היה שהיו זקוקים לכך.
התפקיד של האספירין – כמו תרופות אחרות שתכף נזכיר – לא היה להוריד כאב ראש. כלומר כן, זה היה חלק מהאפקט שלו, אבל הוא טיפל באספקט מסוים שמאפיין הנגאובר, וקשור לחלבונים קטנים ולחומרים אחרים (פרוסטגלנדינים) שמופרשים על ידי מערכת החיסון שלנו, כחלק מהעברת מסרים בין תאים שונים.
אלכוהול גורם לשינויים בריכוזי החומרים הללו, בעיקר לעליה בריכוז שלהם. תרופות כמו אספירין או איבופרופן (אדוויל, באחד השמות המסחריים) פועלות להורדת הריכוז שלהם ובכך עשויות למנוע למעשה הנגאובר. במחקר מעניין שנעשה בקוריאה, הראו החוקרים שמיצוי של פירות עץ הצימוקים היפני הוריד ריכוז של ציטוקינים (אותם חלבונים קטנים שמעורבים בכל העברת המסרים) ובמקביל ירדו או נחלשו תופעות ההנגאובר של הנבדקים במחקר שלהם.
סיכום הנגאובר: סיבות ואפשרויות טיפול
הסיבה הראשונה והיחידה להנגאובר היא שתייה מרובה של אלכוהול.
- שתו פחות ושתו משקאות איכותיים; פחות חומים ויותר לבנים.
- הכינו עצמכם מראש אם אתם יוצאים בערב למסיבה ארוכה או טעימה: שנו טוב לילה קודם ואכלו לפני, תוך כדי ואחרי המסיבה.
- רצוי לאכול משהו מוצק, עשיר בחלבון ובמקורות טובים אחרים לניאצין ולאבץ.
- חשוב מאוד לשתות הרבה מים תוך כדי הערב ולפני שהולכים לישון. יש מי שיחשבו על האפשרות לקחת כדור אספירין או אדוויל לפני השינה.
- חשוב וכדאי לאכול טוב בבוקר שאחרי, גם אם מרגישים שהבטן מוחה נמרצות.
מקורות מומלצים לקריאה:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5901373/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31546619