ניתוח של פופולריות מונחי חיפוש בגוגל מראה, שיכול מאוד להיות שמידת העניין שהציבור מגלה ביקבים גדולים נמצאת בירידה. האם זה נכון והאם יש מישהו שבכל זאת מעניין את הקהל?
גוגל מאפשרת לנו לזהות מגמות, בהתאם למילות ומונחי החיפוש שמשמשים את הגולשים והמחפשים בגוגל. עלה בדעתי, שיכול היה להיות מעניין לראות עד כמה מעניינים היקבים בישראל את הגולשים ברשת, ועד כמה מחפשים אחריהם ב'גוגל'.
לכאורה, המספרים כמו שמשתקפים מנתוני החיפוש, צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל היקבים, ומיד נבין למה. באופן כללי רואים את הנחיצות שבקידום היין הישראלי כולו ברשת ומחוצה לה, כיון שרמת העניין הכללי ביין לדעתי היא אכן קבועה, אפילו, אגב, ביין כשר.
יקבי כרמל
(בין אם המונח הוא "יקבי כרמל" ובין אם "כרמל מזרחי") כרמל מזרחי היו הראשונים שאחריהם חיפש הקהל הישראלי ברשת. החיפושים בשלוש השנים הראשונות היו צמודים לחגים, וכמו שאראה במאמר הבא – על זני ענבים – מספרים גדולים סביב החג, לא היו ערובה להמשך עניין.
הדברים, כאז כן עתה, היו ונשארו קשורים בעיקר במחיר; דבר ברור ומובן סביב החגים. בין השנים 2005 – 2009, מידת העניין ב'כרמל' יורדת, ומאז היא מתייצבת ואפילו עולה במקצת; תלוי על פני כמה שנים מבצעים את המדידה.
יקבי רמת הגולן
מהר מאוד – תוך שנה – הצטרפו לחוגגים ברשת יקבי רמת הגולן. העם למד לחפש את היינות שלהם (בעיקר "ירדן קברנה סוביניון") ויקבי רמת הגולן חגגו. ההבדל הגדול בין יקבי רמת הגולן לבין 'כרמל' הוא שתוך שמהרגע שהם מופיעים ברשת, הם לא נעלמים ממנה: החיפושים ממשיכים לאורך כל ימות השנה, ולא רק בחגים. כמו כרמל, גם רמת הגולן, מאבדים גובה במהירות בחיפושים, ואם 'כרמל' מתייצבים בארבע או חמש השנים האחרונות, הרי שיקבי רמת הגולן ממשיכים לאבד גובה, גם עכשיו.
יקבי בנימינה
בנימינה מופיעים סביב חגי תשרי של 2008. הם נעלמים ליותר משנה, חוזרים לשנה וקצת ושוב נעלמים… למרות שנראה אותה גם בדלתון, התופעה הזו מאפיינת בעיקר את בנימינה, שפשוט לא מצליחים לשמור על יציבות בתודעת הקהל.
יקב דלתון
'דלתון' מופיעים ועולים יחד עם בנימינה ונעלמים בפעם הראשונה יחד איתם. הם גם חוזרים איתם, אבל אחרי פרק זמן לא ארוך של העלמות מהחיפושים, הם מצליחים לחזור לתודעה ולשמור על עצמם פחות או יותר במצב טוב; אולי אפילו לעלות קצת.
טפרברג
טפרברג צצו בשנת 2010, ועברו את אותה שנת 'ארגז חול' שכולם עוברים, שבה לא רואים ולא מחפשים אחריהם. לאחר מכן, מ- 2011, היקב נמצא איתנו כל הזמן ובמגמת עליה.
יקב תבור
יקב תבור הופיע בפעם הראשונה יחד עם טפרברג, והוא מופיע בחיפושים מדי שנה – בעונת החגים. לפי מה שנראה בגוגל, רק בשנת 2013 האחרונה הוא הצליח לעורר עניין קבוע כלשהו בקהל, ולא היה בזירה בפסח האחרון.
תשבי
תשבי הופיעו בחיפושים לקראת הקיץ של 2012, ומאז, באופן רציף, הם בין ביטויי החיפוש בגוגל. היפה הוא, שאין קורלציה בין חגים לבין עיתויי החיפוש אחרי היקב, מה שמרמז אולי על האסטרטגיה השונה של היקב. הרבה דברים שמסביב ליין – תיירות, ברנדי, שוקולד ועוד.
בהקשר הזה מעניין לראות את היקב הבא:
ברקן
'ברקן' הפתיעו אותי. 'יקבי ברקן' מופיעים בחיפושים רק בין מארס 2012 לנובמבר 2013. מאוד יכול להיות שאנשים מחפשים אותם לפי מילות מפתח אחרות, אבל אלה הנתונים על פי שם היקב.
מה כל זה אומר?
ראשית, שיותר יקבים מעוררים עניין. המשחק הוא כבר לא של שניים או שלושה יקבים גדולים, אלא של הרבה יקבים אחרים.
אם בתחילת הדרך, החיפוש היה בעיתוי החגים השונים, הרי שהיום הדברים שונים. השנים 2013-2014 מראות שמחפשים יותר לאורך השנה, כולל חיפוש אחרי יין ישראלי כ'מותג'. הגולשים מחפשים ככל הנראה יותר מידע ואולי גם מתכוונים לפזר את הצריכה על פני יותר זמן בשנה. מה שבעיני בטוח הוא, שלא ירד השימוש ברשת (חיפוש 'יין כשר' נשאר קבוע, שנה אחרי שנה), אלא שמידת הענין נשארה פחות או יותר קבועה והיא מתחלקת עכשיו על הרבה יותר יקבים; כן, גם כאלה ש'גוגל' לא סופר את החיפושים אחריהם, כמו יקבי הבוטיק.
העליה של טפרברג נובעת לא מעט מהמצב הכלכלי, זה נכון, אבל גם משיפור בתדמית היין. יותר מדברים על היקב, שגם עושה יותר כדי שידברו עליו. רואים אותו יותר באירועים שונים, בתחרויות ובמבצעים ברשתות שיווק – מקום חשיפה מצוין למרבית היינות שלו. תשבי עושה הרבה בתיירות, ואם היו מספיק נתונים, אני בטוח שאפשר היה לראות שרוב החיפושים קשורים בתיירות, ופחות ב'מה המחיר'.
'תבור' מצטייר לכאורה כיקב של עונת החגים ופסח בעיקר, אבל המעניין הוא שלפחות במשך שנתיים, העניין ביקב הקדים את הזמן שבו מחפשים יין כשר ברשת, מה שעלול לומר משהו על תזמון הפרסום והקד"מ של היקב.
אובדן הגובה של רמת הגולן מעיד אולי יותר מכל שהקהל הישראלי מחפש משהו חדש: היקבים הגדולים יציבים לאורך כל ימות השנה, אבל המגרש הקטן הוא כבר לא שלהם לבד. פרדוקסלית, דווקא הם צריכים להשקיע יותר בשיווק, בפרסום ובייצור נוכחות ברשת, מאשר יקבים קטנים יותר.
נתוני החיפוש אחרי 'יין כשר' ו'יין ישראלי', שלא עולים בשנים האחרונות ומתרכזים פחות או יותר סביב החגים, ובעיקר פסח, מדגישים עוד יותר את הצורך בקמפיין שיווקי ומאמץ מרוכז של כל היקבים להעלאת המודעות ליין ישראלי לאורך כל ימות השנה.
הסתייגות
עם כל מה שכתבתי כאן, אני רוצה לסייג את הדברים: אין משום הדברים האלה להעיד על מכירות יקב זה או אחר או על כמויות היין שנמכרו. יכול להיות שיקב מצליח מאוד במכירות שלו גם ללא חיפושים אחריו בגוגל וצריך לזכור שהדברים הם אינדיקציה בלבד, וללא נתוני מכירה, שכל יקב שומר לעצמו, אין משהו שיכול לאשר את הרלוונטיות שלהם.