אני לא מדווח בדרך כלל על חגיגות ואירועים בחנויות וברשתות, אבל דרך היין היא בכל זאת אייקון; מגיע לה
ולצוות שבנה אותה ומתחזק את המפעל הזה עד היום – האחים שקד, בניהם והעובדים הוותיקים של הרשת.
דרך היין החלה את דרכה כאשר אורי שקד ואלי קיבלו יין למינימרקטים שלהם, אי שם בתחילת שנות השמונים.
והארץ היתה תוהו ובוהו, ובתחילת הדרך העניין – יין – לא עורר אצלם עניין, אבל בקשות מלקוחות של המינימרקטים, ובראשם עו"ד מיתר, ואחרים, הדליקו נורה אצל אורי. הוא ואחיו – אלי ומשה – החליטו לחפש דרך לשים יד על כמות של יינות רמת הגולן (שאז נמכרו למיוחסים בלבד), כדי שיוכלו למכור ללקוחות שלהם.
העניינים התגלגלו כך, ששקד הפכו למפיצים בישראל של יקבי רמת הגולן, ולפני 24 שנים פתחו את חנות היין שלהם בחשמונאים:
"איזה חבר'ה פתחו חנות יין בחשמונאים. נחמדים, ומחירים לא בשמים.", אמר לי יום אחד אבא שלי, שניהל אז את בית הספר לפרסום של איגוד המפרסמים, בחשמונאים 117.
הוא הפך ללקוח והם הפכו לאימפריה.
הרשת חוגגת עכשיו עם מבצעים שונים – כולל הנחות של 24% על הרבה ממותגי היין שלהם (אפשר לקנות עד 24 בקבוקים בהנחה הזו בקניה אחת), סדנאות שונות, טעימות ועוד.
בין השאר החליטו ברשת להביא לארץ כמה יינות אירופאים מבציר 1993 וחלקם יימכרו ברשת.
אם יגיעו, ותצליחו לשים את היד עליהם, אני ממליץ בחום על הפאוסטינו I, בציר 1993 (גראן ריזרבה): יין פרחוני, עם חמיצות וטאנינים טובים, פירותיות והכל על רקע של עץ אופייני, כמובן.
אם לא יגיע ה-93', אזי גם בציר 2005 של היין הזה מצוין: צעיר, פירותי ומלא עזוז וגבורה.
מצרפת, אם זה הטעם שלכם (למה?), מאוד אהבתי את ה- Cave de Tain L’hermitage 1993: מאוד אדמתי-עורי, מלא בשר מבושל. חלק מאוד, אך עדיין עם חמיצות טובה.
ה- 2011 (300 ש"ח) אולי לא זול, אבל גם הוא יין טוב, פרחוני ובעל פוטנציאל התיישנות.
זהו. אני מניח שבאתר של 'דרך היין' יהיו פרטים נוספים על ההתרחשויות ברשת, על המבצעים והסדנאות השונים. שווה יהיה בהחלט לתת קפיצה ולבקר בו (בקרוב יהיה גם אתר מכירות מקוון).