בלנד של 82% שיראז, מורבדרר ו- 6% ויונייה שצלח היטב את מבחן השנים
לפני ארבע שנים (2013) כתבתי על היין שהוא "בשיאו", אחרי ששנתיים קודם לכן – 2011 -טעמתי אותו ביקב עם מי שהייתה אז הייננית, נעמה סורקין (היום באורטל).
ארבע שנים אחרי ה"בשיאו" אני שמח לומר שהיין לא נפל: הוא עדיין שומר על רעננות וחומציות מצוינת, הוא לא כבד לשתיה ושומר גם על פירותיות. לא מצאתי בו הפעם ניחוחות בשרניים או מעושנים כמו שהיו בו בשנים ההן, אבל יש לו עדיין גוף ועוצמה מהסוג שאוהב אוכל.
אני קצת פחות אוהב את היין של השנים האחרונות בדלתון: היקב קצת איבד מהמקוריות שהייתה לו לפני ארבע או חמש שנים; זה נראה כאילו הוא התבגר והתברגן איפשהו על הדרך. כמו הרבה יקבים ישראליים, אגב.
סיכומצ'יק? אין ממש. רק שאולי לא חייבים לרוץ ליינות יקרים במיוחד. בטובים בין אלה של ה- 85 – 100 ש"ח מוכנסים מספיק מאמצים שיישמרו עליהם. היינות היקרים יותר לפעמים גם עמוסים יותר, ולא לטובה, אפילו לא במבחן הזמן.