דלתון: הפתעות לקראת פסח

מכנען לבן ועד מתתיה 2008, יקב דלתון הציג את מבחר היינות שלו לפסח הקרוב. תודה לאל, יש מה לשתות

הצגת היינות הנוכחיים של דלתון לקראת פסח השנה התקיימה השנה בחדר הישיבות והטעימות של החברה הסקוטית, בתל אביב. אירוע ענייני, שלצד יינות שנמצאים כרגע על המדפים, הוצגו בו גם כמה יינות שאמורים לצאת בעוד כחודשיים או שלושה. מכלול היין של הקב כבר מוכר, אבל לצד הלידרים הרגילים – סוביניון בלאן ריזרב, עלמה, קברנה ריזרב – הציגו אלכס הרוני, מבעלי היקב, ונעמה סורקין, הייננית, גם כמה יינות שחוזרים לפורטפוליו לאחר תקופות שונות של העדרות.

לא ראיתי שינויים סיגנוניים כלשהם, או מהפכות, כמו שטוענים להציג יקבים אחרים. סורקין ממשיכה בקו האישי שלה, ועושה יינות ברורים מאוד, נקיים ו'בטוחים'. היא לא מתביישת להשתמש בעץ חדש ליינות הלבנים שלה, וברוב המקרים זה מצליח היטב. בשורה התחתונה, מלבד הוויונייה ריזרב 2012, שהיה פרחוני ונעים, אבל לא מרגש, והדלתון שיראז 2011, שהיה דומה לו מבחינה זו, היינות כולם טובים ובהחלט ראויים, עם כמה יינות שהצליחו בהחלט לרגש.

דלתון כנען, לבן 2012
זהו יין מתקתק וחביב. סורקין טוענת שאין הבדל ברמת המתיקות שלו, לעומת קודמו מבציר 2011, אבל ההתרשמות שלי שהוא כן מתקתק יותר. יכול להיות שיש הבדל ברמת החמיצות. כך או אחרת, מקורר היטב, זהו יין לכל המשפחה. בדיוק מה שהכנען הוא תמיד.

דלתון רוזה 2012
פה, לפחות, לא הייתה ביננו מחלוקת: הרוזה בגרסא הנוכחית שלו (שיראז, ק"ס וברברה, ללא זינפנדל) יבש יותר מזה של 2011. שישה גרם סוכר שארי, ותחושה של off off dry . לא חומצי מדי בפה או ארומתי מדי באף עד כדי השתלטות מתחנחנת, זה יופי של רוזה: מאוזן ונעים לשתיה.

דלתון עלמה לבן 2011
בלנד של ויונייה – 100% בעץ חדש – ושרדונה: יופי של יין. העץ מורגש, כן, אבל עדיין נעים. זהו יין יבש וטוב.

דלתון עלמה לבן 2012
(דוגמא לפני בקבוק) בלנד של שרדונה, ויונייה ו- 30% סמיון. העץ הרבה פחות דומיננטי (הסמיוןן נכנס לחביות משומשות). יש בו הדרים – ליים/לימון – פרחוניות טובה ותחושת כיף. הבדל גדול מה- 2011, שהוא כבד יותר באופיו. החמיצות טובה ומרעננת.

דלתון סוביניון בלאן ריזרב 2012
(דוגמת מכל). שונה מאוד מזה של 2011, שהיה מהסוביניון בלאנים הטובים של השנה שעברה, אבל טוב מאוד כשלעצמו. האף מובהק, בוטה, מורכב ומאוד מעניין. נחכה לראות את התוצאה הסופית בבקבוק, אבל יש למה לחכות.

דלתון כנען אדום 2011
צבע אדום קל, רענן. האף – פריץ אמיתי: יוצא מיד מהכוס, כמו איזה ג'יני צעיר. הרבה פטל, קצת בשרניות שיראזית. זהו יין מאוד נחמד עם חמיצות סבירה.

דלתון D פטיט סירה 2011
הכרם בקדרון – כן, המקום הזה שליד גדרה. מהיינות הבודדים שהיקב עושה מענבים שמחוץ לטריטוריית הגידול המסורתית שלו. יופי של יין: לשתות עכשיו, או בשנה הקרובה, וליהנות משפע של ארומות מעניינות שתוכלו ולא תוכלו לחבר בכל מיני אסוציאציות. יש בו ירקרקות לא ירוקה – לא פלפל אדום או עגבניות, כוונתי – והוא טאני, אך לא טאני מדי. הפטיט סירה נותן מספיק יין כדי להיות מהנה, ועדיין לא מעיק בכובד או נפח. מהיינות שיותר אהבתי.

דלתון D מרלו 2010
מרלו בעל גוף בינוני, חמיצות טובה וטאנינים. יין יותר 'קשה' מהפטיט סירה. סיומת בינונית וחמיצות טובה. על הצד הרענן שלו, הוא מוציא ארומות שמזכירות קצת bubble gum. לא רע.

דלתון D קברנה סוביניון 2011
באף הראשון מורגשת שמריות ואז ירוק נעים. זהו יין מעניין, לא כבד. טאני בסיומת. לצד פטל ודובדבנים יש בו גם משהו "שפיצי" וחד, שאולי הוא החלק שהופך אותו מעניין. בהחלט יין טוב, למי שנמאסו עליו הקברנה סוביפְרוּט למיניהם.

עלמה "הרון" 2009
רענן, נעים ואלגנטי. יין טוב שנמצא עכשיו בשיאו. ממוקד, בעל מגוון ארומות מעושנות קלות, שהחליפו אולי את הפרחוניות שהיתה בו לפני שנתיים ויותר.

עלמה "הרון" 2010
עגול, "חם" יותר מזה של 2009, ויש בו גם יותר מתקתקות פירותית. מורגש יותר עץ. יין שונה מאוד מקודמו, עם חמיצות טובה.

עלמה אדום 2008
פורמט מגנום – להתרשמות בלבד. בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו (לא בהכרח לפי סדר הריכוזים). ירוק מאוד; מפתיע עד כמה. טאני ובעל חמיצות טובה. מעניין, אבל ההתרשמות שלי היא שהוא סגור כרגע.

עלמה אדום 2010
קצת ירקרק – פחות מ- 2008 – עם פלפל אדום. בהמשך יוצאות ארומות של פלפל לבן ופירות יער חמצמצים. החמיצות מצוינת והמבנה הטאני טוב מאוד גם הוא. זה יין שהיה ויישאר תמורה טובה למחיר. (80 ש"ח +-)

דלתון ריזרב מרלו 2010
הבדל גדול ב'גוף' בין זה ובין המרלו בסדרה הרגילה, שחלקו אפשר לייחס לריכוז האלכוהול הגבוה; בהחלט מקבלים תמורה למחיר, מהבחינה הזאת. זה לא יין מתקתק או כבד. החמיצות מאוזנת ואין סכנה שהוא ישתלט על האוכל או יעיק על החיך. עדיין סגור, בעל סיומת בינונית-ארוכה. מרלו טוב – מהטובים שתמצאו בישראל, רק חכו איתו קצת.

דלתון ריזרב שיראז 2010
הרבה-הרבה יותר מעניין מהשיראז D. יותר גוף, יותר פרי – הרבה יותר פרי. יש כאן הרבה מקשת הארומות של השיראז, בלי להכנס לתבנית העולם החדש המתוקה. הרבה פלפל לבן, פרחים ושמץ דובדבנים. חמיצות טובה ו- knack שהיין מספק עם קריצה. יופי!

דלתון קברנה סוביניון ריזרב 2010
ירקרק. גוף מצוין ומתיקות פרי טובה מאוד. טאנינים טובים ואחיזה יפה של החיך. הרבה פטל, פירות יער רעננים והכל – בלי שמץ כבדות של עץ. שאפו.

דלתון קברנה סוביניון ריזרב 2008
(פורמט מגנום) הירקרקות שם, אבל נמוכה יותר מהעלמה של אותה שנה. יין טוב, שבהחלט אפשר עוד לשמור אותו בפורמט הזה. הטאנינים כבר מעודנים – אבל עדיין שם – ויש קצת פטריות שמתחילות לבצבץ ולעלות. סיומת ארוכה וטובה.

דלתון קברנה סוביניון ריזרב 2005
(פורמט מגנום) אף של יין בוגר מאקלים קר הרבה יותר משלנו. פה מצוין, טאני ומפולפל, ועדיין ניתן להבחין בטעמי תפוזים ופירות יער. חמיצות יוצאת מהכלל טובה. יוצא עץ טוב, מאוזן ומאוד נקי.  חבל שזה יין ארכיון בלבד.

דלתון מתתיה 2008
בזכרון שלי יש משהו אוסטרלי יותר מהיין הזה, ולא כך הוא: הוא מהודק, מפוקס. הירקרקות נמוכה כאן – כמעט לא מורגשת (78% ק"ס והיתר מרלו). עדיין לשמור – הוא לא מוציא עכשיו שליש מהפוטנציאל.