בארולו צעיר הוא לא מסוג היינות שאפשר לפתוח מהם בקבוק, להתיישב אחורה וליהנות. היינות האלה מתרככים ומגיעים למצב שאפשר לשתות אותם לעיתים רק 15 שנה ויותר מהבציר. היינות של דומניקו קלריקו הם בחלקם כאלה, אבל לשמחתנו, הוא עושה גם משהו שאפשר (וכדאי!) לשתות עכשיו
היקב הוא יקב לא גדול: כ- 110,000 בקבוקים בשנה. הוא ממוקם בלב לנגה – ה-אזור לברולו. הוא הוקם על בסיס נחלה לא גדולה של דומניקו קלריקו, שעברה אליו מאביו. האיש גידל ענבים ומכר אותם, כמו רבים וטובים, ליצרני יין גדולים. בשנת 1976 הציע האב לבנו לקחת את המשק לניהולו, והוא הפך אותו למעשה ליקב עצמאי, יחד עם אשתו, שמלווה אותו גם היום. קלריקו עצמו, מספר לוצ'אנו רקה, מנהל היצוא שביקר כאן, עזב את בית הספר עם מעט מאוד שנות לימוד באמתחתו, והוא בכל זאת סיפור הצלחה: "הכל בזכות האף," הוא אומר, "והכרמים. הכרמים הם בית הספר הטוב ביותר ליין." גם עם יצור של 110,000 בקבוקים, הצוות הקבוע של היקב כולל משהו כמו שישה אנשים, וכולם עושים הכל. כן, מנהל היצוא שוטף חביות, כשצריך.
וחביות יש לא מעט, למרות שכיום יש פחות, או שעושים בהן פחות שימוש. הסיפור של היקב הזה הוא סיפור על חידושים ובעיטה במסורות, וחזרה מסוימת למסורות: תנודתיות עולם יינית אופיינית, אם תרצו.
קלריקו התייצב בחזיתה של קבוצה של ייננים ובעלי יקבים צעירים יחסית, ש(לא מעט תחת השפעתו של אנג'לו גאיה)החלו לייצר יינות איכות מהענבים שלהם, בשיטות מודרניות. ה'מודרניסטים' של פיאמונטה החליפו את חביות הענק הסלבוניות בחביות בריק – 225 ליטר – מצרפת, והכניסו את העץ – הרבה עץ – לשימוש באזור. התלוו לכך כמובן פיתוחים וטיפוחי כרמים ושיפור בטכנולוגיות הייצור, אבל נראה שעניין ה"חביות הקטנות החדשות", הפך ל- issue הגדול ביותר.
יחד עם השימוש בחביות הקטנות, קנה קלריקו עוד חלקות שונות באזור לנגה, וכיום הוא למעשה מייצר את הברולואים הגדולים שלו, מחלקות מוגדרות. ב- 1981 קנה חלקה ב- Ginestre, ממנה הוא מייצר את ה- Ciabot Mentin Ginestra, ואילו חלקה נוספת נקנתה ב- 1990, במורד הגבעה המדוברת (עם מפנה דרומי לחלוטין – בעוד הג'ינסטרה פונה לכיוון דרום/דרום מזרח), וממנה מיוצר ה- Pajana. היינות מחלקה זאת פתוחים יותר, אומר לוצ'אנו רקה, יותר "שתיים" גם בצעירותם.
אם לשים לרגע את כבודו של הברולו במקומו, אני מוכרח לאמר שדווקא היין הבסיסי יותר שמביאים האחים שקד ל'דרך היין' – הדולצ'טו. זה יין מרשים בכל קנה מידה, במיוחד כיין בסיסי. מחירו אמנם 100 ש"ח, אבל במחיר הזה אתם מקבלים לא פחות מאשר קצרין קטן (על כל המשמעות), ויין שיתאים מאוד לשתיה בשנתיים- שלוש הקרובות: Domenico Clerico Dolcetto Visadi, Langhe DOC 2010 הוא בעל אף מקסים, כהה ופרחוני. הפה אוחז מצוין, עם חמיצות גבוהה וטובה מאוד. הטאנינים מצוינים, וליין סיומת בינונית-ארוכה, מפולפלת. היקב אומר שהכל נעשה כאן בנירוסטה, והפרי הענק שלו הוא תוצר נטו של שנת הבציר המעולה (2010). אני לא יכול שלא להתפעל אם כך, ממבנה היין.
Domenico Clerico Trevigne Barbera d'Alba DOC 2009
האף הרבה יותר סגור מהדולצ'טו, ובשלב זה הפה מעניין יותר, ואולי מרמז על עתידו של היין. חמיצות טובה, מעודנת יותר. הפה טאני ויש בו משהו של קרום לחם. מה שפחות אהבתי הם ניואנסים קצת מדיצינליים, אבל בכל מקרה זהו יין חלק, מודרני אך לא כבד. 159 ש"ח.
Domenico Clerico Barolo Pajana DOCG 2008
האף סגור, ולא יעזור כלום – גם לא משפה עז עצמה. בפה הוא מצוין: אחיזה מעולה, טאנינים עזים ממש, עם תיבוליות וחמיצות די גבוהה. יש בו מתיקות קלה במתקפה, ולמרות השפעת העץ החדש – 80%, לא פחות – הפרי לא הולך לאיבוד בפה. יש בו משהו מעודן, נעים. מבנה טוב מאוד, כאמור – עדיין תינוק. לקנות לילדים. 550 ש"ח.
Domenico Clerico Barolo Pajana DOCG 2007
כאן יש משהו בשרני באף הראשון. ליין אופי דומה לקודמו – הרבה עץ – אבל הוא מוחצן יותר וכמעט הייתי אומר בעטני. יש בו משהו טיפה בוגר כבר, אולי באופן מפתיע. אפשר לשתות אותו כבר עכשיו וליהנות ממנו מאוד, ואפשר גם לחכות. 550 ש"ח.
Domenico Clerico Barolo Ciabot Mentin Ginestra DOCG 2003
היין מתחיל להראות סימני גיל. שנה חמה, קשה ממש, והיין מרגיש לא נקי ומהוקצע כמו האחרים. למרות זאת, יש בו דברים מצוינים בפה, עם חמיצות טובה, או לפחות סבירה, ויכולת התיישנות לחמש שנים הקרובות, בוודאי. 600 ש"ח. אני מוכרח לאמר שיהיו מי שמאוד יאהבו אותו ויש כאלה שלא ממש יתחברו לאף שלו.
Domenico Clerico Barolo Pajana DOCG 2000
האף מצוין! פרחים טובים, רעננות רבה. בפה הטאנינים טובים והחמיצות מעולה. בהמשך יש משהו של דבלים, שמתגלה, מעט ונילים ושקדים. אפשר בהחלט לשתות עכשיו. לא הגדול ביותר בטעימה, אבל בהחלט טוב. 950 ש"ח. לשתות בטווח של חמש השנים הקרובות.
Domenico Clerico Barolo Pajana DOCG 1999
מסמר הערב. היין מפתיע בחיות ובחיוניות שלו, וגם בחינניות שלו. הרחתי כאן רחת לוקום ורעננות של מנטה, לצד עור ובגרות טובה. היין הזה נפתח בצורה יפה. מודרני? בהחלט, עם הרבה 'מודרניזם', אבל טוב ומשכנע מאוד. לשתות עכשיו, אולי בשנתיים הבאות. 950 ש"ח.
סיכום? טעימה טובה. היינות מודרניים, עשויים עדיין בלא מעט עץ. ברוב המקרים, כמו שראינו, זה מתחבר יפה. בכל מקרה אין כמעט מתיקות פירותית או אגרסיביות, אחוזי האלכוהול נראים סבירים לחלוטין וגוף היין לא בומבסטי או כבד.
תמונות מאתר היקב.