האם תגלית חדשה של גת בת 1,500 שנה ולידה דגם של כנסיה שככל הנראה שימש כפנס, מלמדים משהו על מנהגי עשיית היין בתקופה הביזנטית?
בחפירות הצלה של רשות העתיקות בסמוך לחמי יואב שבדרום השפלה לפני הקמת גן אירועים, נחשף ישוב מהתקופה הביזנטית ובו השתמרו גת מרשימה ודגם מחרס של כנסיה שייתכן ושימש גם כפנס. האם היה זה הפנס של שומר הלילה, או ש'שמר' על עובדי היקב בפעילות ייצור יין לילית?
אני לא יודע, אבל נחמד לי לעשות ספקולציה בעניין הזה. הארכיאולוגים מציינים שהחפץ שגילו שימש כמעין חפץ פולחן שימושי; משהו משולב. האם הפנס שימש את שומר הגת שישן ליד התירוש התוסס? האם ייתכן שהחפץ, שטבעת גדולה בראשו – היה מושחל על מוט או תלוי מעל משטחי הדריכה או בורות התסיסה?
הספקולציה שלי נראית קצת far fetched, כאמור. הטבעת יכולה לשמש פשוט לנשיאה ולשם הארה, הרבה יותר הגיוני היה להשתמש סביב הגת בלפידים, נניח, או בתאורה אחרת בעלת עצמה. מצד שני, אולי הפנס באמת שימש כמעין קמע או פשוט כפנס של בעל הגת הנוצרי בביקוריו הליליים ביקב שלו?
רשות העתיקות פרסמה את דבי ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. ד"ר אבנר מסבירה את הממצאים באופן הבא: "הגת, ששטחה עולה על 100 מ"ר, מורכבת משלושה מרכיבים: במרכז נתגלה משטח דריכה גדול ומרוצף באריחי חרס ובו נמצא מסד של בורג סחיטה.
בצד המערבי של משטח הדריכה נחשפו שלושה בורות אשר אליהם זרם התירוש. דפנות בורות האיגום עוצבו בקפידה: שולבו בהן מגרעות שאפשרו זליגת הנוזל באופן מבוקר, והם טויחו בטיח הידראולי למניעת חלחול התירוש אל האדמה.
סביב משטח הדריכה נחשפו תאים שנועדו להתססת הענבים עם הגיעם מהכרם והפיכתם ליין איכותי. בשלב השני נסחטו שאריות הענבים בשנית בעזרת הבורג במרכז משטח הדריכה, ומהתירוש הכינו יין פשוט שכונה במקורות "יין אביונים." * (הערות שלי בתחתית המאמר).
ומה בעניין הפנס?
רשות העתיקות אומרת שנראה שבעלי הגת היה נוצרי, משום שבסמוך לגת נחשף דגם שלם מחרס של כנסיה מהתקופה הביזנטית, שאינו שכיח במחקר הארכיאולוגי. המדובר במעין תיבה מחרס, שבצידה הרחב פתח מודגש ומעוטר. בשלושת עבריה האחרים מופיעים עיטורים צמחיים וצלבים. גג הדגם נבנה בצורת גג רעפים משופע, שבארבע פינותיו ישנם ארבעה זיזים עיטוריים המדגישים את הפינות. בראש הגג הותקנה ידית עגולה להחזקה או לתליית החפץ, אשר גם משני צידיה נקבעו צלבים.
שלל העיטורים ואופי המבנה מרמזים כי זהו דגם מוקטן של כנסיה. לדברי ד"ר אבנר, "חפצים מטיפוס זה מוכרים במחקר כפנסים: הם שימשו כחפצי פולחן שימושיים שנתלו או הונחו בתוך מבנים. דרך הפתח המעוטר הכניסו נר שמן, שהאיר את חלל הדגם." הצלבים שימשו גם כפתחים צרים שדרכם הופץ האור החוצה והקרין צלליות של צלבים על קירות המבנה בו הונח החפץ.
לדברי סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות: "באזור נמצאו שלוש גיתות דומות בסמוך לדרך הראשית מאשקלון שלחוף הים, לבית גוברין שבשפלת יהודה. אשקלון היתה עיר מסחר לחוף הים ודרכה שווק יין מארץ ישראל לכל אגן הים התיכון. החפירה נערכה עבור הקמת גן אירועים חדש. בגת שנחשפה יבוצע שימור והיא תהיה חלק "עתיק" מגן האירועים החדש".
—
* בניגוד לעולם הבירה, שבו יש בפרוש בירה לילדים ובירה לעניים (שתיהן חלשות), אני לא מכיר בעולם היין את המונח "יין אביונים". מצד שני, כולנו מכירים את נושא ה- free run והיין השני, שמקורו בסחיטת הדורכאות – הגפת – ואת הבדלי האיכות והמחירים בינהם. בתקופה הרומית וגם התקופה הביזנטית מכירים את ה- posca, שהיה סוג של משקה שהוכן על ידי ערבוב יין חמוץ (מקולקל) או חומץ עם מים ועשבים שונים לתיבול. את המשקה הזה – שהיה מוכר תחת השם "יין עניים" – היו נותנים לחיילי הלגיון ולעניים. הייתה לו חשיבות תזונתית וגם במניעת מחלות שונות, בינהן צפדת. בברית החדשה מסופר שחיילי הלגיון הציעו לישו יין כזה – חמוץ, או אפילו חומץ – בצליבתו.
בנושא הצגת אופן תפעול הגת, חשוב לצין שישנה מחלוקת של ממש לגבי מקום ואופן ההתססה של התירוש ליין – אם במשטח הדריכה או בבורות – ולאורך כמה זמן, אבל בעניין הזה כבר דשתי וסחטתי אותו לא מעט בעבר. בכל מקרה, גיתות עתיקות ומתקני ייצור יין, גם באזור אשקלון וגם בעזה ובנגב, ידועים ומוכרים בשפע. מהתקופה הרומית ואל תוך התקופה הביזנתית היין היה פופולרי מאוד ויוצר כאן ובאירופה בכמויות גדולות מאוד, הן לצריכה מקומית – על ידי חיילי הלגיון, ואחר כך גם על ידי עולי רגל – והן לייצוא.
קרדיטים:
צילום בשטח: סער גנור, באדיבות רשות העתיקות
צילומי סטודיו: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות