מזקקת הסינגל מאלט הסקוטית השנייה בגדלה בעולם מרעננת את הבקבוקים.
גלנליבט היא המזקקה הראשונה – בעצם החוקית הראשונה – בעמק Livet שבסקוטלנד. המזקקה, שמייצרת קרוב ל- 6 מליון ליטרים של ויסקי מדי שנה, מצטיינת בוויסקי בסגנון קל יחסית, ומעודן, שמקורו בודדי הזיקוק הארוכים שלה. היא נוסדה ב- 1824 ופעלה באופן רצוף מאז, מלבד הפסקה לצורך מלחמה עולמית קטנה, בשנות הארבעים של המאה הקודמת. זהו מותג מאוד קלאסי, מאוד fine, מוערך בצורה לא רגילה בעולם, גם על ידי מי שלא מתים על מותגים של תאגידים גדולים, וענקי אלכוהול.
עכשיו, ברוח הזמן – והתחרות על המדפים – החברה החליטה לרענן את הבקבוקים, להחליף את הזכוכית ואת התוויות. ההודעות לעיתונות יצאו, ואפילו התפרסמו בכמה מקומות. כשחיפשתי תמונת בקבוקים קודמים, נכנסתי לאתר שלהם, ואכן, שם כנראה עוד לא התאוששו מההנג אובר, ויכולתי למצוא תמונה מקובצת של כל הבקבוקים הישנים, ישר בעמוד הפתיחה.
יצרני הוויסקי משקיעים לא מעט בתוויות ובעיצוב. הם משאירים את הדברים קלאסיים, פחות או יותר, ולא ממריאים לגבהים של מזקקות הוודקה, ולכן לא תמיד רואים את ההבדלים מיד, אבל זה לא אומר שזה לא שם. השינויים הכי קיצוניים שעשו בזמן האחרון היו דווקא של גלנמורנג'י, לדעתי, אלא אם כן מישהו זוכר אחרת…
בכל מקרה, ההבדלים הם לא רק בצבע הזכוכית, אלא גם במשקל הבקבוקים – ה- 18 מקבל, כך נראה, תחתית כבדה יותר, ומצטרף לצד הימני של התמונה, לבקבוקים ה'טובים באמת', והנדורה בכלל תשתנה. גם הקרטונים יוחלפו.
השינויים צפויים להיות גלובאליים, כולל דיוטי פרי, כך שצפוי שנראה אותם גם בארץ ישראל.